בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב-יפו הרשיע באמצע החודש את עו"ד נילי הרפז בשורה של עבירות על חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, וקבע כי בהיותה כונסת נכסים פעלה למכירת דירתו של חייב לבן אחותה, במחיר הנמוך בכ-20% ממחיר השוק. מועד הטיעונים לעונש טרם נקבע.
את הקובלנה נגד הרפז הגיש מחוז תל-אביב של הלשכה, אותו ייצג עו"ד דודי פרחיה ממשרד עו"ד כספי ושות'. יצוין כי על הרפז נגזרו בעבר 8 חודשי השעיה, לאחר שהורשעה בניסיון להונות את רשויות המס.
תחילת הפרשה בסכסוך משפטי, שבמרכזו הלוואה של 140 אלף שקל שנתן תושב חוץ לחברו, תושב תל-אביב. עו"ד הרפז, שייצגה בתיק את המלווה, מונתה על-ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים למכור את דירת הלווה ללקוח שלה, המלווה, תמורת 200 אלף דולר, בקיזוז החוב. זאת, בכפוף להתחייבותה של הרפז לנסות ולמכור את הדירה, הממוקמת ברחוב ברנדיס בצפון הישן של תל-אביב, במחיר גבוה יותר לאדם שלישי.
אלא שעו"ד הרפז, כך לפי הכרעת בית הדין, יצרה מצג-שווא של מאמץ למכור את הדירה לכל המרבה במחיר, ולמעשה פרסמה את דבר המכירה במקומון אחד בלבד, סמוך לחול המועד פסח - תקופה בה רוכשים נוטים שלא לחפש נכסים.
עוד נמצא כי הרפז החתימה את בעל הדירה על ייפוי-כוח בלתי חוזר, מבלי שציינה בו את שם הנושה (הלקוח שלה), לו הייתה אמורה למכור את הדירה במקרה שלא תימצא הצעה גבוהה יותר.
זמן קצר לאחר שהחתימה את בעל הדירה על ייפוי-הכוח החסר, מכרה כאמור הרפז את הדירה לבן אחותה, אריה ראב, תמורת 200 אלף דולר. את עסקת המכר ביצעה הרפז תוך שהסתירה מבעל הדירה ומבית המשפט את זהות הקונה וקשריו המשפחתיים עמה.
יצוין כי בעקבות תביעה שהגיש הלווה, ביטל בית המשפט את הסכם המכר של הדירה כבר בשנת 2010.
"אחיזת עיניים"
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין הסתמך בהכרעתו על קביעת שמאי מטעמו, לפיה תמורת הדירה שהשיגה הרפז בעסקת המכירה היה נמוך ב-80 אלף דולר ממחירה הריאלי בשוק.
"דרך פעולתה הפסולה של הרפז נחשפה במהלך שיחה שקיימה עם החוקרת הפרטית", נקבע בהכרעת הדין של בית הדין המשמעתי. "ללא כחל וסרק מתרברבת הרפז לפני החוקרת כי הליך מכירה באמצעות כונסי נכסים מאפשר לבעל תפקיד (הכונס - א'ש') למכור נכסים במחיר מופחת למקורביו... כך, לשיטתה, הפרסום שיוזם כונס הנכסים למכירת נכס איננו אלא 'אחיזת עיניים'".
עו"ד דודי פרחיה, שייצג את לשכת עורכי הדין בהליך המשמעתי, אמר ל"גלובס": "הקושי הגדול בתיקים כאלה הוא להוכיח בדיעבד, באמצעות החקירה הנגדית, את מערכות היחסים בין הצדדים שהיו שותפים למעשה, בעיקר כשהמעשה מלווה בהסתרה והטעיה. הדרך הטובה ביותר להימנע ממצבים כאלה מלכתחילה היא לעולם לא לחתום על ייפוי-כוח בלתי חוזר שהפרטים בו אינם מלאים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
