נוברטיס, היום חברת התרופות הגדולה בעולם, הגבירה באחרונה את העניין שלה בישראל. במשך תקופה ארוכה החברה הייתה פעילה כאן בשיווק ובניסויים קליניים, וכעת היא מעורבת גם בהשקעות. בשנה האחרונה השקיעה נוברטיס 35 מיליון דולר בחברת גמידה סל הישראלית, עם אופציה לרכוש אותה בהמשך ב-165 מיליון דולר ותמלוגים, עד אמצע 2016.
כמו כן נוברטיס חתמה על הסכם עם חברת ביוליין, שבמסגרתו ביוליין תחפש ותפתח עבור נוברטיס טכנולוגיות ישראליות. מדובר בהבעת אמון כפולה בשוק הישראלי: נוברטיס גם מעריכה שיש כאן מספיק טכנולוגיות להצדיק פעילות חיפוש כזאת וגם מאמינה שביוליין הישראלית מתאימה לפתח אותן בשלבים המוקדמים.
האיש שמכוון היום את האסטרטגיה הכללית של נוברטיס הוא דיוויד אפשטיין, שמאז 2010 מכהן כמנכ"ל חטיבת התרופות בחברה, הכפוף ישירות למנכ"ל הקבוצה ג'וזף ג'ימנז. למעשה, פעילותו של אפשטיין תשפיע באופן כזה או אחר על הבריאות של כולנו, וגם על הגישה של נוברטיס לישראל.
אפשטיין מגיע מתחום האונקולוגיה, ומינויו לראש חטיבת התרופות מעיד על המיקוד הגובר של החברה בטיפול בסרטן. בתקופת כהונתו, עשתה חטיבת התרופות של נוברטיס כמה מהלכים חשובים, כמו רכישת יכולות בתחום הרפואה המותאמת אישית, צמצום משמעותי בכוח האדם, כולל בתחום הפיתוח, ומכירת פעילות החיסונים ל-GSK ובמקביל רכישת פעילות הסרטן שלה, באחת העסקאות היצירתיות בעולם התרופות.
חטיבת התרופות של נוברטיס תחת אפשטיין היא היום, על פי הצהרותיה שלה, חטיבה ממוקדת, עם צנרת מוצרים מבטיחה, גישה פתוחה לשיתופי פעולה ותיאבון לרכישות אך לא למיזוגי ענק.
בפורום הכלכלי בדאבוס, דיברנו עם אפשטיין על ההשקעות בישראל ועל עתיד שוק התרופות.
- נוברטיס ביצעה לאחרונה שתי השקעות בישראל, אחרי תקופה ארוכה שבה לא בוצעו השקעות כאלה. תוכל לספר לנו עליהן?
"החלטנו להגביר את הקשר עם חברות הזנק צעירות שיש להן טכנולוגיה מעניינת, וכשבדקנו את תיק ההשקעות שלנו עלה בבירור שהחשיפה שלנו לישראל מאוד מוגבלת, אף שיש בישראל המון כישרון וחדשנות. אז השקענו זמן בפגישת שחקני מפתח בישראל, ובהתבסס על כך ביצענו עד היום שתי עסקאות. ההשקעה בגמידה סל נבעה מכוונתנו לתת עדיפות אסטרטגית לפיתוח טכנולוגיה של תרפיה תאית ותרפיה גנטית. לגמידה יש מוצר מתקדם לטיפול בסרטן באמצעות תאי גזע.
"מעבר לכך, ביקשנו למצוא שותף שיש לו היכרות עמוקה עם השוק הישראלי, עם הסטארט-אפים ועם האוניברסיטאות בישראל, ומשום כך בחרנו בביוליין, שפעילה בישראל זה זמן, כדי להתחבר טוב יותר להזדמנויות בישראל".
- מהם רשמיך משתי ההשקעות שביצעתם עד כה?
"ההשקעות טריות. גמידה התקדמה מאוד מאז היכרותנו איתה, הצוות מאוד מוכשר. השותפות עם ביוליין צעירה יותר אבל יש בה הרבה פתיחות וגישה נהדרת. כך שבסך הכול הייתה לנו התחלה טובה, אבל אנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם, במיוחד לגבי ביוליין".
- האם מונחות אופציות נוספות על השולחן?
"נוברטיס הצהירה שהיא תבצע רכישות ממוקדות. בישראל, זה כנראה יהיה בעיקר דרך ביוליין. במסגרת ההשקעה בביוליין, החברה אמורה לקחת את הכסף, לזהות חברות הזנק ישראליות ואז לרכוש זכויות לפיתוח טכנולוגיות שלהן. אנחנו נוכל לרכוש מהם את אותן טכנולוגיות אם יתקדמו היטב".
לדברי אפשטיין, "המפתח להצלחת השוק הישראלי הוא הגישה שלו לשוק הגנרי, שיכול לייצר הרבה ערך, אבל חשוב להקפיד על תהליך בקרת איכות. כי הרבה פעמים, בעיקר מוצרים הודיים, הם לא באיכות מספיק טובה. תראה את השערוריות האחרונות שהיו בארה"ב סביב חברת הגנריקה ההודית רנבקסי ואחרות - חשוב להבחין ממי אתה קונה. נוברטיס היא היצרנית השנייה בגודלה בעולם ואנחנו מייצרים באיכות מאוד גבוהה. היצרנית הראשונה היא כמובן טבע, שזה יתרון גדול לישראל".
בכנס הבריאות השנתי של ג'יי.פי מורגן, שהתקיים בינואר, סימנה נוברטיס תחום התמקדות נוסף - הרפואה הדיגיטלית. החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם גוגל, שבמסגרתו תרכוש חטיבת העיניים של נוברטיס מגוגל ונצ'רס את עדשת המגע החכמה שלה, המפרישה תרופות בהתאם למדידה בזמן אמת. עוד קודם לכן הקימה נוברטיס עם חברת השבבים קוואלקום קרן השקעות בתחום הרפואה הדיגיטלית.
- לאן לדעתך הולכת הרפואה הניידת?
"כשבדקנו את האסטרטגיה שלנו בשנה שעברה, התברר לנו שרפואה ניידת מייצרת לנו הזדמנויות רבות, ממש את האפשרות לשנות באורח דרמטי את תוצאות הטיפול בחולים שמקבלים תרופות. המודל הישן בענף שלנו הוא, כידוע, מודל שבו החולה הולך לרופא, הרופא רושם תרופה והחולה הולך הביתה ואז אין לך מושג מה קורה עד שהחולה חוזר לרופא או שהוא מגיע לחדר מיון.
"בעזרת הטכנולוגיה של היום - ניידים, בלוטות', מד חמצן בדם, אפילו משקל ביתי מקוון, יש היום אפשרות לשלוח את החולה הביתה עם תמיכה דיגיטלית שתאסוף מידע בזמן אמת ותנתח אותו כדי לשלוח לרופא סימן: 'תבדוק את החולה הזה, משהו לא נראה טוב', וכתוצאה מכך תימנע ההתערבות היקרה הכרוכה באשפוז במיון. למשל, אצל חולים שיש להם התקפי לב או אמפיזמה, זו ממש הזדמנות נהדרת. בגלל זה הודענו לאחרונה על שני הצעדים: הקמת קרן ההשקעות המשותפת עם קוואלקום ויצירת קבוצת מחקר הממוקדת ברפואה דיגיטלית, המדווחת לדרגים מאוד גבוהים בחברה שלנו".
מפסימיות לאופטימיות יתר
לפני כמה שנים היה נראה שמצבן של חברות התרופות בכי רע, משום שהפטנטים על התרופות המובילות שלהן עמדו לפוג וטרם היו להן תחליפים. בציפייה ל"צוק הפטנטים", חלה ירידה בשווי חברות התרופות, אך בשנים האחרונות המשבר הגיע והחל לחלוף, ונראה שהוא היה פחות חמור מכפי שציפה השוק, ושווי החברות הגדולות מסוגה של נוברטיס שב ועלה. האם צוק הפטנטים מאחורינו?
"רוב החברות כבר עברו את צוק הפטנטים שלהן או שהוא יסתיים בשנה-שנתיים הקרובות. עם זאת, יש חברות ששרדו את הסערה טוב יותר מחברות אחרות. יש חברות שספגו ירידה של 5%-10% בהכנסות, נפילה ברווחים, וכתוצאה מכך נאלצו לקצץ באופן משמעותי בהוצאות המו"פ. נוברטיס המשיכה להשקיע ברמה גבוהה במו"פ ולא הייתה אצלנו פגיעה במכירות. למעשה, המשכנו לגדול במהלך צוק הפטנטים, אמנם בקצב איטי יותר, אבל יכולנו להמשיך ולחזק את המו"פ שלנו, מה שהניב מספר שיא של תרופות חדשות בשנה שעברה, והשנה כבר קיבלנו אישור לתרופה לטיפול בפסוריאזיס, Cosentyx".
- ממה נבע הראלי של חברות הפארמה בבורסה?
"בגלל צוק הפטנטים, בין היתר, היה גל פסימי ומשקיעים חיפשו רווחים קצרי טווח ולא העריכו את הצנרת של חברות התרופות, שדווקא השתפרה בינתיים. ואז, כשעברנו את צוק הפטנטים, פתאום שמו לב שיש שם צנרת ושחברות מצליחות לפתח תרופות חדשות, לאשר אותן ולהשיק אותן. ואז כמו כל דבר בחיים אנשים עברו מפסימיות יתר לאופטימיות יתר.
"ובכל זאת, תעשיית התרופות עדיין לא נסחרת בפרמיה כמו תעשיות אחרות, כך שיש עדיין מקום לשיפור, אבל אולי פחות ממה שראינו בשנה שעברה. בריאות זה עסק טוב. חולים ממשיכים להזדקן, מדע הביולוגיה מוצלח יותר, מה שאומר עוד תרופות, צוק הפנטים מאחורינו - ולכן אני לא חושב שהימים היפים בשוק ההון מאחורינו, אבל קשה לדמיין שיהיה לנו עוד גל עליות ענק".
- כיצד שוק המניות ישפיע על השקעות בקרנות ההון סיכון ובתאגידים?
"פגשתי בוועידת ג'יי.פי מורגן את כל מנהלי הקרנות והפרייבט אקוויטי ויש התלהבות ברורה כי הייתה שנה מאוד חיובית, המון אקזיטים. הקרנות הניבו תשואות יפות מאוד והם ישקיעו בחברות רבות יותר. המשקיעים ייתנו יותר כסף. באופן בסיסי המצב טוב לחברות ביוטק שמחפשות השקעות. לפני שנתיים המצב היה לא טוב, היו יותר מדי קרנות הון סיכון שרדפו אחרי פחות מדי השקעות. היום מספר הקרנות צומצם בשליש ויש כסף בשוק".
אין כמו בשווייץ
- כיצד התמורות במערכת הביטוח הרפואי בארה"ב משפיעות על הענף?
"ראשית, אתה רואה מספר גדול יותר של חולים שיש להם כיסוי רפואי, וזה דבר טוב הן מבחינה חברתית והן מבחינת חברות התרופות. שנית, אתה רואה קונסולידציה של חברות הביטוח הקטנות ואתה רואה רופאים שנעשים יותר ויותר מתוסכלים מאובדן השליטה שלהם ומחוסר היכולת שלהם לעשות מה שמבחינתם נכון לחולים. האבולוציה הכרחית, אבל זו גרסת 1.0 של האבולוציה הזאת ואני חושב שנראה עוד שינויים, בטח במהלך כהונת הקונגרס הרפובליקאי, שיעברו בשנים הקרובות".
- אבל זו התחלה טובה?
"משהו היה חייב להשתנות. המערכת בארה"ב היא לא-יעילה ומושפעת, למרבה הצער, מהפחד מפני הטלת אחריות משפטית על רופאים, וחלק מהחולים לא מקבלים טיפול טוב, כך שהמערכת הייתה רחוקה מלהיות מושלמת. כשאני משווה אותה למערכת הבריאות השווייצרית, שהיא הטובה שהכרתי, ההוצאה אמנם לא מתקרבת לרמה של ארה"ב, אבל היא גבוהה מזו של מדינות אחרות. הייתה לי תאונת אופניים לפני שנתיים ושברתי את עצם הבריח ואיכות הטיפול שקיבלתי - מבחינת המהירות שבה נבדקתי על ידי רופא בכיר, העבודה שהמנתח עשה ואז הטיפול שקיבלתי מהאחיות - הייתה פנטסטית. זה משהו שלא הייתי מקבל באף מדינה אחרת. הם הצליחו להשיג רמה מאוד גבוהה בעלות סבירה".
- סליחה אם אני נשמע ציני, אבל אתה לא חולה רגיל.
"אני לא חולה רגיל ואני לא שווייצרי, ואגב, אף אחד לא ידע מי אני. פשוט הופעתי לשם עם עצם בריח שבורה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.