מגזין "פורבס" לא לבד. הירחון האמריקאי, שמיצב את עצמו כמוביל בדירוג עשירי העולם, הפך למודל חיקוי ולא פלא שצצו לו מתחרים. "בלומברג", סוכנות הידיעות האמריקאית, "חוטאת" במשימה זו, ומזה ארבע שנים שיש לו מתחרה נוסף - ולא במפתיע - סיני.
המגזין Hurun הסיני פרסם בשבוע שעבר את רשימת המיליארדרים העולמית שלו, כחודש לפני המועד השנתי המקובל של "פורבס". Hurun הוקם לפני 16 שנה ע"י רופרט הוגוורף, שהוגדר ה"סנדק" של דירוג עשירי סין באתר הבית של Hurun. "מדובר במגזין המוביל בכל הקשור למעקב אחר השינויים התכופים בשווי ההון של עשירי סין".
השורה התחתונה של הדירוג הנוכחי של Hurun אינה שונה בהרבה מזו של כל דירוג שנתי של "פורבס": מספר המיליארדרים בעולם (דהיינו שווי הון של יותר מ-1 מיליארד דולר) הולך וגדל, ולא משנה מה קורה לכלכלה העולמית או לשוקי ההון.
לפי Hurun, מספר המיליארדרים העולמי עומד על 2,089 איש - תוספת שנתית של 222, וכן - רמת שיא חדשה. 2,089 מיליארדרים אלו מפוזרים ב-68 מדינות שונות - ארה"ב וסין הן העיקריות שבהן, 537 ו-430 מיליארדרים, בהתאמה. המדינה השלישית בתרומתה לרשימה, רק לשם השוואה, היא הודו - 97 איש. ועוד נתון שממחיש את ההצלחה של הכלכלה הסינית: מתוך 17 המיליארדרים שהונם הוכפל בשנה החולפת, 14 הם סינים.
מתוך סך המיליארדים, 649 (31%) חוו גידול בשווי הון שלהם, שווי ההון של 230 נותר ללא שינוי (11%), 869 חוו קיטון בשווי ההון (42%) ו-95 נשרו מהרשימה הקודמת, ביניהם מיליארדרים רוסים ששווי ההון שלהם נחתך חדות בעקבות קריסת המטבע הרוסי. אף שהרשימה הנוכחית, כאמור, התארכה ב-222 שמות, מגזין Hurun טוען כי סך ההון של כל המיליארדרים דווקא קטן ב-1.5% ל-6.7 טריליון דולר - עדיין הרבה יותר מהתמ"ג של יפן ודרום קוריאה יחדיו.
הגיל הממוצע של המיליארדרים הוא 64 - נתון שמוכיח שכדי להגיע להון נכבד ולשמור עליו צריך לפחות שלושה עשורים של עבודה (או פשוט להיוולד למשפחה הנכונה). בהקשר זה, 40 מיליארדרים מתוך הסך (1.9%) הם מתחת לגיל 40.
לפי Hurun, האיש העשיר בעולם הוא ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, החברה והחלונות, ששווי הונו עלה בשנה האחרונה ב-17 מיליארד דולר ל-85 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מזה של אחד הצעירים ברשימה כולה, ונציג דור המייסדים של תעשיית הטק במאה הנוכחית: מארק צוקרברג (30), מייסד פייסבוק. את העשירייה הראשונה סוגר דיאטר שוורץ (75), מייסד ענקית הקמעונות הגרמנית שעל שמו. מהתפלגות סקטוריאלית של מקורות ההון עולה כי טכנולוגיה היא עדיין מקור העושר המוביל: 297 מיליארדרים (11%) לעומת 280 מעסקי נדל"ן ו-219 מתעשיית הייצור.
ולזווית המקומית. לפי Hurun, ישראל ייצרה עד כה 13 מיליארדרים אך את מסקנה זו של המגזין כדאי לקחת בעירבון מוגבל. לפי המגזין הסיני, משפחת ורטהיימר, מייסדת ישקר שנמכרה לוורן באפט, שווה 3.5 מיליארד דולר אך מכירת 20% הנותרים בישקר - מכירה שבוצעה במאי 2013 - גילתה כי זו צברה 6 מיליארד דולר, ולא צריך גיליון אקסל מורכב כדי להגיע למסקנה זו.
ועוד דוגמה: טדי שגיא, האיש והפלייטק ומעתה והלאה - האיש וקמדן מרקט הבריטי - שווה הרבה יותר מ-1.9 מיליארד דולר, שווי ההון שהצמיד לו Hurun. כמה הרבה יותר? כנראה שלפחות 5 מיליארד דולר.
מי שווה כמה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
