הנה סימן מצוין שיש בועה - כלשהי, לא ברור גודלה עדיין - בשוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב. חברה שהוקמה רק לפני רגע, שמפתחת פתרון כלשהו שעדיין רחוק מלהיות מסחרי - מנסה להפוך לציבורית בשוק ההון האמריקאי, ותוך כדי לגייס הון שאולי יעזור לה להתקרב לפחות צעד אחד לקראת מימוש החזון שלה.
החברה הישראלית התורנית מסוג זה נקראת Nano-Textile, והיא הגישה בסופ"ש האחרון טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה ראשונה של מניותיה בבורסה שמעבר לדלפק (OTC) - אותה בורסה שמיועדת לחברות כמותה. Nano-Textile, שחיה ובועטת ממשרדיה בעיר נהריה (תיכף נסביר מה היא עושה, או לפחות מנסה לעשות), תנפיק 30 מיליון מניות לפי מחיר של 10 סנטים למניה (גיוס של 3 מיליון דולר), ואילו כל בעלי המניות בחברה ימכרו 21.1 מיליון מניות תמורת 2.1 מיליון דולר - וזאת לפי שווי "אחרי הכסף" של 11 מיליון דולר לחברה.
הנפקה זו של החברה נקראת בעגה המקצועית Underwritten Offering Self, דהיינו הנפקה ללא חתם, והחברה היא זו שאחראית על שיווק מניותיה לכל המרבה במחיר. לכן, מזהירה החברה, אין ודאות שהנפקה זו תצא לפועל. לפי חוקי רשות ני"ע בארה"ב, Nano-Textile מונפקת כ"חברת צמיחה", וזה אומר שהיא כפופה לכללי מסחר ודיווח הרבה יותר מקילים משל אלו שלא מוגדרות כך.
אז מי זו Nano-Textile? מדובר בחברה שהוקמה בדצמבר 2013 ונקראה אז Bacterial Textiles-Anti. בספטמבר 2014 שונה שמה לזה הנוכחי, אך פעילותה נותרה בעינה: פיתוח פתרון אנטי-חיידקי לתעשיית הטקסטיל. ביוני אשתקד חתמה החברה על הסכם רישוי עם זרוע המו"פ של אוניברסיטת בר אילן - שמחזיקה לדבריה בפטנט כזה או אחר שקשור לתהליך הייצור של תעשיית הטקסטיל (בעיקר מציאת תחליף לשימוש בכימיקל מסוים באותו תהליך), שפותח על-ידי פרופסור אהרון גדנקן מאותה אוניברסיטה. אגב, לחברה אין עדיין אתר אינטרנט, אך דומיין עבורו כן נרכש.
Nano-Textile מסבירה כי הפיתוח שלה מיועד לטקסטיל שהופך יותר מאוחר למצעי מיטות בבתי חולים, לבגדי צוות בתי חולים ולבגדי המאושפזים בהם. וזאת, מכיוון שיש שיעור לא מבוטל של הידבקות במחלות שמתרחשת בין מסדרונות בתי החולים. בארה"ב, לדוגמה, מדי שנה נדבקים 1.7 מיליון איש מחיידקים במהלך ביקור או עבודה בבית חולים, ומתוך אלו - 99 אלף מתים.
חברת מו"פ
החברה מדגישה כי היא חברת מחקר ופיתוח, שלא היו לה עד כה הכנסות, ושהיא זקוקה ל-1.3 מיליון דולר כדי להפוך למציאות את התוכנית העסקית שלה, ולהישאר "עסק חי" במהלך השנה הקרובה. לחברה יש עובד אחד (המנכ"ל) ויועץ אחד (סמנכ"ל כספים).
ומי עומד מאחוריה? ובכן, לחברה יש 27 בעלי מניות, אך לשני מייסדיה יש 82% מההון: יהושע הרקובישי (43%, מכהן כיו"ר), ומאיר אלישקוב (39%, מכהן כדירקטור). הרקובישי (60) הוא בעל חברת השקעות ותיקה, "שי ספיר" שמה, ואין לו השכלה אקדמית. אלישקוב (60) היה בעברו יהלומן בבלגיה וניהל את חברת המסחר ביהלומים ותכשיטים Ron BVBA במשך 20 שנה. גם לו אין השכלה אקדמית. כמנכ"ל מכהן ארז עובדת (40), שבא מתעשיית הטקסטיל והיה בעברו קניין של רשת "ורדינון". לפי הטיוטה, כל 27 בעלי המניות ייקחו חלק בהצעת המכר שתיכלל בהנפקה.
Nano-Textile היא כאמור חברת מו"פ, וככזו מאזנה דל במזומן. נכון לסוף יוני 2014, יש לה מזומן בשווי של 148,739 דולר, והון עצמי שמממן 91% מהמאזן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
