ששת החודשים האחרונים היו תקופה סוערת בשוק המסחר העולמי במט"ח שמגלגל 5 טריליון דולר ביום. במטבעות השווקים המפותחים והמתעוררים כאחד, התנודות היו החדות ביותר מאז 2009.
התחזקות כלכלת ארה"ב והירידה במחירי הנפט חיזקו את מדד הדולר האמריקאי ב-15% בחצי השנה האחרונה. האירו הלך בכיוון ההפוך, וצנח ב-17% בציפייה לכניסת הבנק המרכזי האירופי למשחקי ההקלה הכמותית. הצניחה של 14% בערך הין היפני הייתה הוכחה נוספת למחויבות יפן ל"אבנומיקס" ולמדיניות הכסף הקל שלה.
והיה הזינוק הדרמטי של 13% ביום במחירי הפרנק השווייצי, כאשר הבנק המרכזי המקומי נטש ב-15 בינואר את הצמדת הפרנק לאירו. ובל נשכח את ולדימיר פוטין, שמעלליו ביחד עם קריסת מחירי הנפט החלישו את הרובל בכ-50% מהקיץ האחרון.
ולמדד ביג מק
דרך אחת לתפוס מה קורה עם מטבעות, היא לבדוק כמה עולים אותם מוצרים בערים שונות ברחבי העולם. מ-1986 המגזין הבריטי אקונומיסט עושה בדיוק את זה, עם מדד ביג מק המפורסם שלו - שיטה פשוטה אך יעילה להפתיע למדידת שוויון כוח קנייה (PPP) - כלומר את תת-הערך או יתר-הערך, שבהם נסחרים מטבעות בעולם יחסית לדולר האמריקאי.
ההשוואה היא עלות הביג מק - המבורגר אחיד שנמכר בכ-120 מדינות בעולם. מדד הביג מק מחשב את שער החליפין, שצריך להיות למטבע כדי שמחיר הביג מק המקומי יהיה זהה למחירו בארה"ב. ההשוואה לשער החליפין של השוק נותנת את אחוזי התת-ערך או יתר-הערך.
אני כותב על מדד הביג מק זה קרוב לעשור, אבל רק בשנה האחרונה ראיתי את התנודות הדרמטיות ביותר שלו.
לפני שבע שנים האירו סבל מערך-יתר מסיבי של 50% יחסית לדולר האמריקני. בשנה שעברה המטבע האירופי כבר צנח לערך-יתר של 7.8% בלבד. כיום האירו נסחר בתת-ערך של 11% לדולר במונחי PPP של הביג מק. כלומר, אם אתם אמריקאים ומתחשק לכם לקפוץ לפריז כדי לראות את המונה ליזה במו עיניכם, זהו הזמן הכי טוב לנסוע בהשוואה לעשר השנים האחרונות.
ב-2007 בריטניה הייתה אחד המקומות היקרים ביותר על פני כדור הארץ, והפאונד הבריטי נסחר ב-2.1 דולר. אחרי המיתון הגדול של 2008 הפאונד קרס לרמה של 1.35 דולר. כעת הוא חזר ל-1.5 דולר.
במדד ביג מק הנוכחי של אקונומיסט, ביג מק בריטי עולה אפילו 8.8% פחות מאחיו האמריקאי, 4.37 דולר מול 4.62 דולר בארה"ב. אגב, מחיר הביג מק בארה"ב עלה בשנה שעברה ב-3.7% אחרי עלייה של 5.72% ב-2013, שתי עליות שהיו גבוהות בהרבה ממדד המחירים לצרכן.
שלא במפתיע, הפרנק השווייצרי הוא המטבע המנופח ביותר בעולם, עם יתר ערך של 57.5% לדולר, עלייה של 3% מהשנה שעברה.
המטבעות הסקנדינביים היו תמיד בצמרת הטבלה. ביג מק בנורבגיה יקר כיום ב-31.5% מאשר בארה"ב, אבל זוהי ירידה מ-68.6% בשנה שעברה. שבדיה ודנמרק נהנות השנה מתת-ערך של 2.7% ו-12.2% למטבעותיהן. בשנה שעברה המטבעות שלהן סבלו מיתר ערך של 36% ו-12% בהתאמה.
המטבע של ברזיל, הריאל, סוגר את רשימת המטבעות עם יתר הערך יחסית לדולר. לפני ארבע שנים, הריאל היה מנופח ב-52% ביחד לדולר במונחי ביג מק. כיום, הריאל מנופח ב-7.8% בלבד.
כעת נעבור למטבעות שנהנים מתת-ערך. כבר הזכרנו את האירו והין היפני שצנחו בשיעורים דרמטיים, אבל יכול להיות שהשינוי הגדול ביותר של השנה הוא הפיחות במטבעות של המדינות המתעוררות. ברוב העשור שעבר, היואן הסיני היה המטבע עם תת-הערך הגדול ביותר בעולם. גם כיום הוא נסחר ב-42.2% מתחת לערך ה-PPP שלו, בערך ברמה שבה הוא נסחר זה שנים רבות.
אבל שפע של מטבעות זולים כעת יותר מן היואן הסיני, כאשר פיחותים תחרותיים הם תופעה נפוצה בכלכלה העולמית. רוסיה, הודו, הונג קונג, אינדונזיה ודרום אפריקה הן שווקים מתעוררים מובילים, שהמטבעות שלהם נהנים מתת-ערך גבוה יותר מול הדולר מאשר היואן הסיני.
במה כדאי לסחור כיום?
אילו הייתם מנהלים קרן גידור במט"ח, והמדיניות שלכם היתה לקנות מטבעות בתת-ערך ולמכור מטבעות ביתר-ערך, הנה מה שהייתם עושים.
מבין "ששת הגדולים", החביבים ביותר על סוחרי המט"ח, הייתם מוכרים את הפרנק השווייצרי - המטבע העיקרי היחיד שנסחר ביתר-ערך. הייתם מתעלמים מהפאונד הבריטי והדולר הקנדי, שנמצאים שניהם בערך בטווח של 10% מערכי ה-PPP שלהם. האירו והין יהיו הימורי הלונג הטבעיים שלכם, בהתבסס על תת-ערך של 11% ו-34.4% בהתאמה; אך מאחר שהבנקים המרכזיים האירופי והיפני מחויבים להחלשה נוספת של המטבעות שלהם, תצטרכו להיות באמת שחיינים נגד הזרם כדי לקנות אותם.
במבט על מטבעות פחות מקובלים, הייתם קונים יואן סיני (תת-ערך של 42.2% כאמור), רנד דרום אפריקני (53.6%-), פזו מקסיקני (30.1%-) ורופי הודי (60.6%-).
ההמלצה הכי גדולה לקוראיי, היא להמשיך להמר על עליית הדולר הירוק מול מדד הדולר הרחב (סל המטבעות האחרים), באמצעות תעודת הסל US Dollar Bullish (UUP) של פאוארשרס DB.
אחרי הכול, מדד הדולר חזר בסך הכל לרמה שלו ממארס 2009, החודש שבו נגעו שוקי המניות בעולם בתחתית שלהם. זה אומר שהדולר נמוך עדיין ב-25% מהשיא שלו מ-2001, וב-50% מהשיא שלו בשנות ה-80.
לדולר יש עוד הרבה לאן לעלות, למרות התחזיות האופנתיות שבהן הוא שוקע.
כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2015
ביג מק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.