"אם שופט כדורגל שמן - נעיר לו; הוא חלק ממוצר טלוויזיוני"

יריב טפר לא היה צריך הילוכים חוזרים כדי לדעת שארז פפיר אכל את הנפילה של יוסי בניון ברחבה, במה שייזכר כערב השיפוט המזעזע ביותר של הכדורגל הישראלי בתקופה האחרונה (ולא שהיו חסרים ערבים מתחרים). מנכ"ל איגוד השופטים מאז 2008, עו"ד שהגיע מהמחלקה המשפטית של ההתאחדות, ישב בסמי עופר במשחק הגביע בין מכבי חיפה לק"ש, וכבר ידע מה מחכה לו. "כשרואים את שפת הגוף של השחקנים במגרש ואת הפידבקים שמגיעים משדרי הקווים - היה ברור שנפלנו", אומר טפר בן ה-43 בראיון ל"גלובס". כשמחברים לזה עוד כמה החלטות מהשבועות האחרונים, טפר מודה בפה מלא שהיו לשופטי הכדורגל בישראל עונות טובות יותר מ-2014/15. "יש מקבץ אירועים לא טוב מבחינתנו, זו תקופה מהיותר קשות שאני זוכר".

- באותו שבוע מכבי חיפה-ק"ש היה המשחק המרכזי בגביע, 25 אלף צופים בסמי עופר. יכולתם לשבץ שופט בכיר יותר?

"בניתוח שלאחר המשחק אז יכול להיות שהשיבוץ פחות התאים למשחק הזה. אבל ארז שפט לפני המשחק הזה כמה משחקים בלאומית ובליגת העל ולא הראה שום סימני מצוקה. ועדיין, אני יכול לקבל את האמירה שבמשחק כזה, של להיות או לחדול של מכבי חיפה, יכול להיות ששופט קצת יותר מנוסה היה צולח את המשחק הזה יותר טוב".

- אז הוא יישב שבוע או שבועיים בבית, זה מספיק?

"אנחנו עובדים לפי עיקרון שלא יועיל לשופט, או שלא יהפוך אותו ליותר טוב אם הוא יישב חודש בבית. הציפייה הזאת של לתלות שופט בכיכר העיר היא לא משהו שאנחנו עובדים לפיו. מה שכן, אנחנו נעדיף להוריד שופט מהפריים הציבורי, לשים אותו בליגה לאומית או במשחק ליגת על שלא מרכזי אלא כזה שמשודר רק בתוכנית המגזין בטלוויזיה".

- כלומר, להרחיק אותו מהתקשורת?

"כן, אם שופט בתקופה פחות טובה ניתן לו משחקים עם חשיפה נמוכה יותר. ככה נותנים לו את האפשרות להיכנס חזרה למשחק בצורה טובה יותר".

- למה לא ללכת על 2-3 שופטים למשחקים הגדולים, במקום להסתכן?

"זה מה שעשו לפני שהגעתי, וזה מה שיצר את השוקת השבורה. במשך שנים מי ששפט את כל המשחקים הגדולים היו מאיר לוי ואלון יפת, ואז הגיעו שופטים כמו לירן ליאני ואלי חכמון, ששפטו 10 שנים בליגת העל אבל לא שפטו מעולם לא דרבי ולא משחקי עונה".

- מאז שנכנסת לתפקיד "העלמת" את הוותיקים. את הדור החדש מכנים "שופטים דוגמנים", כולם צעירים, אי-אפשר למצוא שופטים עם לוק של איתן תבריזי למשל.

"כשנכנסתי לתפקיד אחת המסקנות הייתה שבמשך שנים לא הכנו את הדורות הבאים. ידענו שאנחנו יכולים למשוך עוד שנה-שנתיים, ואז אסף קינן יפרוש, תבריזי יפרוש, ולקחנו החלטה שאנחנו הולכים במודע על תכנית הצערה. קבענו קריטריונים על בסיס ההכשרות וההמלצות של אופ"א - למשל, שהשופט צריך להיראות ולהיות ספורטאי. הוא צריך להיות אתלט, ולשיטתנו צריך לדעת אנגלית כי כאן בארץ הוא צריך לנהל תקשורת עם שחקנים זרים ומאמנים זרים. אני גם בגישה שהוא צריך להיות אקדמאי".

- יבוא שופט שהוא לא אקדמאי או לא נראה אתלט - תהיה לו בעיה להיות שופט?

"לא תהיה לו בעיה, אבל צריך לזכור שאת האיתור אנחנו מתחילים בגיל צעיר. השופטים יודעים בגיל צעיר שרצוי וכדאי שהם יילכו בפסים האלו, של לימוד אנגלית ואקדמיה. שופט לא חייב להיות פרופסור לכימיה, אבל זה משהו שמראה לנו על רצון והשגיות שלו בתור בנאדם להגיע לטופ, אם הוא באמת רוצה להשיג את המטרה או לא. ליפת יש שני תארים - תואר במינהל עסקים ותואר במשפטים, וזה מצביע על האישיות. מעבר לזה, אנחנו מדברים על מוצר טלוויזיוני. שופט הוא חלק מהמוצר הזה. השופט חייב להיות אתלט, הניראות שלו צריכה להיות טובה, הוא תמיד צריך להיות קרוב לאירועים. אם אתה רואה את המשחקים מפעם, אז אתה אף פעם לא רואה את השופט בפריים, תמיד עמדו במרכז המגרש ושפטו מרחוק".

- ואם שופט יהיה שמן?

"נעיר לו. אבל בסוף מה שחשוב זה רמת קבלת ההחלטות. אנחנו נותנים לשופטים היום את הכלים. יש ליווי של תזונאי, של פסיכולוג. ואם יש לו בעיה עם הופעה, אנחנו ניתן לו את כל הכלים כדי לשפר את זה".

- אתם דורשים מכל שופט להיפגש עם פסיכולוג?

"אנחנו לא דורשים. אני נותן את זה היום כשירות. רוב השופטים היום בליגה נפגשים עם פסיכולוג לשיחה, והמגמה היא שזה יהיה סוג של רוטינה, לפחות פעם בחודש פגישה. חלק מהמסקנות שלנו בתקופה שאנחנו עוברים עכשיו תהיה תקשורת יותר טובה בין מי שמנהל את הצד המנטאלי, ד"ר רועי סמואל, לבין הצוות המקצועי. אנחנו נחזק את הקשר הזה".

- הפסיכולוג יגיד לכם איזה שופט לא במצב לשיבוץ כרגע?

"הוא יכול להמליץ. זה עוד לא קרה עד היום. עכשיו אני מניח שתהיה יותר הקשבה".

- איך בכלל מגייסים שופטים? מי בכלל רוצה להיכנס לזה?

"חילקנו את הארץ לכמה אזורים ששם אנחנו רוצים להתמקד, ושמשם יכולים לבוא שופטים פוטנציאליים. אנחנו מפרסמים ועושים קמפיינים, בזמנו עשינו בצ'רלטון קמפיין עם תעודת זהות על השופטים, ועשינו פעולות שחשפו מי הם האנשים הללו. אלו פעולות של שיפור תדמית. כי הפך להיות סוג של ספורט לחבוט כאן בשופטים - ובחודש וחצי האחרון אנחנו אמנם נותנים את הסיבות לחבוט בנו - אבל זה משהו שצריך לעבוד עליו. עכשיו למשל התחלנו פעילות עם התאחדות בתי הספר לתת להם קורס שיפוט בגילאי 14. אנחנו רוצים להוריד את גיל השיפוט מ-16 ל-14, שבליגות ילדים של 8 על 8 יוכלו לשפוט מגיל 14, ושופט יקבל על זה כסף - 100 שקל למשחק".

מעבר לזה יש לטפר את הבייבי המשמעותי ביותר - המרכז למצוינות. בבית הנבחרות בשפיים קיימת תוכנית שבה נכללים כיום 12 שופטי העתיד של ישראל, אלו שאותרו מכל קצוות הארץ, ומקבלים מדי שבוע ימי אימון מרוכזים בהדרכה מקצועית של יפת, רועי ריינשרייבר וזיו אדלר. אחד הפירות של הפרויקט הזה הוא בחור בן 23 כיום בשם יגאל פריד, שלפי טפר "צריך תוך שנתיים להיות בליגת העל, והמטרה היא שיחליף את יפת כבינלאומי".

■■■

איגוד השופטים יושב חזק על התקציב המקוצץ של ההתאחדות לכדורגל, ואוכל ממנו כ-15 מיליון שקל בשנה. זאת אחרי שלפני כמה שנים כבר נגס כ-17 מיליון. הצורך בכסף הביא לכמה שינויים, למשל החלטה ששופטים בליגות הנמוכות ובגילאים הצעירים ישובצו רק לאזורים הקרובים מאוד למקום מגוריהם כדי לחסוך הוצאות נסיעה. שופט שגר בב"ש, לא יגיע למרכז הארץ. הצורך בכסף הביא את טפר גם לחפש הכנסות, והאיגוד הצליח לגייס שני ספונסרים - אלדן שמופיעה על חזית החולצות ומשלמת כ-550 אלף שקל בשנה, ורשת מלונות פתאל על השרוול בעסקה ששווה עוד כ-300 אלף שקל בעונה; גם אופ"א מעבירה כסף לאיגוד השופטים, כ-170 אלף אירו, דרך תוכניות מקצועיות שהאיגוד מתחייב אליהם. "יש פה אבסורד - כמות המשחקים עלתה ב-30% בשלוש השנים האחרונות, הצרכים הולכים ועולים, אבל במקביל התקציבים ירדו. זה מחייב אותך לחשוב איך לייצר הכנסות. העלאת שכר לשופטים לא הייתה בשלוש השנים האחרונות. הם עובדים יותר קשה. פעם שופט היה משקיע במשחק עצמו ועוד פעם-פעמיים רץ עם החבר'ה בפארק. היום הם משקיעים קרוב ל-30 שעות בשבוע. זה כבר על-סף החצי משרה. אז מגיע להם יותר, אבל הם חוטפים רק קיתונות של אש ובוז. אני חושב שמ גיע להם תגמול טוב יותר".

למרות השינויים הגדולים, בשנים האחרונות האיגוד רחוק מלהיות נקי, אם זה פרשת "הכדור המרכזי" לפני שלוש שנים, שבה גם טפר עצמו נחקר, ואם זה פרשת העלמות ההכנסות שבמסגרתה חלק גדול מהשופטים שילמו כופר על העלמת הכנסות של מאות אלפי שקלים בחו"ל - בין היתר בכיר השופטים יפת. "לגבי 'הכדור המרכזי', אז מבחינתי התיק הזה הסתיים מחוסר אשמה. לגבי תשלומי הכופר - אחד הדברים שבגללם נגרמה כל הסיטואציה זה כללים לא ברורים. היו שולחים צ'ק מאופ"א להתאחדות עבור השיפוט בחו"ל, והיה משהו מאוד מגושם ולא ברור בתהליך הזה. היום הכללים מאוד ברורים, ואני לא רואה שסיטואציה כזאת תקרה. ההנחיה שלנו היום לשופטים היא שייקחו בחשבון שאם דבר כזה יקרה שוב - זה מבחינתם סיום הקריירה. חד-משמעי. לא רק בעניינים האלו - כל דבר שיש בו אלמנט כזה, למשל זיופי נסיעות, הם יודעים ששם נופל הגרזן. טעות שיפוט הם יודעים שאנחנו מוכנים לקבל, אבל על טעות בהתנהלות - אפס סובלנות".

- התקשורת מפרקת אתכם. זה משפיע על קבלת ההחלטות?

"אני לא מסתכל על זה שכל יומיים פרימו או כל אחד ביציע העיתונות או כל פורום מכובד אחר שיש, יגיד שהשופט הזה ככה וככה. אני מסתכל קדימה ויודע מה המטרה שלנו לעוד חמש שנים, ואנחנו נצמדים לזה. יחד עם זה, אנחנו לא חיים בבועה. אי אפשר להתעלם מהתקשורת. ביום שיש סיפור עם פפיר, זה אישיו. זה מחול שדים שמתחיל, וצריך לדעת איך להתנהל בצורה הנכונה. זה מחול שדים שלם, כי יש את הקבוצה שטוענת שהיא נדפקה והיא מפעילה את התקשורת מטעמה; ויש את הספורט הלאומי של הפרשנים שמבקרים, וגם אצלנו יש את האקסים שכבר לא במערכת ותמיד יש להם מה להגיד. אי אפשר להתעלם מהתקשורת. הפיל נמצא בחדר. שופט חייב היום לדעת איך להתמודד".

■■■

- שופטים מגיעים מוכנים למשחק ברמת הסקאוט? למשל, הם מתודרכים איזה שחקנים צוללים ברחבה, וכו'?

"אספר לך משהו - שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד הגיע לפה רוברטו רוזטי, שהיה השופט מספר 1 באיטליה באותה תקופה. נפגשנו לארוחת ערב, והוא אמר לי 'יפת שופט בשבוע הבא את אודינזה בליגה האירופית'. ואז הוא נותן לי דוח סקאוטינג על אודינזה: 'הם משחקים עם שלושה חלוצים מהירים, משחקים עם כדורים מהירים' וכו'. היום השופט המודרני, והשופטים שלנו הם כאלו, לפני כל משחק עושה לעצמו דוח על סגנון המשחק של הקבוצה, שחקנים שמורחקים, שחקנים שיש בינם לבין שחקן מהקבוצה היריבה דם רע, המאמנים. לק"ש יש סגנון משחק שבנוי על מתפרצות, והשופט צריך לדעת שאם הכדור אצל גיא חיימוב (השוער - ט"ו), תצא התקפה מהירה לצד שני, ואז השופט צריך כבר להתניע לכיוון השני; מכבי ת"א מניעה הרבה את הכדור בדרך כלל בחצי של היריבה, אז השופט יודע שהוא חייב לשים לב בעיקר למה שקורה ברחבות. שופט זה מקצוע ששונה בתכלית לגמרי ממה שהיה פעם. אם אנחנו שופטים קבוצות עם תקציבים של 100 מיליון שקל, ורצים על המגרש סילונים - אני לא יכול ששופט ישרוק לפנדל מ-40 מטר".

- שופט יכול לעבוד במהלך היום בעבודה שלו, ואז לבוא בערב ולנהל קריירה שנייה - שהיא לא העיקרית שלו - מול 400 אלף צופי טלוויזיה?

"אני מאוד מאמין שלשופט חייבת להיות עוד קריירה. זה לא שהוא עובד במפעל תעשייתי משבע בבוקר עד חמש אחה"צ. יש עוד הרבה תחומים, אם זה ראיית חשבון, עריכת דין. אתה חייב תמיד להכין את עצמך ליום שאחרי, אסור שתהיה תלוי באופן מוחלט בכדורגל ובמה שתכניס ממנו. אסור לשופט כדורגל שנושא הפרנסה יטריד אותו. ברגע שאתה רק שופט, אז כל טעות הופכת להיות סוף העולם. חשוב שיהיו לך עוד מסלולים כי זה מאוד נזיל. למשל, שופט שנפצע, קורע רצועה, ולא יכול שנה לשפוט - ממה הוא יתפרנס? שופט ממוצע, שלא שופט משחקים בחו"ל, מגיע לסביבות 8,000 שקל ברוטו בחודש, עם תיאומי מס וכל המסביב, כמה כבר נשאר לו מזה".

- הבאת את יו דאלאס מסקוטלנד להעביר הרצאות ולהיות מנטור מקצועי של השופטים. למה צריך אותו?

"כי היה חשוב לי להביא מישהו שמבין מה נדרש כדי לעשות את זה ולהיות שופט, ומצד שני שזה יהיה מישהו שלא מחובר להווייה הישראלית, שלא גדל עם שופט כזה או אחר".

- לא אהבו את זה כאן.

"אתה מכיר מקום שמקבל שינוי בצורה קלה וחלקה? מה, הוא יגיד לשופטי עבר איך צריך להיראות שופט? אבל זה כמו שעושים פה למאמנים מחו"ל. את אוסקר גארסיה העלו על מטוס כמה פרשנים אחרי שבועיים שהיה בארץ. תהליך של שינוי חייב להיות עם הרבה אומץ ואורך רוח. חלק מהדברים שחטפתי בפרשת 'הכדור המרכזי' וכל מיני מכתבים עלומי שם - זה מאנשים שהוזזו מהמערכת בגלל כל מיני דברים שבגללם נפלנו. זה המחיר".