מוזיקאי הג'אז אנריקו ראבה יופיע בפסטיבל הג'אז באילת

כמו בהתאהבויות מיידיות, אין צורך ביותר מצליל אחד של אנריקו ראבה (76), כדי להרגיש ולהתחבר למשהו שהוא מעבר למוזיקה. קל לאבחן את כל חומרי הגלם שמהם המוזיקה שלו מורכבת, הרקע הקלאסי והאהבה לאופרה, הערצתו למיילס דייויס וצ'ט בייקר, הזמנים הפרועים והאוונגארדים עם סטיב לייסי. ואולי קלישאתי עד כמה שזה יישמע, הניחוח האיטלקי מבשם את הג'אז של ראבה, ומפראזה אחת פשוטה ומלודית, שיוצאת מהפעמון של החצוצרה שלו, אפשר להרגיש את התרבות והאווירה האיטלקיות: המבטא נמצא שם, השירה, הכישרון ליהנות, התשוקה לחיים ועדיין גם ההבנה שלא לקחת את הכול ברצינות רבה מדי.

ראבה הוא אולי מוזיקאי הג'אז האירופי הידוע ביותר. באיטליה הוא כוכב אמיתי, והיה הראשון שזכה להכרה בינלאומית, וסלל את הדרך למוזיקאי ג'אז איטלקיים שבאו אחריו, כמו הפסנתרן סטפאנו בולאני שמופיע ומקליט עם ראבה לא מעט.

במובן המוזיקלי, הקריירה של ראבה התחילה מהסוף להתחלה, אחרי שהכיר את נגן סקסופון הסופרן סטיב לייסי, וצורף להרכב הג'אז החופשי החלוצי שלו, ורק מאוחר יותר חזר לנגינה מרוסנת יותר עם גבולות, חוקים ומלודיות ונטש את הרעיון של אילתור בלי גבולות כלל.

"זו היתה תקופה מיוחדת, גילינו משהו חדש שלא היה קיים קודם", משחזר ראבה בראיון בלעדי ל"גלובס", לקראת פסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת שבו יופיע בקרוב. "אמצע שנות ה-60 היו רגעים של מהפיכה. מרדנו בכל מה שהיה לפני כן בג'אז".

- אתה מתגעגע לזמנים ההם ולנגינה חופשית ופרועה?

לא. אלה היו זמנים מאוד מיוחדים בעולם ובאמנות בפרט, ואני לא חושב שבאמת אפשר לחזור לשם עכשיו. הג'אז החופשי אז הקדים את זמנו מאוד. אני שומע הרבה צעירים היום שמנגנים בכיוון הזה, אבל אותי כבר קשה מאד להפתיע ולרגש בצורה הזאת. היום, כשאני לעיתים נדירות מתרגש ממוזיקה, זה יקרה בגלל יופי ייחודי, כזה שאי-אפשר להגדיר. יופי לא בנאלי אבל שעשוי מחומרים בסיסיים בדרך-כלל".

- מה למשל מצליח לרגש אותך היום?

"יש נגן אקורדיאון בשם ונסנט פייראני שמצליח לחדש לי במובן הרגשי, והאמת שניגנתי לאחרונה עם החצוצרן הישראלי אבישי כהן, ואחרי סולו שלו שהפתיע אותי מאוד, אמרתי 'וואו, כזה יופי לא שמעתי כבר הרבה זמן'. אבל כמובן שאני יכול לחזור ולהתרגש ממיילס דייויס וביקס ביידרבק, כמו בפעם הראשונה שהקשבתי להם".

- אחד האלבומים האהובים עליי ביותר שלך הוא "Easy Living". היה משהו שונה בתהליך ההקלטה שלו?

"האמת, זה גם האלבום האהוב עליי מכל ההקלטות שלי. זכור לי שהקשבתי לתוצאה באולפן, ובאופן מפתיע הרגשתי מאוד שלם איתו, ואני חייב לומר שאני מאד ביקורתי ביחס לדברים שאני יוצר. אבל גם גם במקרה של האלבום שסיימתי להקליט לפני שבוע, הרגשתי את אותה ההרגשה. זה אגב אלבום שעם המוזיקאים שמשתתפים בו אגיע להופיע באילת.

"כולם שם נגנים צעירים כמו הטרומבוניסט ג'יאנלוקה פטרלה, אחד המוזיקאים האהובים עליי, שהתארח באלבום החדש. אבל אל תטעה, אני הרבה פעמים לא מרוצה מעצמי או מסולו שניגנתי.

למען האמת, אם יש דבר שאני מרוצה ממנו בנגינה שלי, הוא הסאונד. והסוד של האלבום הוא שהקלטנו כמעט את כולו בטייק אחד, והרעננות של הפעם הראשונה היא דבר שמרגישים אותו".

- מהי המחמאה הכי גדולה לדעתך עבור מוזיקאי?

"לדעת שיש לאמן סאונד משלו עם אופי. לדעתי במיוחד כשמדובר בכלי נשיפה, הצליל משקף מאד את כל המהות של הנגן, את הנשמה, את האופן שבו הוא נושם, את הטעם שלו, ואיך שהוא בונה משפט מוזיקלי. אני יכול להבין הרבה על האופי של מי שמנגן איתי מצליל פשוט אחד. או שיש את זה או שאין. וזה גם לא נמדד במובנים של יופי אבסולוטי. לדוגמה, לצ'ט בייקר היה סאונד יפהפה, אבל במובן התיאורטי הוא לא היה סאונד טוב, ועדיין משהו בהבעה של הצליל היה ייחודי ומושך, גם אם לא מושלם כמו הצליל המלאכי של נגני חצוצרה במוזיקה קלאסית".

- איך אתה בוחר את הנגנים שאיתם אתה עובד?

"נגנים טובים זה בסיסי, אבל אני חייב שותפים להשקפה המוזיקלית שלי. צריכה להיות הבנה והקשבה כשמנגנים. לכל אלה שבחרתי לנגן איתם יש אגו כמובן, אבל לא כזה שיכול להאפיל. ג'אז אמור להיות רעיון אוטופי של דמוקרטיה, שכל אחד נותן מעצמו אבל גם מקבל מהשאר, ושם את המוזיקה במרכז ולא את עצמו.

"האמת שאין כל-כך הרבה מוזיקאים כאלה. אני מכיר נגנים מעולים שכופים את הרעיונות שלהם, ואיתם קשה ליצור דיאלוג. איכשהו אני מוצא את התכונות האלה בעיקר בקרב נגנים צעירים, אולי כי רוב הנגנים בני גילי כבר לא איתנו, ויש כאלה שבגיל מסוים מתקבעים וקשה להיות איתם בסיטואציה של תן וקח. אבל למשל טרומבוניסט שאהוב עליי, דינו פיאנה בן 84 שאני תמיד משתדל להזמין להופיע איתי כשאני יכול, עדיין סקרן ועם תשוקה לאינטראקציה אמיתית, כך שאני לא מנגן עם צעירים כעיקרון אלא פשוט בגלל הגישה והפתיחות".

- מה יצפה לנו במופע באילת?

"רוב המופע יהיה חומר חדש שחלקו הוקלט באלבום שהקלטנו בשבוע שעבר. מדובר בחומר מפתיע ושונה מדברים קודמים שעשיתי. אנחנו נהיה בסיור באירופה ואני ממש מצפה להגיע שוב לאילת אחרי הפעם האחרונה לפני 21 שנה".

אנריקו ראבה יופיע בפסטיבל הג'אז החורפי באילת ב-19 וב-20 בפברואר באולמות בתי-המלון בעיר.