מחר (ד'), ט"ו בשבט, ייצאו הילדים ליערות הקרן הקיימת לישראל למבצעי נטיעות, החגיגה השנתית של קק"ל. הם ישמעו על חשיבות קק"ל ותרומתה ההיסטורית להקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.
אתמול (ב'), דווקא ערב חגיגת ט"ו בשבט, התריע היועץ המשפטי לממשלה על כך שהממשלה לא נערכת אל מול הודעת קק"ל, שנחשפה לראשונה ב"גלובס", לפיה בחודש יולי הקרוב קק"ל תפסיק לשווק באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את קרקעותיה. מדובר, בין היתר, ב-2.5 מיליון דונם באזורי הביקוש האטרקטיביים ביותר במדינה. בכוונת קק"ל להקים מערך פנימי, חדש ועצמאי, לניהול ושיווק קרקעותיה. עבודת מטה להקמת מערך כזה החלה כבר לפני כשנתיים, בהובלתו של אלכס חפץ, מנכ"ל הימנותא (אגף ניהול המקרקעין בקק"ל).
אזהרת היועמ"ש במקומה והחשש מובן: ניהול ושיווק עצמאי של קרקעות קק"ל הוא מהפכה של ממש בתחום ניהול הקרקעות במדינה, ואם לא ייעשה באופן מושכל, עלול להיגרם כאוס - במקרה הטוב רק זמני - בתחום הקרקעות, וכתוצאה מכך עלולה להתרחש התייקרות נוספת של מחירי הדירות. האזהרה רלוונטית בעיקר למשרד הבינוי ולרשות מקרקעי ישראל, אבל כל בר דעת אמור להבין את המשמעות מרחיקת הלכת של מהלך כזה, המחייבת התייחסות עמוקה בממשלה - אבל עכשיו בחירות ולמי יש כוח לטפל בעוד שד שמגיח מהבקבוק.
למרבה האירוניה, אותו יועץ משפטי שמתריע על הבעיה, הוא זה שפסל את שר הבינוי, אורי אריאל, מלעסוק בבעיה, מאחר שעמותה שהקימה בת השר קיבלה מקק"ל מאות אלפי שקלים. גם מנכ"ל משרד הבינוי, שלמה בן-אליהו, נפסל מלעסוק בנושא. בעבר נשכר בן-אליהו על-ידי קק"ל כדי למסור חוות-דעת, התומכת במהלך ההיפרדות. מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, חשוד בהפרת אמונים ואינו מתפקד.
קק"ל היא ארגון המספק תעסוקה לדמויות פוליטיות, ומאז הקמת המדינה הענין מאורגן ומסודר, כאשר הג'ובים וההטבות מחולקים על-פי מפתח מפלגתי, בהתאם לתוצאות הבחירות לכנסת.
המוטיבציה להיפרדות מהמינהל מובנת: החשיפה האחרונה והמביכה של תרומות קק"ל לעמותות המקורבים גרמה לדרישה להגברת השקיפות בארגון, וגם על רקע זה אפשר לראות את ההודעה על היפרדות קק"ל מרמ"י. תוסיפו לכך את הדרישה הגוברת שקק"ל תעביר למדינה חלק מהכנסותיה השנתיות ממכירת קרקעותיה, כמיליארד שקל בשנה, או לחלופין, אם תסרב, יוסר ממנה הפטור ממיסים המעוגן בחקיקה מיוחדת.
הימין הפוליטי תומך בהיפרדות. כלפי חוץ טוענים דובריו, שהפרדה כזו - שתוצאתה הוא דואופול במקום מונופול - תיצור תחרות חיובית בשוק המקרקעין. מתחת לפני השטח מקווים שם, שהיפרדות קק"ל מהמדינה תאפשר "לשחרר" את קק"ל ממגבלות המשפט המינהלי החלים על שיווק קרקעותיה ולהחזיר את קק"ל למנדט היסודי שלה - מכירת קרקעות רק ליהודים.
מתוך ה-2.5 מיליון דונם של קק"ל, פחות ממיליון דונם נרכשו מכספי תרומות העם היהודי (ראה מאמרו של גדעון ויתקון במוסף הנדל"ן האחרון של גלובס, "מחוץ לקופסה"). ה-1.5 מיליון דונם הנוספים הם קרקע שהמדינה הפקיעה מערבים אחרי הקמת המדינה. הדרת הערבים מקרקעות אלה מעוררת לא רק שאלה משפטית, אלא גם שאלה מוסרית לא פשוטה.
כשמביאים בחשבון את כל התנאים האלה, מתברר שישנם 3 תנאים שרק קיומם יאפשר דיון על ניהול עצמאי של קרקעות קק"ל:
1. תוצג לציבור מיד תוכנית מקצועית ומפורטת, שתבטיח לפחות יציבות בשוק הנדל"ן ותפיג את החשש מפני כאוס בשוק המקרקעין.
2. קק"ל תפרסם בציבור דיווחים שוטפים ומלאים, תקבל על עצמה את ביקורת מבקר המדינה ותפסיק את חלוקת הכספים למקורבים פוליטיים.
3. קק"ל תתחייב ותחויב למכור קרקע ליהודים ולערבים ללא אפליה, או שתחזיר לידי המדינה את המיליון וחצי דונם שהופקעו מערבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.