הליכוד מאשים את עמותת השמאל: "פעילות וי-15 - תעמולה אסורה ופלילית"

עו"ד דוד שמרון, המייצג את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען כי יש קשר ישיר בין המחנה הציוני ומרצ לעמותת וי-15, הפועלת בשילוב עם עמותה אחרת - קול אחד (ואן וויס). "שניים מהמועמדים לכנסת הם מראשי קול אחד - יואל חסון ודני עטר, שניהם מועמדי המחנה הציוני לכנסת ומראשי קול אחד, שמממנת את וי-15 באמצעות מימון תושבי חוץ", אמר עו"ד שמרון. בליכוד פנו ליו"ר ועדת הבחירות סלים ג'ובראן בבקשב לעצור את הקמפיין.

במחנה הציוני ציינו בתגובה את כל פרשות בנימין נתניהו בשנים האחרונות: "ישראל היום, אדלסון, פרשת הבקבוקים, הנרות הריחניים, הבריכה בקיסריה, פרשת עמדי, פרשת בר און חברון, ביבי טורס, פרשת המקלט באי ג'רזי, פרשת המיטה המעופפת".

למרות שמחוץ למסיבת העיתונאים עמדו אנשי תנועת וי-15 והפגינו נגד סתימת הפיות וטענו כי יענו על כל שאלה, לפני כשבועיים פנה "גלובס" באופן רשמי לארגון וי-15 וביקש לחשוף את רשימת התורמים לקמפיין, אולם בארגון סירבו למסור את השמות. רק הבוקר, לאחר הסערה הציבורית שפרצה, הסכימו בתנועה לחשוף באופן חלקי את רשימת התורמים לקמפיין שנועד להחליף את השלטון. על התורמים נמנים דניאל אברהמס, מקורבו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, איש תנועת ואן וויס, דניאל לובצקי, שתורם לארגון במשך שנים, וכן אלון קסטיאל. אברהמס אף נמצא במשא ומתן עם האסטרטג איל ארד, שבדק בחודשים האחרונים אפשרות לקידום קמפיין דומה.

בישראל קיימים שני חוקים מרכזיים שמסדירים את התנהלות הבחירות במטרה להבטיח הליך שוויוני והוגן: חוק מימון המפלגות שקובע את המסגרת התקציבית שמותר לכל מפלגה להוציא, וקובע איך וכמה רשאית מפלגה לגייס כסף וממי (ראו מסגרת); וחוק הבחירות (דרכי תעמולה), הקובע את המגבלות והמסגרות השונות. על פי חוק מימון בחירות, למפלגה מותר לגייס כסף רק מבעלי זכות הצבעה ולא מתאגידים או אזרחי חוץ.

לדברי שמרון, "שני החוקים האלה נעברים ברגל גסה על ידי המחנה הציוני, מרצ, ווי-15 ושורה של ארגונים ובהם עמותת מולד, תנועת ואן וויס והפרסומאי אייל ארד, שמגייסים כספים תוך תיאום ארגוני וביצוע תעמולת בחירות כמו פרשת העמותות של ברק. מדובר בתעמולה אסורה ופלילית", קבע שמרון.

הליכוד: "דורשים מהרצוג לדבר"

ח"כ מירי רגב קראה להרצוג להפר את שתיקתו מפרשת העמותות של ברק. "בואו נדבר על בוז'י השתקן שלא יודע מה קרה סביבו", אמרה רגב. "אני מזמינה אותו היום להגיע למשטרה ולחשוף את פרשת העמותות הראשונה. הוא אמר שהוא מתנצל. בתי הכלא מלאים באנשים שמתנצלים. אם הוא רוצה להיות מנהיג שיסע לרמלה ויצהיר מה קרה בפרשת העמותות הראשונה", אמרה במסיבת העיתונאים. "הוא לא רוצה לבוא? הוא מתנצל, אבל הוא עושה אותו הדבר בפרשת העמותות השנייה. הוא לא יודע, לא זוכר, כמו בפרשה הראשונה. איך אפשר להגיד שעמותות ותאגידים ממנים את מפלגת העבודה? עד כמה אפשר לשקר כל הזמן לציבור? ציפי לבני אמרה בזמנו שהיא מרגישה גועל נפש עם מה שקרה בפרשת העמותות. היא פסלה בקדנציה חולפת הצעת חוק לחשוף מקורות מימון של עמותות. היא שייכת לאותה צביעות שלא אומרת את האמת לציבור. אנחנו דורשים היום מבוז'י שיבוא ויגיד - תחשוף מי מממן אתכם, מי העמותה הזו, ומה אתה רוצה להשיג דרכה. לא תצליח להחליף את שהשלטון, אתה פועל בניגוד לחוק פעם אחר פעם", סיכמה רגב.

סגן השר אופיר אקוניס אמר כי "זו מערכת בחירות נוספת, פרשת עמותות נוספת ואותו בוז'י הרצוג. קו רציף אחד מחבר בין מערכת הבחירות של 99' לזו של 2015. אנחנו מזהים התערבות גסה ובלתי חוקית של גופים שמנסים להחליף את השלטון באותה שיטה מוכרת - עמותות של גופים זרים. מי ששומר על זכות השתיקה יש לו מה להסתיר".

וי-15: "שבליכוד ימשיכו לדמיין"

תנועת וי-15 מסרה בתגובה, כי "הזוג נתניהו והליכוד צברו כל כך הרבה בקבוקים ממוחזרים כך שהם משוכנעים שהן יוציאו מהם שדים דימיוניים שלא קיימים במציאות. פעילי וי-15 ימשיכו לכבוש את הצמתים והרחוב, והם ימשיכו לדמיין".

חוק מימון מפלגות: תרומה מותרת רק מבעל זכות הצבעה

חוק מימון מפלגות, שחוקק לראשונה בשנת 1973, מעניק למפלגות מימון שוטף ומימון מיוחד לקראת בחירות וקובע מגבלות על קבלת תרומות.

על פי החוק, המפלגות מקבלות מימון שוטף לסיעות הכנסת מתוך תקציב המדינה, ומימון מיוחד מתקציב המדינה להוצאות הבחירות לרשימות המתמודדות לכנסת. החוק קובע גם הגבלה על ההוצאות של הסיעות, איסור על קבלת הלוואות ומגבלות על קבלת תרומות.

גובה המימון לכל מפלגה תלוי במספר חברי הכנסת שיש לה בכנסת.

על פי החוק, כל אדם בעל זכות בחירה לכנסת רשאי לתרום כספים למפלגות בגובה מקסימלי, שנקבע בכל מערכת בחירות.

מפלגה אינה רשאית לקבל תרומות ממי שאינו בעל זכות בחירה או מתאגיד. כדי להגביר את השקיפות ביחס לתרומות, קבע מבקר המדינה כי בשנה שבה מתקיימות בחירות על כל מפלגה לפרסם באופן שוטף, באתר האינטרנט שלה, כל תרומה שערכה למעלה מ-1,000 שקל.

ועדה ציבורית של שלושה, שאת חבריה ממנים נשיא בית המשפט העליון ויו"ר הכנסת, אמונה על אכיפת החוק. ועדה זו היא שקובעת את גובה המימון המותר.

בנוסף, מבקר המדינה חשוף לחשבונותיהן של המפלגות ובודק אם הוצאות המפלגות היו בגבולות הסכום המרבי שנקבע בחוק.