המטבע שאיים למוטט את הבנקים - ולא הצליח לפרוץ

המטבעות המוצפנים פרצו בסערה אל התודעה הציבורית בנובמבר 2013, כאשר המחיר של ביטקוין יחיד חצה את רף 1,200 דולר. אלו שקידמו את הזן החדש הזה של כסף "עממי" כביכול טענו שהוא יחליף את הכסף האינפלציוני שמונפק על-ידי בנקים מרכזיים, ויאפשר לצרכנים לעקוף את העמלות הגבוהות של הבנקים והמגבלות הפיקוחיות של בנקים מסורתיים.

"המטבע הזה מעניק לכל אחד בעולם את הגישה לעולם הכספים ואת היכולת לבצע עסקאות עם כל אחד אחר", אומר כריס אליס, אחד התומכים הראשונים בביטקוין, שהאמין תמיד שהפוטנציאל שלו טמון בדמוקרטיזציה של המימון למיליוני בני אדם שאין להם חשבונות בנקים. "חסם הכניסה היחיד הוא הצורך במכשיר דיגיטלי מבוסס רשת, כמו טלפון חכם או מחשב", מוסיף אליס.

אך כעבור שנה ומשהו, ולמרות אימוץ גובר על-ידי חברות כמו אקספדיה, אוברסטוק ויבמ, בדיקה של "פייננשל טיימס" את תחום המטבעות הדיגיטליים במסגרת סדרת הכתבות "הדמוקרטיזציה של פיננסים" מראה שהדברים לא קרו כפי שהתכוונה קהילת משתמשי המטבעות הללו.

מחירי הביטקוין קרסו בחודשים האחרונים. במשך רוב חודש ינואר הם היו נמוכים מ-250 דולר, והסבו הפסדים כבדים לאלו שקנו אותם ברמות גבוהות בהרבה, וגם לרווחיות של העסקים שהתפתחו סביבם. לוחות ההודעות או הפורומים באינטרנט, שהיו פעם גדושים בהתבטאויות מתלהבות, גדושים כיום בקולות ביקורתיים שמטילים ספק במבנה מערכת המסחר בביטקוין וביכולת הקיום שלה בטווח הארוך.

הביטקוין היה יציר מוחו של סאטומי נקמוטו, שם בדיוני של מתכנת יפני. כיום מקובל לחשוב שמאחורי השם הזה עמדה קבוצה של קריפטולוגים (מומחי צפנים) חשאיים. הוא היה אמור לספק דרך לעקוף צדדים שלישיים - בנקים וספקי שערי חליפין אחרים - וליצור מערכת חלופית שתנוהל למעשה על-ידי המשתמשים עצמם.

אבל האנונימיות של המשתמשים יצרה לביטקוין את הדימוי של המטבע המועדף על-ידי סוחרי סמים ומלביני הון, והתנודתיות שלו משכה אליו את תשומת-ליבם של הספקולנטים.

יותר חברות אמנם מוכנות כיום לקבל תשלומים בביטקוין, אבל השימוש בו עדיין מוגבל לכמה חברות בינלאומיות וכמה עסקים מקומיים שלהוטים לעלות על הגל החדש.

יש עדיין ספיקות אם הקהל הרחב, הזרם המרכזי, יאמץ אי-פעם את הביטקוין בסביבה שבה המבקרים טוענים בפורומים באינטרנט ש"הגנה על צרכנים בשוק הזה פשוט לא קיימת", והקפיצות במחירים הופכות אפילו קניית קפה להוצאה בלתי ניתנת לחיזוי.

שערוריות מפורסמות

השערוריות המפורסמות בשוק הביטקוין בשנה שחלפה כללו את קריסת בורסת המטבע Mt Gox מטוקיו שהסבה למשתמשים נזק של 620 מיליון דולר, את הגניבה של 5 מיליארד דולר במטבעות מ-Bitstamp, אחד השווקים העיקריים של ביטקוין בבריטניה, ועוד כמה הונאות, פריצות ומעילות בקנה מידה קטן יותר שפגעו בכספים של משתמשים.

מערכת ביטקוין מטפלת בכ-100,000 עסקאות ביום, בהשוואה ל-150 מיליון עסקאות שמתבצעות בכרטיסי ויזה מדי יום, אבל רק 1% מהעסקאות בביטקוין הוא באמת רכישות של מוצרים ושירותים. יתר 99,000 העסקאות הן דואר זבל, הלבנת הון וחיוב כפול, להערכת ג'פרי רובינזון, מומחה להלבנת הון.

אבל קהילת הביטקוין שהתפכחה מאשליותיה לא מבינה קודם כול איך מערכת שהיתה אמורה להיות מבוזרת ולא בבעלות של אף אחד, הפכה להיות ההיפך הגמור מזה.

טים סוונסון, יועץ, אומר שביטקוין הוא מורכב מכדי להשיג את היעד הזה. במקום לבטל את הצורך בצדדים שלישיים, המטבע החדש הוליד תעשייה שלמה של אנשי ביניים שצריכים לעבד אותו. "אם אתה מכניס צדדים שלישיים, זה הורס את כל העניין. כל מה שזה יוצר הוא עלויות נוספות", הוא אומר. "אתה פשוט מעתיק בסופו של דבר את המערכת הישנה, אבל בלי הרכיבים שמספקים את הפונקציה של שירות לקוחות".

דמי שימוש נמוכים

דמי השימוש בביטקוין הם נמוכים, אבל למעשה הם מסובסדים על-ידי הספקולנטים. לדעת סוונסון, אם מחירי המטבע יירדו, דמי השימוש יעלו, והמטבע יהיה פחות תחרותי בהשוואה למערכות תשלומים מסורתיות. הוא מעריך שהעלות האמיתית של כל עסקה בביטקוין היא 15 עד 20 דולר.

הכסף החכם, לפי אדם שמפתח מערכת מתחרה לביטקוין, מעולם לא היה מושקע ישירות במטבע הזה, אלא בתמיכה בתשתית שלו. עסקי התשתית יוכלו יום אחד לשמש מערכות אחרות של מטבעות מוצפנים, או אפילו של מטבעות מסורתיים.

בינתיים, יותר ויותר מתווכי ביטקוין עוברים לעבוד בשוק הפיננסי הממוסד. Coinbase, חברת סטארט-אפ מסן פרנסיסקו שמאפשרת לאנשים לאגור, לשגר ולקבל תשלומים בביטקוין, השיקה בארה"ב שירות ארנק דולרי מקביל, ושברה שיא בינואר, כשהיא גייסה 75 מיליון דולר ממשקיעים כמו בורסת ניו יורק וכמה בנקים.

הנוכחות הזו של חברות שירותים פיננסיים מסורתיות בשוק הביטקוין נתפסת כסימן להתעניינות גוברת של משקיעים ביישומים רגילים של המטבע הדיגיטלי, אבל כמה בנקים חוששים שהטכנולוגיה תהיה יקרה מדי, בייחוד אם התנועות הספקולטיביות יוגבלו, או בגילום עלויות הרגולציה.

ריצ'רד בראון, הממונה על דסק החדשנות הבנקאית ביבמ, אומר: "יש הרבה טענות בזכות הטכנולוגיה הזו - ורבות מהן לא מחזיקות מעמד בבדיקה מקרוב".

 תשלומים וירטואליים