משרד התחבורה: האוצר מזגזג בעניין הרכבת הקלה בת"א

"שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתיד; ושוב התחמק הנבל; כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית; והנה אכזבה... חבל..." - בציטוט של המשורר נתן אלתרמן נפתח המכתב ששלח היום מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי לממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, בתגובה למכתב ששלח האחרון אליו שבוע שעבר, שנפתח בציטוט של ש"י עגנון.

לדברי יצחקי, "אין זה סביר שהממשלה תשנה את דעתה מספר כה רב של פעמים ביחס לפרויקט לאומי בסדר גודל כזה ותזגזג באופן מביך בפרק זמן כה קצר. התנהלות מסוג זה אינה עומדת בקנה אחד עם הבגרות המקצועית והנחישות הנדרשות לצורך הובלת פרויקט כה מורכב".

שר התחבורה ישראל כ"ץ נפגש היום עם בכירי האוצר במטרה לדון בעתיד פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. הפגישה נערכת בעקבות קריאתו של הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי לעצור את הפרויקט לצורך "חשיבה מחדש".

בשבוע שעבר דחה יצחקי את קריאתו של לוי וטען כי קבלת דרישתו תגרום עיכובים ממושכים בפרויקט. במקביל מסרבת החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו לאשר מתן פטור ממכרז להתקשרות בין נת"ע, חברת ההקמה הממשלתית של הפרויקט וחברת הייעוץ הזרה PB. לפי הסכם ההתקשרות שנחשף ב"גלובס", תשלם המדינה ל-PB 80 מיליון שקל לשנה תמורת שירותי ניהול לפרויקט, לתקופה של עד 10 שנים. החשכ"לית היא גם זו שתחליט על העברת התקציבים לנת"ע במסגרת ועדת חריגים - זאת משום שהמדינה פועלת על בסיס תקציב השנה הקודמת עד לאישור תקציב מדינה חדש לאחר הבחירות.

בנוסף, הגיע לאגף חשב הכללי בשבועות האחרונים מידע המחזק חשדות כי המכרז לאספקת קרונות לרכבת הקלה, בהיקף 2 מיליארד שקל, נתפר לטובת יצרני רכבות סיניים. המכרז נמצא בשלבי בדיקה מתקדמים, לאחר ששתיים מתוך שלוש יצרניות הרכבות המערביות המובילות בעולם הודיעו כי לא ישתתפו בו.

לוי סבור כי יש לשנות את הקונספציה של הפרויקט ולחלק אותו לעבודות תת-קרקעיות שיבוצעו במתכונת הקיימת באמצעות חברת נת"ע הממשלתית ולעבודות שמעל לקרקע שיוצאו למכרז לזגופים פרטיים, ככל הנראה במתכונת של מכרזי PPP.

גורמים במשרד התחבורה טוענים כי בכוונת שר התחבורה ישראל כ"ץ לעשות ככל שביכולתו על מנת שפרויקט הרכבת הקלה לא ייעצר: "זהו פרויקט היסטורי, גדול, מורכב וחשוב וחבל שגורמים באוצר עושים בו שימוש פוליטי".

עוד מוסרים הגורמים כי עמדת השר היא שהחשכ"לית היא הגוף המפקח, וברזולוציה של מכרז זה או אחר אין עוררין על כך שהיא המחליטה, "אך הכוונה לעצור את הקו כולו לא מקובלת על השר ומנוגדת למדיניות הממשלה".

גם בעשור הבא יעמדו תושבי גוש דן בפקקים / פרשנות - עמירם ברקת

בכירי האוצר ייפגשו היום עם כ"ץ לדון בעתיד הרכבת הקלה בת"א. באוצר משוכנעים שהקונספציה של הפרויקט שגויה אבל כ"ץ לוחץ להתקדם בפרויקט בכל המהירות, מבלי לסטות מתוואי התוכנית. הפגישה של היום לא תחולל שינוי אמיתי. בעוד כמה שבועות יפנה כ"ץ את לשכת שר התחבורה ויותיר מאחוריו משרד חלש. משענת קנה רצוץ. גם דעתו של כ"ץ לא הייתה רלוונטית, אלמלא האפשרות שבתפקידו הבא יישב בלשכת שר האוצר.

פרויקט הרכבת הקלה ימשיך לבוסס בבוץ ולבלוע כספים עד שתתחולל מהפכה תודעתית. המהפכה צריכה להיות מבוססת על 3 מסקנות מרכזיות: הראשונה: הפתרון התחבורתי הנוכחי אינו רלוונטי. ת"א זקוקה לרשת קווי רכבת תחתית ואין טעם להמשיך ולבזבז זמן ומשאבים על קו אחד של רכבת חצי קלה-חצי תחתית שתוכנן לפי הצרכים של שנות ה-90. השנייה: הכלים המשפטיים-הסטטוטוריים הקיימים אינם מספיקים.

במרחב שבו ייחפרו המנהרות ויוקמו התחנות פועלות חמש עיריות, 14 רשויות מקומיות, עשרות גופים ממשלתיים ועירוניים ומיליוני תושבים עצבניים. כל הזזת דחפור מחייבת תיאומים ואישורים ועלולה להסתיים בתביעות משפטיות. אם לכביש 6 חוקקו חוק מיוחד - מגיע חוק מיוחד גם לרכבת התחתית. אם ב-33 מתוך 34 ערים אחרות בעולם פועלת רשות תחבורה מטרופולינית - צריכים להקים רשות כזו גם בתל אביב. השלישית: לתת לזרים להקים את הרכבת התחתית. בישראל אין ידע וניסיון מתאימים להקמת רכבת תחתית - וטוב שכך. מבחינתנו הפרויקט חד פעמי. חברות זרות יודעות היום להקים פרויקטים כאלה בחמש שנים, ובתנאי שטח לא קלים כמו אלה שבת"א.

פעם היה צריך לנסוע לפריז או לניו יורק כדי לראות כיצד בונים רכבת תחתית. היום אפשר להישאר בגבולות המזרח התיכון. אפילו בליגה האזורית הנחותה שלנו ישראל מפגרת. בירת סעודיה ריאד אינה גדולה בהרבה מגוש דן ובכל זאת הסעודים החליטו לבנות לה שישה קווי רכבת תחתית ובמקביל. ההליך המכרזי הסתיים ביוני 2013 ושלוש קבוצות בינלאומיות נבחרו להקים את הקווים. העבודות החלו בשנה שעברה והן צפויות להסתיים בתוך חמש שנים. לא בטוח שהמכרזים בסעודיה התנהלו בהתאם לסטנדרטים של החשב הכללי. מה שבטוח הוא שבעשור הבא תושבי גוש דן יעמדו בפקקים מתארכים כשתושבי ריאד יזכו ליהנות מרכבת תחתית. האם הממשל הישראלי ראוי לאמון של משלמי המסים יותר מהממשל הסעודי?