קבוצת שטראוס תשנה את הכיתוב על מעדני המילקי ותתרום מוצרי חלב בשווי 300 אלף שקל לבית-חולים העמק בעפולה - כך הוחלט במסגרת הסדר פשרה בשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד שטראוס.
בתביעות נטען כי שטראוס מטעה את ציבור הצרכנים בכך שהיא מכנה את מוצרי המילקי בשם "שוקולד" - למרות שהם אינם מכילים שוקולד כהגדרתו בתקן הישראלי. התביעות מתייחסות למילקי שוקולד, מילקי מיני שוקולד, מילקי קל שוקולד ומילקי אקסטרה שוקולד.
עוד נטען בתביעות כי תמונת קוביית השוקולד המופיעה על אריזות המילקי יש בה כדי להטעות את ציבור הצרכנים.
בהסדר פשרה אליו הגיעו התובעים, נדב אבידור ואדוארד גרבר, עם קבוצת שטראוס, ואשר אושר על-ידי בית המשפט, נקבע כי מבלי להודות בטענות, שטראוס תשנה את הכיתוב על גבי מעדני מילקי, כך שבמקום המילה "שוקולד" יופיע הכיתוב "בטעם שוקולד".
כמו כן, שטראוס תתרום, כאמור, מוצרי חלב לבית-חולים העמק או לכל עמותה אחרת שיורה בית המשפט; וכן תשלם לכל אחד מהתובעים 12 אלף שקל בתוספת שכר-טרחה לבא-כוחם בסכום של 39,000 שקל, בתוספת מע"מ כחוק.
בפסק הדין שאישר את הסדר הפשרה כותבת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר, כי "נוכח הקושי הגלום בהוכחת זהות חברי הקבוצה (שרכשו מילקי - א"ח), הקושי שבהוכחת הנזק אשר נגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, ככל שנגרם, וכן שיעורי של נזק זה - הדרך הראויה להביא הליך זה לסיומו היא על-ידי מתן תרומה לעמותה חלף פיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה".
מי מחליט למי לתרום?
במסגרת פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה בין הצדדים דנה השופטת וילנר בשאלה המשפטית האם ראוי שבית המשפט הוא זה אשר יבחר את הגוף אליו מועברת התרומה במסגרת פשרה בייצוגית, והאם מתפקידו לפקח על מנגנון ביצוע התרומה ומימושה.
"אני סבורה כי מעורבותו של בית המשפט בהליך בחינת התרומה, טיבה, מהותה ואופן מימושה על-ידי הגוף הנתרם צריכה להיות מועטה", קבעה השופטת וילנר, ודחתה בכך את המלצת היועץ המשפטי לאמץ בעניין פסק דין קודם שנתן השופט המחוזי בתל-אביב, יצחק ענבר, בסוגייה זו.
לדברי וילנר, התערבות של בית המשפט בהליך בחינת התרומה ואופן מימושה מובילה למעורבות יתר של בית המשפט והכבדה ניכרת על כל המעורבים.
לאור האמור פסקה וילנר כי "ראוי להסתפק בכל הנוגע לצדדים ובאי-כוחם, בהצהרתם כי אין להם כל קשר לגוף הנתרם, אם כי חשוב לציין כי לא כל קשר יש בו כדי לפסול את העמותה, ויש לבחון כל מקרה לגופו".
לדבריה, "בנוסף, יש לדרוש הצהרת המשיבה (שטראוס) כי התרומה לא תיזקף לזכותה כתרומה פילנתרופית". לדידה של וילנר, "הדרישה להגשת תצהיר המפרט את השיקולים שהביאו את הצדדים לבחור בגוף הנתרם אינה נדרשת".
"בחירת זהות הגוף הנתרם היא פררוגטיבה של הצדדים, וממילא אין מקום להתערב בשיקוליהם בעניין זה, אלא אם, על פניו, נראה כי שיקולים זרים עומדים בבסיס בחירת הגוף הנתרם, וטובת הקבוצה אינה עומדת לנגד עיניו של בא-כוחה", פסקה השופטת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.