הממשלה אישרה את טיוטת החוק לצמצום השימוש במזומן

הממשלה אישרה היום (א') את טיוטת החוק לצמצום השימוש במזומן ואת טיוטת חוק הסליקה האלקטרונית של צ'קים. זאת, בהמשך לאישור הממשלה את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן באוקטובר האחרון.

לפי טיוטת החוק, כל תשלום מעל 10,000 שקל יתבצע באמצעי תשלום שאינם מזומן (צ'ק, העברה בנקאית, כרטיס דביט, כרטיס נטען). סכום המגבלה בין פרטים שאינם עוסקים יהיה 50,000 שקל.

בשלב שני יופחת סכום המגבלה בין פרטים שאינם עוסקים ל-15,000 שקל (למעט עסקאות למכירת כלי רכב, לגביהן סכום המגבלה יישאר 50,000 שקל). כמו כן, יוכנסו מגבלות על השימוש בצ'קים שהוסבו.

כניסת החוק לתוקף מותנית בהכנסת כרטיס הדביט כאמצעי חלופי לכסף מזומן. כרטיס חיוב מיידי יועמד לשימוש על-ידי בנק הדואר לכל דורש, לצד האפשרות לפתוח חשבון בנק; קביעה כי אין לגבות עמלת פעולה בערוץ ישיר ("עמלת שורה") בגין כל עסקת חיוב מיידי בפני עצמה - הוראה שכבר ניתנה על-ידי בנק ישראל לפני כמה ימים; הסמכת הממונה על ההגבלים העסקיים בחקיקה לקבוע עמלה צולבת נפרדת ונמוכה יותר לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי; בנוסף, צוות של בנק ישראל פועל בימים אלה על גיבוש המלצות לקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים.

השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כ"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מהווה מעל 20% מהתוצר. משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל הינה אובדן הכנסות בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה.

המזומן מקל על העלמות מס, הלבנת הון, ביצוע עבירות שונות ומימון טרור, מפני שהוא אנונימי וקל להסתירו מעין הרשויות, ומפני שקל לבצע באמצעותו פעילות מסחרית ופיננסית.

גם צ'קים, בדומה למזומן, הם אמצעי בעל פוטנציאל לסיכון של כלכלה שחורה. בישראל ניתן להסב צ'קים ללא הגבלה על הסכום ועל מספר ההסבות וללא תיעוד של המסב ושל הנסב. ההסבה מאפשרת להעביר צ'קים מיד ליד ללא דיווח.

צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן מבחינות שונות, ובהן האנונימיות, היכולת לבצע תשלומים ללא חשבון בנק, והנוחות והזמינות למשלם ולמקבל - ובכך הם תומכים בכלכלה השחורה באופן דומה לשימוש במזומן.

המהלך לצמצום השימוש במזומן יהיה הדרגתי וילווה במהלך הסברה נרחב לציבור ובצעדים לחינוך פיננסי. הוועדה קידמה החדרת כרטיסי דביט וכרטיס נטען מזוהה למשק הישראלי, משום שכרטיסים אלה מהווים תחליף זמין ויעיל למזומן.

חלק מהמלצות הוועדה אינן טעונות חקיקה אלא הנחיה של המפקח על הבנקים. כך למשל, הנחיה על ביטול עמלת שורה לשימוש בכרטיס דביט, דבר שיהפוך את השימוש בו לזול יותר ממשיכת מזומן שעליו נגבית עמלת שורה כבר נכנסה לתוקף. הנחייה לחייב בנקים להציע כרטיס דביט כמוצר מדף כבר בתוקף.

טיוטת החוק השנייה שאושרה היום בממשלה, חוק הסליקה האלקטרונית של צ'קים, עוסקת בייעול תהליך הסליקה של צ'קים, חיסכון בעלויות הסליקה, ובכך התאמת תהליך הסליקה למאה ה-21, בדומה למדינות מפותחות נוספות; החוק מסדיר סליקה אלקטרונית של צ'קים, חלף הצגה פיזית שלהם. זהו צעד נוסף המייעל ומעודד שימוש באמצעי תשלום חלופיים למזומן.

שני החוקים נחקקו בעקבות עבודתה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, בה היו חברים גם מנהל רשות המסים, משה אשר; המשנה ליועמ"ש, רז נזרי; יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, פול לנדס; המשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר; ראש אגף חקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי; מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון; וסגן המפקח על הבנקים, אור סופר.

שותפים נוספים להמלצות הוועדה הם המפקח על הבנקים, דודו זקן; הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה; וסגן שר האוצר, מיקי לוי.