קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות השיגו בינואר תשואה חיובית ממוצעת של כ-0.8%, בזכות עליות שערים חדות שנרשמו באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות, ובמדדי המניות המובילים באירופה וביפן. כך מעריכים בבית ההשקעות מיטב דש. להערכת כלכלני בית ההשקעות, תשואות ענף הגמל בינואר ינועו בין 0.4% ל-1.2%, בהתאם לחשיפת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות השונות לאפיקים השונים.
מיטב דש פיתח מודל לניבוי התשואות החודשיות בענף הגמל, על בסיס נתוני התשואות שנרשמו באפיקי ההשקעה השונים וחשיפת הקופות המרכזיות אליהם. מנהלי השקעות שבחרו בחודש שעבר להמשיך ולהעדיף חשיפה לאג"ח ממשלתיות זכו בחודש שעבר לתשואות מרשימות, לאחר שהשחרים הארוכים (אג"ח ממשלתיות שקליות לפדיון בעוד חמש שנים ויותר) זינקו בשיעור חד של 5.3% בינואר, ואילו האג"ח הממשלתיות הצמודות מסוג גליל לטווח פדיון דומה רשמו עליות של כ-3.1%.
מנגד, מנהלי השקעות שחששו מהתשואות הנמוכות והעדיפו להיצמד לממשלתיות במח"מ קצר, זכו לתשואה אפסית על השקעתם.
אגח שקליות
האג"ח זינקו גם בארה"ב
גם היום נמשכה המגמה החיובית באפיק הממשלתי הארוך, כאשר האג"ח השקלית ל-27 שנה זינקה במהלך המסחר ב-0.9% במחזור גבוה של כ-200 מיליון שקל, והתשואה לפדיון המגולמת במחיר האיגרת צנחה לשפל חדש של 2.95%. לדברי דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, ירידת התשואות בישראל מתרחשת על רקע המשך ירידת התשואות בעולם.
ביום שישי ירדו תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב בשיעור חד לאחר פרסום נתוני צמיחה לרבעון הרביעי שהיו נמוכים מהתחזיות המוקדמות. התוצר המקומי הגולמי האמריקאי צמח ברבעון הרביעי ב-2.6% בלבד, אל מול תחזיות כלכלני המאקרו המקומיים לצמיחה של כ-3.2% בממוצע. בנוסף, הצביע מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE), על ירידת מחירים של 0.5% ברבעון הרביעי, לעומת עלייה של 1.2% ברבעון השלישי. האינפלציה השלילית בחלק גדול ממדינות העולם המערבי, במקביל להרחבות המוניטאריות שמבצעים הבנקים המרכזיים, מובילות את תשואות האג"ח הממשלתיות לשפל, הן בישראל והן בעולם כולו.
רזניק מוסיף ומציין כי בארה"ב התשואות גבוהות משמעותית משאר העולם המפותח, ולכן פוטנציאל ירידת התשואות שם עדין קיים, למרות האפשרות להעלאות ריבית במדינה עוד השנה. להערכתו, בהחלט ייתכן שגם בישראל ימשיכו תשואות האג"ח הממשלתיות לרדת לרמות שנחשבו עד לא מכבר כדמיוניות. היום נסחרה האג"ח הממשלתית השקלית ל-9 שנים בתשואה של 1.64% בלבד, אחרי עלייה של עוד 0.25% במחירה.
ת"א 25 הניב תשואה שלילית
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, מעריך כי הרבית בארה"ב תחל לעלות לקראת סוף השנה, בשל החשש של הבנק הפדרלי המרכזי מעיוותים פיננסיים ובשל רצונו לצבור תחמושת מוניטארית לקראת המשבר הבא. "שיקולים דומים אפשר לזהות בהודעות בנק ישראל כאשר המעקב אחר שוק האג"ח הקונצרני והגיוסים בקרנות הנאמנות הפכו להיות חלק מהותי מהגורמים המשפיעים על החלטות הוועדה המוניטארית", כותב גרינפלד. "גם סביבת האינפלציה בישראל דומה לזו שבארה"ב, ולכן אנו מעריכים שלאחר שהפד יחל להעלות ריבית גם בבנק ישראל ירצו להעלות את הריבית במתינות".
הראלי באג"ח הממשלתיות לא נעלם מעיני הציבור וייתכן שאף הואץ בעקבות הנהירה המחודשת שלו לקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות (ראו ידיעה נפרדת בעמוד). גם המדדים המובילים של השוק הקונצרני המקומי, תל בונד 20 ותל בונד 40, עלו בחודש שעבר ב-0.3% וב-0.5% בהתאמה, ותרמו לתשואה החיובית בענף הגמל. אולם בקרב הציבור עדיין שולט כנראה הפחד מפני ההשקעה באפיק, אחרי הנפילות החדות שנרשמו בו לקראת סוף 2014.
מבט על התשואות של האפיק המנייתי מגלה כי בינואר נמשכה המגמה השלילית במניות בת"א. מדד ת"א 25 איבד 1.2%, בעוד מדדי המניות של החברות הבינוניות והקטנות ספגו ירידות שערים חדות יותר בשיעור של כ-2%. בארה"ב ירדו מדדי המניות המובילים בשעורים שבין 1.1% ל-2.3%, אולם עליית הדולר בשיעור של כ-1.1% מול השקל בינואר, הפחיתה את ההשפעה השלילית על המשקיעים הישראלים. באירופה מדד דאקס הגרמני ומדד קאק הצרפתי אמנם עלו ב-9.5% וב-8.4%, בהתאמה, אולם נפילה של 6.2% בשער האירו מול השקל צמצמה את השפעתם החיובית על תיק ההשקעות המקומי.
אפיקים מרכזיים
קרנות הנאמנות התאוששו לאחר "דצמבר השחור"
אחרי ירידת מחירי הנפט וקריסת שווי מטבע הרובל הרוסי, שגררו ירידות שערים חדות בשוקי ההון והובילו למימושים כבדים בתעשיית קרנות הנאמנות המקומית בחודש דצמבר 2014, את שנת 2015 פותחות הקרנות ברגל ימין, בתמיכת האג"ח הממשלתיות שסיכמו חודש חיובי במיוחד. מסיכום נתוני בית ההשקעות מיטב דש, עולה כי קרנות הנאמנות סיכמו את חודש ינואר עם גיוסים של כ-420 מיליון שקל, לאחר שספגו פדיונות עתק בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל ב"דצמבר השחור".
במיטב דש מציינים כי בסיכום חודשי, הקרנות המחקות רשמו גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל, מול פידיונות של כ-510 מיליון שקל בקרנות הכספיות ושל כ-270 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. לפי בית ההשקעות, "הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח ומניות בחו"ל וקרנות אג"ח מדינה בישראל, כאשר הפדיונות ניכרו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרניות".
מבין האפיקים המגייסים, בלטו האג"ח הממשלתיות, שנהנו בחודש החולף מעליות שערים חדות שהובילו חלק מהסדרות לרמות שיא ותשואות שפל. הללו גייסו בסיכום חודשי כ-650 מיליון שקל, מתוכם כ-200 מיליון שקל בשבוע החולף. מדד האג"ח הממשלתי הכללי עלה בינואר ב-2.6%, בהובלת הסדרות צמודות המדד הארוכות, שקפצו ב-3.1%.
לעומת זאת, קרנות אג"ח חברות המשיכו לסבול מפדיונות כבדים, שהצטברו בינואר לכ-850 מיליון שקל, כ-280 מיליון שקל מתוכם בשבוע האחרון. אולם, הנתון של ינואר משקף ירידה חדה של כ-60% בקצב הפדיונות לעומת זה שנרשם בדצמבר בקרנות אג"ח החברות.
בחזרה לצד הגיוסים, מהנתונים עולה כי המשקיעים ממשיכים בהסטת כספים לשוקי חו"ל, וקרנות אג"ח ומניות שמעבר לים סיכמו את ינואר עם גיוסים של כ-1.3 מיליארד שקל. עליות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב המשיכו לתמוך בקרנות אג"ח חו"ל, שגייסו בסיכום חודשי כ-880 מיליון שקל וחצו לראשונה רף של 10 מיליארד שקל.
הקרנות המנייתיות בחו"ל גייסו בינואר כ-390 מיליון שקל, ולעומת זאת מהקרנות המנייתיות והגמישות בארץ נפדו בחודש החולף כ-210 מיליון שקל, כך שבסך הכול הקרנות המנייתיות סיכמו את ינואר עם גיוסים של כ-180 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכד', גייסו בינואר כ-130 מיליון שקל.
תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת כיום קרוב ל-264 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המסורתיות קצת יותר מ-210 מיליארד שקל ובקרנות הכספיות מנוהלים קרוב ל-54 מיליארד שקל.
גיוסים ופדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.