בנק ישראל הכריז הבוקר (ב') על שורה של צעדים לקידום השימוש בעסקאות החיוב המיידי.
בבנק המרכזי מעריכים כי הצעדים להרחבת התפוצה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי צפויים להביא להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב (דביט), לחיסכון בעלויות לבתי העסק וללקוחות וכן לצמצום השימוש במזומן.
כחלק מהצעדים, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תכריז על העמלה הצולבת לעסקאות חיוב מיידי כעמלה בפיקוח, ומחירה יקבע בשיעור מרבי של 0.3% (לעומת עמלה ממוצעת של 0.7% הנהוגה כיום), לתקופה של שנה.
המפקח על הבנקים יקבע הוראות להפצת כרטיס חיוב מיידי ללקוחות הבנקים וכן כללי גילוי וכללים להתחשבנות כספית מיידית בעסקאות המבוצעות באמצעות כרטיס חיוב מיידי.
במקביל, בנק ישראל פרסם טיוטת הוראה להטמעת תקן אבטחה לעסקאות בכרטיסי אשראי EMV, הן בצד ההנפקה והן בצד הסליקה. כמו כן, נקבע איסור על גביית עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל שימוש בכרטיס חיוב מיידי.
פעולות בנק ישראל בתחום הדביט מגיעות לאחר שבאפריל 2014 קיבלה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הריכוזיות והתחרותיות במשק החלטה לפנות לבנק ישראל על מנת שיבחן שורת פעולות בתחום כרטיסי החיוב, ובפרט בנוגע להגברת השימוש בעסקאות חיוב מיידי.
בנוסף, נציגי בנק ישראל היו חברים בוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, שמטרתה הייתה לבחון את הגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי, כדי לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה, להיאבק בפשיעה ובהלבנת הון ולעודד שימוש באמצעי תשלום מתקדמים. הוועדה המליצה אף היא, בין היתר, על קידום השימוש בכרטיס חיוב מיידי אשר יהווה תחליף לשימוש במזומן. המלצות הוועדה אושרו בישיבת ממשלה באוקטובר 2014.
המפקח על הבנקים, דודו זקן, ציין כי "בנק ישראל ביצע בחינה מקצועית ומעמיקה של שוק כרטיסי החיוב, ובסיומה גובשו מספר צעדים שיביאו להגברה אפקטיבית של התחרות בתחום כרטיסי החיוב, ויכניסו את כרטיס החיוב המיידי לתפוצה רחבה, תוך הפחתת עלויות לבתי העסק ולמשקי-הבית, ומבלי לפגוע ביכולתו של הצרכן לבחור באפיק התשלום המתאים לו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.