הטרנד החדש הוא אג"ח מחו"ל

בשנים האחרונות הציבור הישראלי יישר קו עם המשקיעים המוסדיים בכל האמור בהגדלת רכיב ההשקעה במניות זרות בתיקי ההשקעות, אבל בכל הנוגע להשקעה באג"ח זרות, הציבור עדיין עושה את צעדיו הראשונים. כמו במקרה המניות הזרות גם באג"ח מי שסולל את הדרך הוא החיסכון לטווח ארוך.

אמנם גם שם מדובר עדיין בחשיפה של אחוזים בודדים בלבד מהתיק, אבל בחודשים האחרונים הגיע הטרנד הזה גם לתעשיית הקרנות, כשהדבר החם בתחום כיום הוא השקעה בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות זרות, דולריות, בשווקים מפותחים. יותר ויותר יועצי השקעות מקומיים מפנימים בימים אלו כי סולם דירוג החוב המקומי - המטה את דירוג החוב בישראל כלפי מעלה - מעוות את הסיכון הגלום בתיק ההשקעות, ולכן הם מתחילים לחפש אחר פתרונות חוב גלובליים משופרים.

בעוד מדדי החוב המקומיים המרכזיים דוגמת מדד תל בונד 60, תל בונד תשואות, ומדדי אג"ח מקומיים נוספים מונים מספר מצומצם בלבד של מנפיקים, תעודות הסל הגלובליות המשקיעות בשווקים המפותחים כוללות מאות ולעיתים אלפי מנפיקים. כך, גם אם אחד המנפיקים נקלע לקשיים מדד איגרות החוב כולו סופג תנודתיות מוגבלת. זאת, בזמן שבמשק המקומי, החולה במחלת הריכוזיות, קריסת לווה היא לרוב תאונת שרשרת בשוק האג"ח המביאה עימה קריסת לווים נוספים וגריעה ממדדי אג"ח ריכוזיים הגורמת נזק נוסף.

הגישה המקובלת לפיה ההיכרות העמוקה של המשקיעים המקומיים עם החברות הישראליות מפצה על חוסנן הפיננסי הנמוך בהשוואה גלובלית והמגוון הדל, אינה מצדיקה להבנתנו בניית תיק איגרות חוב על טהרת המנפיק המקומי.

נהנים מהדולר

מעבר לכך, אחת הסיבות המרכזיות שהביאה את המשקיעים בתל אביב להתמקד בהשקעה באג"ח מקומיות הייתה עוצמת השקל אל מול הדולר. אבל הראלי בשערו של הדולר ביחס לשקל ב-2014, שבא לידי ביטוי בעלייה שנתית של כ-12%, שינה את המציאות מקצה לקצה ויצר בקרב משקיעים רבים את התחושה כי פנינו לשינוי מגמה רב שנתי בזירת המטבעות הגלובלית. אם הדולר אכן יוסיף להתחזק אל מול השקל בשנים הקרובות, הוא יתרום לתשואת תיק האג"ח ולא יעיב על ביצועיו.

הערכה המקובלת בעולם כיום היא שהדולר יוסיף להתחזק ביחס למטבעות הגלובליים גם בשנת 2015, על רקע התאוששות הכלכלה האמריקאית, סיום תוכניות ההרחבה הכמותית בארה"ב והכוונה להעלות את הריבית במשק האמריקני במחצית השנייה של השנה. זאת, בעוד בגוש האירו, ביפן ובסין המגמה היא המשך תמריצים ואף הגדלתם.

מצד שני, שוק המטבעות הגלובלי היה ויהיה זירת ההפתעות הגלובלית, והעובדה שמרבית השחקנים בשוק נמצאים בפוזיציה פרו דולרית דווקא מגבירה את הסיכון כי המטבע האמריקני לא בהכרח יתחזק בסופו של דבר.

בנוסף, בניתוח מגמת שער החליפין של השקל מול הדולר בשנת 2015, צריך לקחת בחשבון כי בנק ישראל צפוי אמנם לעקר את תרומת הגז מתמר בשוק המטבע, אולם צניחת מחירי האנרגיה הגלובלית צפויה להגדיל באופן ניכר את העודף בחשבון השוטף ולתמוך בשקל חזק.

בסופו של דבר, המגמה של הדולר מול השקל ב-2015 תקבע במידה רבה על בסיס פער הריביות בין שתי המדינות. אם הפד ידחה את העלאת הריבית ל-2016 בהחלט ייתכן אובדן מומנטום של הדולר. מנגד העלאות ריבית תכופות של הפד והותרת הריבית בישראל ללא שינוי עשויים לתמוך בהמשך מגמת היחלשות השקל מול הדולר.

בשורה התחתונה אנו סבורים כי גיוון רכיב החוב בתיק החוב המקומי הוא מהלך מתבקש ומבורך, שיש להמשיך בו על אף התנודתיות במטבע שכאמור צפויה להמשך.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון