"מתלהבים מרעיונות של ישראלים - אבל יש שם איזה מעצור"

העניין המחודש של נוברטיס בישראל לא הסתיים בשתי ההשקעות שלה בביוליין ובגמידה סל. בחודש הבא תגיע לכאן משלחת של בכירים מנוברטיס, הכוללת את בכירי הפיתוח העסקי, המו"פ וכן קרן הון הסיכון העצמאית של נוברטיס, שהייתה המנוע מאחורי העסקאות האחרונות.

הבכירים ישתתפו באירוע שבו יוצג מגוון של טכנולוגיות ישראליות, משלב המחקר באוניברסיטה ועד שלב הסטארט-אפ הפעיל. באותו אירוע הגורמים הישראלים יעברו סדנה שתעזור להם להכיר את נוברטיס, את הצרכים שלה ואת האופן שבו כדאי לפנות אליה כדי לקבל תשובות חיוביות, ומספר מצומצם של חברות ייבחר למנטורינג נרחב יותר. באירוע ישתתפו גם נציגים של גמידה סל ושל ביוליין, מהצד של נוברטיס.

"חברות כמו נוברטיס תמיד מתלהבות מהרעיונות של הגורמים הישראלים, אבל כשמגיעים לדבר ביזנס, יש שם איזה מעצור. לא יודעים למי לפנות, מה לומר, או שלא מבינים את הצרכים האמיתיים של השוק", אומר מנכ"ל נוברטיס ישראל, שלמה מנע. "הרעיון התפתח במהלך דיון בעניין בין המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, לבין ארגון פארמה ישראל, המאגד את הנציגויות הישראליות של חברות הפארמה הגדולות. הם הבינו שצריך להביא לחברות הישראליות את הניסיון של החברות הענקיות".

אליעד בן דיין, מנהל רפואי בנוברטיס ישראל: "יש פער בין הרעיונות לבין היישום שלהם בשוק, והוא מצריך הנחיה בשלבים הרבה יותר מוקדמים. אני מכיר יזמים שהם שופעי רעיונות ויודעים גם לגייס הרבה כסף, אבל בגלל חוסר הבנת השוק - בכל פעם זה נופל".

מנע מציין שכשנוברטיס קנתה ב-2011 את חברת אלקון, המתמחה בטיפולי עיניים, היא ירשה גם את חברת אופטונול הישראלית, שנמכרה לאלקון ב-2009, ו"זה מה שפתח לה את התיאבון" לטכנולוגיות ישראליות. אופטונול הייתה ספין-אוף של חברת הסטנטים הישראלית מדינול, שפיתחה שתל לניקוז נוזלים מן העין לצורך טיפול בגלאוקומה. נוברטיס מחזיקה גם בתרופה שפותחה בישראל - אקסלון - לטיפול באלצהיימר.

עד לביצוע ההשקעות האחרונות, הסניף הישראלי של נוברטיס עסק בעיקר בשיווק ובמכירות וכן בביצוע ניסויים קליניים בישראל. כיום נערכים בישראל 80 מחקרים קליניים של נוברטיס, בשלבים שונים.

מתוך המוצרים שנמצאים בצנרת של נוברטיס, שלוש תרופות מוזכרות תדיר בשיחה: התרופה לפסוריאזיס שאושרה לאחרונה, והיא היחידה שיכולה להביא חולים במצב בינוני למצב של ניקיון העור; תרופה לטיפול באי-ספיקת לב, שקיבלה לאחרונה תוצאות מרהיבות בניסוים קליניים; וטכנולוגיית ה-Car-T לטיפול בסרטן (בדומה לפיתוח של חברת קייט פארמה), שנמצאת בשלבים מוקדמים מאוד אך נראית מבטיחה, אולי אפילו כריפוי לסרטן.

תרופות נוספות של החברה שהן פופולריות בישראל הן זולייר לטיפול במחלת ריאות, גליבק (התרופה הנמכרת ביותר לסרטן דם מסוג CML), גלבוס לטיפול בסוכרת, גלניה לטרשת נפוצה ולוסנטיס לעיניים. אולם מנע אומר כי "רק תרופה אחת מכל אלף שנכנסות לפיתוח הופכת לרבת מכר וגם זה לא מחזיר את ההשקעה. הפתרון הוא לרשום את התרופה לאינדיקציה מצומצמת, היכן שהפיתוח יותר זול, ואז להרחיב אותה בהדרגה".

לקבוצה חשוב מאוד להציג את האחריות החברתית של נוברטיס, המתבטאת הן בטיפולי החמלה שבמסגרתם ניתנים באופן ניסיוני אך מחוץ לתוואי הניסוי הרשמי טיפולים שעדיין אינם מאושרים לשיווק, וכן בפעילות החברה באפריקה. "כ-95% מהגליבק בעולם ניתנים בחינם", אומר מנע, וב-20 שנים האחרונות יוצרו 600 מנות של תרופה למלריה וחולקו חינם כמעט.

"התרופה למלריה היא התרופה שנוברטיס ייצרה הכי הרבה ממנה בשנות קיומה. אם זו לא הייתה תרופה בחינם נוברטיס הייתה יכולה להיות היום חברה הרבה יותר עשירה".

לדברי ברק פלאצ'י, ראש תחום האונקולוגיה בנוברטיס, החברה רוצה להיות הגדולה בעולם בתחום האונקולוגיה."היום אנחנו שניים אחרי רוש. המיקוד הוא במידה רבה בתרופות מותאמות אישית, והחלום הוא ריפוי ולא רק טיפול. מוצר הגליבק הפך מחלה ממיתה למחלה כרונית, והדור השני של הטיפול כבר מרפא אותה, על פי תוצאות ראשוניות".

מה האינטרס של נוברטיס לרפא מחלה שהיא מרוויחה ממנה כל כך הרבה? ברמה הרגשית - אנשים רוצים לעשות את העבודה שלהם היטב. ברמה הצינית - ממילא למוצר יש מעגל חיים של 20 שנה. אם היום נביא 'סתם' מוצר חדש ללוקמיה, הוא לא ינצח את הגנריקה בתחום. אנחנו צריכים להביא בשורה. אם נרפא את הלוקמיה, נוכל להקדיש אותם משאבי פיתוח לנושא אחר".