אנליסט: "טבע היא אחת המוצלחות בתקשורת עם אנליסטים"

ג'ון מדווד, Ourcrowd: "אני לא משקיע באנשים שעושים יותר מדי מו"מ. אם אתה לא מבין שגם אני צריך להרוויח את הדולר שלי, אז צא לי מהפרצוף"

אפילו אחרי ש-10 חברות ביומד ישראליות הונפקו בנאסד"ק ב-2014, וכשכמעט כל בנקי ההשקעות מחזרים במרץ אחרי הפעילות הישראלית, נושא "הפער המנטלי הישראלי מן השוק", עדיין עולה כשהאמריקאים מדברים על ישראלים בשוק ההון. "הישראלים צריכים להשתכלל באמנות הסיפור", אומר ג'ון מדווד, שמוביל את מיזם המשקיעים Ourcrowd. מדווד דיבר במסגרת כנס שערך בנק ההשקעות מקסים גרופ.

בנק ההשקעות האמריקאי השתתף בשש מהנפקות הביומד הישראליות של השנה האחרונה - בגלמד, פואמיקס, בריינסטורם, מג'יק סופטוור, ביוליין וריווק. גם אנליסט הביומד של מקסים גרופ, ג'ייסון קולברט, חושב כמו מדווד: "יש לכם כיפת ברזל, אתם מפוצצים מנהרות, אבל אתם צריכים להשתפשף בשוק ההון".

מדווד מפרט את סוג החברות הישראליות שאיתן הוא מעדיף לא לעבוד: "אנו לא יכולים לעבוד עם אנשים מעצבנים. אתם גם ככה אומה מוצפת טסטוסטרון, אבל די, אתם לא צריכים להתאמץ להיות קשוחים יותר ממה שבא לכם טבעי. אין לי סבלנות לאנשים שלוקחים את המו"מ לקיצון (over-negotiators), ואני יכול לזהות מיד מישהו שפשוט אוהב מו"מ ולא יודע בכלל על מה הוא מתדיין. אם אתה לא מבין שאני צריך גם כן להרוויח את הדולר שלי, כמו שאתה את שלך, אז צא לי מהפרצוף".

גיל אוטנסוסר, שותף בחברת הייעוץ הפיננסי LW Partners, ציין כי "גם אנחנו רוצים לראות את החברות המנפיקות מכירות במה שהן לא יודעות, ומגייסות מומחים בתחומים שונים". שי קורנפלד, נציג מקסים בארץ, ציין כי "כשפוגשים מנכ"ל ישראלי, הוא לרוב ירגיש כמי שיודע יותר ממך בכל תחום. נדרשות כמה פגישות לצורך חלוקת תפקידים".

קולברט: "צריך להגיע לפגישה ראשונה עם עשרה שקפים ולא יותר; שם החברה וסימול המניה בראש כל עמוד, ובקיאות מלאה בכל המספרים שלך. שקף אחד - מידע קליני קריטי; שקף אחר - מה אבני הדרך מוסיפות-הערך שלך לתקופה הקרובה; ושקף שלישי - למה אני צריך להאמין לך ומה עשית עד היום. אני צריך שהבנאדם הנכון ידבר איתי על הדבר הנכון - המדע עם המדען, הכסף עם סמנכ"ל הכספים".

האנליסט: "אחרי העסקה - חבר טוב"

אנליסט הביומד קולברט, שהיה גם אחד הראשונים שכתבו המלצה חיובית על פלוריסטם, היה בעצמו בעבר מנהל פיתוח עסקי בחברת תאי גזע. "הבנתי שהדרך הנכונה לגייס הון לביומד צעיר היא שילוב של משקיעים מוסדיים וריטייל", הוא אומר, "כי תצטרך גם את משקיעי הריטייל כדי ליצור בהמשך תנועה במניה קטנה".

הוא אומר כי "כאנליסט בבנק ההשקעות, אני צריך להחליט אם הבנק לוקח את העסקה, ולכן אני עושה את הדיו-דיליג'נס הכי מחמיר שיש. בתחילת הדרך אתם תרגישו שאני ממש נגדכם, אבל ברגע שהשתכנעתי לגביכם, אני הופך להיות החבר הכי טוב, הסנגור הכי חזק שלכם".

ומה קורה לחבר הכי טוב אם החברה מתחילה לזייף? קולברט: "כשהייתי אנליסט Buy Side שכנעו אותי תמיד לעגל כלפי מטה. כאנליסט צד המכירה אני מעגל כלפי מעלה, אבל המודלים שלי כנים".

"מדוע אני אוהב את חברות הביומד במיוחד?", הוא מגלה, "כי הן ה-'Gift that keeps on giving' עבור בנק ההשקעות, הן כל הזמן צריכות כסף וכל הזמן מבצעות הנפקות". הוא מספר למשל על חברת תאי גזע חדשה בה החליט לתמוך, בריינסטורם סל. "הם גייסו מספר פעמים ועוד יגייסו המון פעמים, אבל זה טבעי ולא פוגע בערך שלהם, כל עוד שכל גיוס מקרב אותם למטרות שלהם".

קולברט מספר על יום אנליסטים בו נכח של חברה שנכשלה לא מכבר בניסוי שלב-2: "הם פתחו שם אולם גדול, אבל נוכחו למרבה מבוכתם שאיש לא בא חוץ ממני. אז הם לקחו אותי לחדר צדדי, דיברו ושכנעו אותי, והתחלנו לעבוד ביחד". החברה הייתה פארמאסט, שנרכשה כמה שנים אחר כך בידי חברת גילאד ב-11 מיליארד דולר.

מי מוצלחת בתקשורת מבין הישראליות, לדעת קולברט? דווקא טבע, שהואשמה בעבר כי זו נקודת החולשה הגדולה שלה. "אני כנראה האנליסט עם המחיר הכי גבוה על טבע כרגע", אומר קולברט. "לדעתי הבחירה של המנכ"ל החדש מעולה, ושהם מדברים עם השוק בצורה מצוינת. הם מציגים בצורה מאוד מפורטת, כולל הצגת מספרי ה-GAAP מול Non-GAAP בצורה שאנליסטים בוול סטריט מבינים".

מה משקיע מחפש, וממה להיזהר

בפאנל שנערך בכנס נשאלו הדוברים כיצד הם בוחרים חברות לעבוד איתן. מדווד, מצד המשקיעים, אמר כי "הצוות. הוא לא חייב להיות שלם בשלב זה, אבל מי שנמצא - שיהיה טוב". גארי לייבלר, המוביל את קרן שביט קפיטל, אמר: "נשאף להיות איתכם בקשר זמן מה לפני ההשקעה, כדי לראות איך אתם מציבים מטרות ומשיגים אותן, ואם הצבתם מטרות שאינכם יכולים להשיג - זו נורת אזהרה".

אוטנסוסר: "אנחנו בניו יורק רואים כל היום חברות בתחום הביומד, ולכן מפתחים אינטואיציה לגבי מי מתבלטת מעל כל האחרות, או המתקדמת ביותר בתחום שבו צצו פתאום הרבה חברות כי הוא הפך חם".

בארי גרוסמן ממשרד עורכי הדין גרינברג טראוריג, סיפר כי "אנחנו מייצגים כ-60-75 חברות ציבוריות מכל העולם, ואני מחפש לקוח שיקשיב לי. מצדי שתחשבו שה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית, ג' ו') גדולה ומפחידה, כי היא באמת כזו, ואנחנו יודעים מה הם רוצים אז לא כדאי להתווכח איתנו". עוד לדבריו, "כשתצא לציבור, החיים שלך ישתנו. ברגע שיהיה לך בורד עצמאי, אתה מאבד חלק מהשליטה. כבר פגשתי מנהלים שנסוגו מהנפקה כשהבינו שמועצת המנהלים לא תהיה מורכבת מאנשי שלומם בהכרח. היה לי מישהו שדרש שהרו"ח יהיה אחיו, וזה הרס את העסקה".

גם קלאודיו ירזה מחברת רואי החשבון PWC, מסכים: "ככל שמתקדמים, צריך להחליף בזמן את החוליות החלשות, אם זה בתוך הארגון או החוצה ממנו. אפילו הבכירים. נחמד לעבוד עם סמנכ"ל כספים שהוא חבר שלך, אבל יש רגע שבו אתה צריך מישהו מקצועי ויקר יותר".

הפאנל דן גם בהתמודדות עם כישלון. אוטנסוסר: "אחרי שניסוי נכשל יש להראות שקיפות - שניהלת את הניסוי נכון, שיש לך כסף בקופה". מדווד: "כחברה ציבורית כמעט תמיד יש לך חלופה כלשהי, אפילו אם היא כואבת - גיוס במחיר מאוד נמוך ודילול גבוה. חשוב לבצע את ההנפקה באופן שמראש ימנע ממך לקרוס אם הדברים הולכים לכיוון הלא נכון, כמו אופציות נפיצות או חוב חונק".

שי קורנפלד, ראש תחום בנקאות ההשקעות של מקסים בישראל, מחדד: "מהי הנפקה טובה? פעם הגדרנו אותה ככזו שמחיר המניה מכפיל עצמו ביום שאחרי הפרייסינג. היום אני אומר אחרת - הנפקה טובה היא זו שנותנת לך מספיק כסף כדי להגיע לקטליזטורים שיעלו את ערכך בטווח היותר רחוק. גם אם עכשיו אתה נסחר לפי המזומן, זה לא נורא, כל עוד גייסת מספיק כסף כדי להגיע לאבני הדרך, ולא כפית את עצמך על השוק במחיר מגוחך שלא מביא אותך לשום מקום".

"הרבה כסף עדיין מחכה להיכנס לשוק הביומד"

קליף טלר, שותף וראש תחום בנקאות ההשקעות במקסים, דיבר בנפרד על מצב השוק. "יש לשוק עליות וירידות, אבל אני לא חושב שנראה קריסה בשוק הביומד (שצלח מאוד בשנים האחרונות), כי הרבה כסף עדיין מחכה להיכנס".

- מאילו מקורות?

"בעיקר קרנות פרייבט אקוויטי. אנחנו רואים התחלה של תחייה של תחום ההון סיכון, אבל לא כפי שהיינו מצפים אחרי שנה כזו מוצלחת של אקזיטים מבחינת הקרנות".

בשאלה מה דעתו על ריבוי העסקאות של חברות ישראליות עם גופים סיניים, אומר טלר כי "סין היא שוק מעולה והמשקיעים משם הם אופציה סבירה. במשך כמה שנים עסקתי במימון של חברות סיניות, ונחמד לראות עכשיו את הגל ההפוך. ישראל נבחרה על ידם כמקור לטכנולוגיה, ויש סיכון ל'שתיית' הטכנולוגיה לסין, אבל הישראלים מודעים לכך ורובם יודעים לא לתת בלעדיות מוגזמת. אני בטוח שהם ינסו לשכפל את מה שיש לכם פה, אבל לא בטוח שזה כל כך קל לעשות. כך או כך, מגיע הון עם סיכון, ויש לדעת לתמחר אותו, כשלפעמים אין יותר מדי חלופות".

- מדוע רוב החברות הישראליות לא הצליחו לשמור על מחיר המניה שבו הנפיקו?

"מדד הביומד כולו אמנם עלה, אבל כל חברות המיקרו-קאפ ירדו ברבעון האחרון של 2014. יש שיפור מסוים ברבעון הראשון השנה, ומחכים לראות את המגמה. החברות הללו צריכות פשוט להמשיך להיפגש עם השוק. חלקן, למשל גלמד, יצאו לשוק בתזמון מצוין וגייסו יותר הון מכפי שתכננו, ובמחיר יותר גבוה - אבל זה אומר שיש לאן לרדת".

הנפקות הביומד הישראליות הגדולות של 2014
 הנפקות הביומד הישראליות הגדולות של 2014