נתחיל בחדשות הרעות: נכון לעכשיו מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד (IBC לשעבר), מצטייר ככישלון מהדהד. בעלי המניות שהשקיעו במיזם חוששים שניתן יהיה לקבור אותו קבורת חמור אם לא יבוצע שינוי מהותי במודל, שיכלול גם את החלפת ההנהלה.
החדשות הטובות הן שעדיין לא מאוחר וניתן להציל את פרויקט התקשורת החשוב ביותר של מדינת ישראל, שלמרבה הצער מנוהל בצורה לא אופטימלית, בלשון המעטה.
אם חשבתם שמדובר בכסף פרטי, ולכן מי שלוקח את הסיכון הם רק בעלי המניות - כדאי שתחשבו שוב. מדינת ישראל הזרימה למיזם 75 מיליון שקל ובעתיד הקרוב היא עשויה להעביר עוד 75 מיליון שקל, בכפוף להזרמה של בעלי המניות.
אין צורך להסביר מה ניתן לעשות ב-150 מיליון שקל בתקופה זו ולמה המדינה (ולא רק בעלי המניות) חייבת להתעשת ולחשוב היטב מה צריך לעשות לגבי המיזם.
מיזם הסיבים האופטיים, ששמו המעודכן הוא אנלימיטד, הוקם על-ידי קבוצת בעלי מניות פרטיים בשיתוף חברת החשמל שמחזיקה בו 40% (השליטה מוחזקת על-ידי ויה אירופה, רפ"ק, באטם, טמרס והאחים זיסאפל). לויה אירופה, שעומדת בחזית המיזם, יש ברית אסטרטגית עם סיסקו.
מה קורה בשבדיה?
נציין כי לסיסקו עלולה להיווצר בעיית ניגוד עניינים מול לקוחות להם היא מוכרת ציוד כמו בזק והוט, ולכן היא לא יכולה לעמוד בחזית המיזם, ולהתחרות בלקוחותיה. נציין כי ויה אירופה משתפת פעולה עם סיסקו במספר פרויקטים בעולם. בעלי מניות במיזם הישראלי, מספרים שהם לא יודעים איך מתנהלת מערכת היחסים בין שתי החברות.
מה עוד קורה במיזם? בחודשים האחרונים הוקם בשבדיה מרכז תקשורת ששייך לאנלימיטד בהיקף של 10-15 מיליון שקל. חלק מבעלי המניות דורשים מההנהלה לפרק את המיזם השבדי ולהחזיר את הציוד לישראל. גורמים מקצועיים שמכירים את הפרטים טוענים שהם מתנגדים להקמת המרכז בשבדיה ושואלים, מדוע מיזם שפעיל בישראל צריך להפעיל שלוחה בשבדיה? אנלימיטד הוא מיזם נייטרלי - הוא אינו פועל כחברת תקשורת או ספק אינטרנט, אז מה פשר ההשקעה בשבדיה?
בנוסף לכך, ויה אירופה מינתה את אויווינד סנדה למנהל התפעול הראשי של המיזם. יש עדויות שונות לגבי התרומה של הנורבגי לעסק, אבל זה לא הסיפור. מסתבר שמנהל התפעול הראשי הרוויח, לדברי גורמים מקורבים, משכורת של 6 ספרות. בעברית זה אומר מעל ל-100 אלף שקל בחודש. ייתכן שהסכום כולל אש"ל וטיסות וכו', אבל עדיין מדובר בסכום שמעניין יהיה לראות כיצד יו"ר חברת החשמל חי איתו וכיצד המדינה, שמממנת את חלק מהמיזם, מתייחסת אליו. הסיפור הסתבך עוד יותר כאשר, לטענת חלק מבעלי המניות, החליטו למנות את ליפא אוגמן כסגנו. הבעיה היא שכל עוד הנורבגי נשאר בתפקידו, היכולת של אוגמן להזיז דברים מוגבלת כי סנדה הוא איש התפעול המרכזי.
לצד כל הבעיות התפעוליות והפוליטיקות הפנימיות צריך להוסיף את הדחתו של זאב גולדברג, שכיהן כיו"ר המיזם. גולדברג הוא בנקאי ההשקעות שקשר את כל השותפים למיזם ולכן קיבל את תפקיד היו"ר. לזכותו ייאמר שלא חפץ בתפקיד ומהתחלה הסכים לקבלו רק בגלל שבעלי המניות לחצו עליו ואמרו לו שבלעדיו העסק לא יעבוד.
על-פי מקורות שקרובים למיזם ההדחה שלו על-ידי ג'ונאס בירגרסון, הבעלים של ויה אירופה נרקחה עם חברת החשמל בגלל שגולדברג הבין שהמיזם פועל לא נכון וסובל מבעיות רבות. מכיוון שחברת החשמל ובעלי מניות נוספים רוצים שמנכ"ל החברה דני לאובר יעזוב, ואילו בירגרסון עומד בתוקף על הישארותו בתפקיד, הפשרה הייתה להחליף את גולדברג על-ידי דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שהומלץ על-ידי חברת החשמל.
"כלי סטנדרטי"
ראוי להודות ביושר שבעיות כאלה מאפיינות לא מעט פרוייקטי תשתית כה מסובכים ומורכבים, במיוחד כאשר מדובר במבנה בעלות מאתגר.
בנוסף לכך, עושה רושם שהמודל השיווקי של המיזם לא עובד. בירגרסון, יחד עם סיסקו, מוביל תפיסה שאומרת שהלקוח בישראל - כמו בשאר העולם - רוצה לקבל אינטרנט על גבי סיב אופטי במהירות החל מ-100 מגה וכלה ב-1 גיגה סימטרי, דרך פורטל אינטרנט שדרכו הוא מתחבר ומתנתק בכל רגע שירצה.
נכון לעכשיו המודל הזה כשל כישלון חרוץ אבל בירגרסון אינו מוכן לקבל זאת, והוא ודני לאובר, שהוא איש של סיסקו במקור, מנסים לחנך את השוק הישראלי כאשר כולם עומדים מנגד ואומרים להם שזה לא עובד. לאובר אף אמר בראיון שלא מעניין אותו שפרטנר וסלקום אינן משווקות את המיזם, בסוף הן יצטרפו כי יבינו שכך הדברים עובדים בעולם החדש. ובכן, נכון לעכשיו הספקיות שהצטרפו למיזם מדווחות על כישלון מוחלט. בשיחות עם "גלובס" אומרות הספקיות שהן ויתרו על המיזם ושהן כלל לא מתייחסות אליו משום שכמות המצטרפים היא בטלה בששים.
בשורה התחתונה אומרים חלק מבעלי המניות את הדבר הבא: המיזם חייב להחליף דיסקט ולבצע שינוי דרסטי באופן הפעולה שלו, על מנת להצליח.
מסיסקו נמסר בתגובה: "סיסקו ו-ויה משתפות פעולה במספר פרויקטים בעולם. סיסקו נבחרה להיות הספק הטכנולוגי של המיזם, לאחר בחינה של ועדת הבחירה של חברת החשמל והיא אינה בעלת מניות במיזם. מימון ספקים הוא כלי סטנדרטי בו סיסקו משתמשת ובישראל נהנים ממנו כל ספקי התקשורת. גם למיזם הסיבים ניתן מימון ספקים".
מ-IBC נמסר בתגובה: "המרכז בשבדיה הוקם ראשון בשל עיכובים בהקמת המרכז בישראל - מהלך שאפשר לעמוד בלוחות הזמנים של המיזם. בימים אלה מועברים היישומים מהאתר בשבדיה לזה הישראלי והאתר השבדי יהפוך לאתר גיבוי כפי שתוכנן מלכתחילה. כחלק מסקירת פעילות החברה תבחן המשך קיומו של המרכז בשבדיה לפי צרכיה האופרטיביים והעסקיים של IBC.
"אויבן סנדה הינו מומחה הנדסה נורבגי, שעדיין משמש בתפקיד סמנכ"ל תפעול (COO) של חברת IBC. מינויו ותנאי העסקתו הוסכמו פה אחד בהחלטת דירקטוריון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.