בתעשיית ההיי-טק הישראלית אין הרבה דוגמאות למייסד שמודח על ידי הדירקטוריון מהחברה שלו ומכל תפקידיו הניהוליים בה. ההדחה של ד"ר שמעון אקהויז מחברת ESC (כיום לומניס) היא בין הבודדות שהתרחשו, ולפני שנה (עשור וחצי אחרי המקרה של אקהויז) הצטרפה אליה הדחה נוספת, ורק במקרה של מייסד חברת ציוד רפואי ישראלית אחרת, LifeWatch, או בשמה המקורי Card Guard.
קארד גארד, שמתמחה בניטור מרחוק (טלרפואה) של חולי לב והסובלים מבעיות שינה, הוקמה לפני 21 שנה על ידי יעקב גבע. בדומה לחברות מהדור שלה, קארד גארד הונפקה בשוק ההון השוויצרי, ונמנתה עם שלוש החברות הישראליות היחידות שהונפקו בו, לצד שח"ל (שעדיין נסחרת, כרגע לפי שווי של 103 מיליון דולר) ואורידיון (שנמכרה במהלך 2012 לקובידיאן האמריקאית תמורת 346 מיליון דולר במזומן).
בהמשך נספר על הפעילות של LifeWatch ועל מה שצופן לה העתיד, אך כעת לחדשות שמספקת החברה: גבע, כאמור, הודח לפני שנה מהחברה (פירוט הסיבות בהמשך), ובשבוע שעבר בחר לנתק כמעט לחלוטין את הקשר שלו אליה על ידי מכירת חלק ניכר ממניותיו בה. לפי הודעת לייף-ווטש, גבע (65) מכר כמעט 2 מיליון מניות (מתוך 2.2 מיליון שהיו לו) לקבוצה של משקיעים שוויצרים, כאשר ההודעה אינה מפרטת את סוג הרוכשים, האם מוסדיים או פרטיים.
ההודעה אף אינה מפרטת לפי איזה מחיר נמכרו המניות, אך בהנחה שהמכירה בוצעה בסמוך לדיווח, ומכיוון שמחיר מניית LifeWatch נע בשבוע שעבר סביב 13 פרנק שוויצרי, האקזיט של גבע מוערך ב-28 מיליון דולר (108 מיליון שקל) - לא רע עבור מי שנאלץ לפנות את מקומו בחברה אחרי 20 שנות שירות.
אקזיט זה של גבע הוא מר-מתוק; מר, מכיוון שהדחה - ועוד עבור מייסד - היא מכה קשה לאגו; מתוק, מכיוון שהדחה זו תרמה תרומה די משמעותית לנסיקת המניה בשנה האחרונה, כך שאפשרה לגבע למכור את מניותיו לפי מחיר שיא כמעט חמש-שנתי (!). מניית LifeWatch נסחרת כעת לפי מחיר של 13.25 פרנק שוויצרי, המשקף שווי חברה של 193 מיליון דולר. לגבע נותרה החזקה מינורית של 1.9% ששווה 3.7 מיליון דולר.
קרב שליטה וחקירות בארה"ב
ועכשיו נחזור לסיפור ההדחה. זו הייתה למעשה תוצאה של קרב שנמשך למעלה משנה וחצי בין קבוצה של בעלי מניות לדירקטוריון - קרב שעיקרו היה שיפור הממשל התאגידי ב-LifeWatch ושיפור תוצאותיה הכספיות. הסיפור החל במאי 2012, כאשר קבוצה של בעלי מניות שהגיעה להחזקה של 17.7% פנתה לדירקטוריון בדרישה לקבל בו רוב, ונענתה בשלילה. "הדירקטוריון לא יכול לתמוך בהשתלטות עוינת 'שקטה' כשאותה קבוצה מחזיקה בפחות משליש מזכויות ההצבעה", נמסר בהודעת החברה אז.
הדירקטוריון הזמין את אותה קבוצה להציע מועמד אחד משלה, וכלל הצעה זו ברשימת ההחלטות שהיו צריכות לעלות על סדר יומה של האסיפה הכללית שנקבעה ליוני אותה שנה. זה לא סיפק את אותה קבוצה. לפני מועד האסיפה הכללית פסל הדירקטוריון שלושה מועמדים שזו הציעה, בטענה כי הם "חסרי ניסיון וידע על התעשייה של LifeWatch", והמליץ לבעלי המניות שלא לתמוך במועמדותם. באסיפה הכללית שהתקיימה מאוחר יותר לא נכללה מועמדות של נציג הקבוצה - אך זו לא נסוגה מכוונותיה.
"שיחות בונות", כדברי LifeWatch, נפתחו בין הצדדים, והדירקטוריון החל להיכנע לדרישות הקבוצה. נקבע מועד לאסיפה כללית מיוחדת שבה ייבחרו חברי דירקטוריון חדשים, וגבע, כך הסכימו שני הצדדים, יישאר היו"ר. בינואר 2013 התקיימה אותה אסיפה מיוחדת, ושלושה מנציגי הקבוצה נבחרו לדירקטוריון.
זה לא סיפק אותה, וניסיון ההשתלטות שלה על החברה - בין היתר, בדרישה לקבל שני מושבים נוספים בדירקטוריון - נמשך. ביולי 2013 הצליחה אותה קבוצה להזיז את גבע מתפקידו כיו"ר. או אז נסללה למעשה הדרך להדחתו מתפקיד המנכ"ל, וזו התרחשה כבר בישיבה הראשונה של הדירקטוריון החדש בינואר 2014. כחלק מהדחתו, ויתרה LifeWatch על כל טענותיה נגד גבע, כך עולה מההודעה על מכירת מניותיו.
כאמור, ההדחה של גבע נוצרה על רקע התדרדרות בביצועי LifeWatch (ראו גרף) - אליה הובילה בין היתר חקירה של המפקח הכללי של משרד הבריאות ושל משרד המשפטים האמריקאיים נגד אחת מחברות הבת האמריקאיות שלה. חקירה זו הסתיימה בפשרה במסגרתה הסכימה LifeWatch לשלם קנס של 18.5 מיליון דולר לממשל האמריקאי, ומכאן ההפסד הנקי הכבד שרשמה בשנת 2011.
בונה על התקפי לב
עכשיו, שנה אחרי אותו מהפך ניהולי, LifeWatch מנסה לחזור למסלול של צמיחה ורווחיות עקביות - משהו שדי התקשתה בו לכל אורך העשור האחרון. המהפך הניהולי, אגב, טשטש עוד יותר את הזהות הישראלית של החברה, כאשר הדירקטוריון שלה והנהלתה הבכירה מאוישים על ידי זרים.
כך או אחרת, החברה תנסה להמשיך לנצל את העובדה כי התקף לב הוא גורם המוות מספר 1 בעולם. אחד ממנועי הצמיחה שלה הוא ניטור סימני מצוקה של מטופל בעודו מאושפז בבית חולים. לפי מצגת של LifeWatch, החל מהשנה בתי החולים בארה"ב חייבים לנטר כל מיטת מטופל, ומכיוון שיש בארה"ב 924,333 מיטות, נפתח לה שוק ששווה עד 13.5 מיליארד דולר. רק 20% ממיטות אלו מנוטרות, ולא באופן יעיל וזול, לטענתה.
החברה צופה כי ברבעון השני של השנה תחל במכירת הפתרון שפיתחה לבעיה זו, וכי בשנת ההשקה הראשונה שלו הוא יניב לה הכנסות של 10 מיליון דולר, וכל עוד החדרתו תתברר כהצלחה, ההכנסות השנתיות ממנו ינועו בין 100-200 מיליון דולר.
התוצאות הכספיות של לייף ווטצ'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
