מטיילים בחו"ל? הנה כמה מוזיאונים שאתם חייבים לראות

לפני שנים, בראשית המאה הנוכחית, נסעתי עם חברה לאמריקה. עבורי היה זה טיול ביכורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. המסלול שהכנתי כלל בין השאר לינה בפונדק דרכים היסטורי בעיירה סטוקברידג' וביקור בעיירה מיסטיק, כן, זו שמככבת בסרט עם ג'וליה רוברטס. בדרך מנמל התעופה בניוארק התעניין נהג המונית אם זו הפעם הראשונה שלנו.

"שלי כן", השבתי לו במבוכה.

"נו, ולמה את לא בוכה?".

"למה שאבכה?", תהיתי.

"כי כל התיירים, במיוחד הגרמנים, בוכים מהתרגשות כשהם רואים לראשונה את קו הרקיע של מנהטן", הסביר הנהג. אוי, חשבתי ביני לביני, כנראה אני לא תיירת טובה.

"יש לך מושג כמה פעמים ראיתי את קו הרקיע הזה בסדרות טלוויזיה ובסרטים הוליוודיים?", עניתי בכנות. באותו רגע, עדיין לא עלה על דעתי להסביר את מה שהתחוור לי בהמשך: בניינים חדישים ונוצצים עשויים לעורר בי התפעלות והערכה, אבל מרגש אותי הרבה יותר להתהלך בבית עתיק שנקשרו בו חיים שלמים, סיפורים מרתקים, גורלות או שמות של אישים דגולים. בדיעבד, נראה שהטיול ההוא בישר על הטעם שלי ועל המשך דרכי כמטיילת.

כפר דייגים וראינוע ישן

מהתפוח הגדול טסנו לכמה ימים בבוסטון האהובה - עיר שכולה היסטוריה, תרבות, ספרות והשכלה - והמשכנו לטייל בניו אינגלנד הכפרית. בסטוקברידג' הזעירה שבמסצ'וסטס כמעט פספסנו את הפונדק העתיק Red Lion Inn, אף שזה חולש על הרחוב הראשי הקצר. הפונדק, שנוסד ב-1773, זכה להיכנס אל בין דפי ההיסטוריה לאחר ששימש מקום מפגש למהפכנים, ולימים אף הונצח בציוריו של הצייר האמריקאי הנודע נורמן רוקוול, שהתגורר באזור (אם אתם כבר פה, אל תחמיצו ביקור במוזיאון המוקדש לרוקוול, הכולל גם את הבית שבו חי ועבד).

הפונדק שופץ והורחב, וכיום זה מלון גדול ומרשים, המתהדר בכל הפינוקים המקובלים, עם חללים ציבוריים עשירים בעתיקות. ישבתי לעבור על המיילים שלי ליד שולחן עתיק שלצדו הכיתוב: "שולחן זה עמד בחדר האוכל של Old Union League Club. כמה מהאישים הבולטים באותם ימים סעדו סביבו, בהם גם דיקנס, תאקרי ולינקולן. את השולחן ירשה גברת פלאמב, מבעלי הפונדק, זמן קצר לאחר מלחמת האזרחים". אותי אישית זה ריגש מאוד, אך חברתי היקרה בעיקר התלוננה על שהבאתי אותה ל"מלון ישן, עם רצפות חורקות".

במרחק של נסיעה קצרה מהעיירה ניופורט, רוד איילנד, עצרנו לביקור באחוזה קטנה המשקיפה אל מפרץ נרגאנסט. נוסף על הגן הצורני "חיות ירוקות", שהעניק למקום את שמו בזכות שיחים הגזומים בצורת בעלי חיים, יש כאן גן ירק, מדשאות המשתפלות אל המפרץ ובית ויקטוריאני נאה, המרוהט בסגנון תקופתי, ובו גם תצוגה של משחקים, צעצועים ובתי בובות. מקום נפלא לבילוי של שעתיים-שלוש עם כל המשפחה. חברתי ואני נהנינו לטייל בגן ולשבת על כיסאות הנדנדה שבמרפסת, אך כשנכנסנו לתוך הבית היא עיקמה את האף. "יש פה ריח", אמרה.

"כן, זה בית עתיק", השבתי לה. "הם בטח לא מאווררים, בגלל המוצגים והריהוט העתיק".

במיסטיק שבקונטיקט ביקרנו ב-Mystic Seaport, המוזיאון הפתוח הראשון שלי אי-פעם - שחזור נפלא של כפר דייגים מהמאה ה-19, המוקף גנים מטופחים ולצדו גם נמל עם מגדלור ועם ספינות מפרש מקוריות. הכפר כולל נפחייה וחנות מכולת, כנסייה ובית דפוס מאותם ימים. המדריכים לבושים בבגדים תקופתיים, והמוזיאון מתעד היטב את ההיסטוריה הימית של ארצות הברית, זו מימי מובי דיק וציד הלווייתנים.

הטיול הנפלא ההוא נותר אמנם חרות בזיכרוננו בזכות שלל חוויות בלתי נשכחות והרבה רגעים של צחוק והנאה, אבל למסעותיי הבאים במנהרת הזמן יצאתי בגפי, או בחברת מטיילים שטעמם דומה לשלי. מאז כבר לנתי בטירה מהמאה ה-14, ביקרתי בשלל אחוזות ובתים עתיקים, ולא ויתרתי על מוזיאונים פתוחים בכל מקום שבו טיילתי.

חיות בחווה ולחם בתנור

אז מה מיוחד כל-כך במוזיאונים פתוחים ומדוע אני אוהבת אותם? ראשית, יש גבול למספר הציורים והפסלים שאפשר לראות במוזיאון רגיל לאמנות, מבלי להתעייף. שנית, בכל המוזיאונים, גם לאמנות דקורטיבית, אסור לגעת במוצגים ואף לא להתקרב. לעומת זאת, במוזיאונים פתוחים ובבתים משוחזרים - כמו ביתו של ויקטור הוגו, בפלאס דה ווז' שבפריז, או בביתו הבדיוני של שרלוק הולמס שברחוב בייקר בלונדון - אפשר בדרך כלל לגעת, וזו דרך נהדרת להתרשם מהמוצגים מקרוב, להבין אותם בתוך הקשרם ההיסטורי והתרבותי, ולא כפריטים המונחים בתוך תיבת תצוגה. שלישית, אני אדם סקרן, ומוזיאונים פתוחים מספקים הרבה יותר מהצצה לחייהם של אנשים בימים עברו - הביקור בהם הוא כמו צלילה לתוך דפי ההיסטוריה.

מוזיאון פתוח הוא כזה שמציג מקבץ של בתים ושאר אוספים תחת כיפת השמיים. רוב המוזיאונים מסוג זה הם היסטוריים ואתנוגרפיים, ומוקדשים למורשת התרבותית ולהיסטוריה החיה של אותה מדינה או של חבל הארץ. המוזיאון הראשון מסוג זה היה אוסף של מבנים שקיבץ יחדיו אוסקר השני, מלך שבדיה, עוד ב-1881. כעבור עשר שנים, אותו אוסף שימש השראה למוזיאון סקאנסן שנוסד בסטוקהולם. המוזיאון התפרסם, ובמובנים רבים הפך לאב-טיפוס שעליו מבוססים רבים מהמוזיאונים הפתוחים בצפון אירופה ובמזרחה - עד כדי כך שאפילו השם "סקאנסן" (בשבדית: ביצור או חפיר) הפך לשם כולל לתיאור אוספים של מבנים היסטוריים.

ביקרתי שם לפני כמה שנים, ונהניתי במיוחד לחזור מאות שנים לאחור, אל שבדיה של פעם, ולטייל מתחת לחבלי הכביסה התלויים בין בתי העץ, להציץ במנפחי הזכוכית, בחרשי הברזל ובקדרים שמפגינים את מיומנותם בבתי המלאכה הקטנים שלהם, לדלג בין גינות ירק ולהסתובב בין חיות משק.

חוויה דומה ומהנה לא פחות ציפתה לי גם במוזיאון החי בימיש (Beamish), במחוז דרהם (County Durham) שבצפון אנגליה. במתחם הענק (1,200 דונמים) נוסעים אוטובוסים דו-קומתיים של פעם, והמבקרים עולים ויורדים כרצונם ומבקרים בשלל תחנות מרתקות. יש כאן עיירה מהתקופה האדוארדית (העשורים הראשונים של המאה ה-20), עם בתים של עורך דין, של רופא שיניים או של מורה למוזיקה. אפשר לבקר בפארק עירוני ובמוסך משוחזר ולדלג בין חנות מכולת לסניף בנק וללשכה המקומית של הבונים החופשיים. הכול משוחזר בקפדנות מרשימה, המדריכים בלבוש תקופתי, ובכל מקום ניתן לגעת במוצגים.

יש גם בית חווה שנראה כמו תפאורה של סרט תקופתי, כולל אורווה, לול תרנגולות, נפחייה וחיות משק לרוב; ואפילו כפר של כורי פחם, עם ראינוע מסוף המאה ה-19, בית ספר שמספק הצצה מרתקת אל כיתות הלימוד של פעם, ובתים קטנים עם הדגמות אמיתיות של מלאכות בית: לחמים הנאפים בתנור פחמים בבית אחד (הניחוח הנפלא יעלה באפכם עוד לפני שתיכנסו פנימה), או עבודות רקמה יפות בבית אחר.

מקנדה ואיסלנד ועד גיאורגיה

לא הרחק משם, בעיר יורק, גיליתי מוזיאון אתנוגרפי דומה, אבל גם שונה מאוד, שכן מוזיאון מצודת יורק אינו באמת פתוח. הוא שוכן במבנה סגור, אבל כולל בין השאר שחזור יפהפה של רחוב ויקטוריאני בשם קירקגייט, כולל מדריכים בלבוש תקופתי וגם כמה אפקטים קוליים המדמים את אווירת התקופה. החוויה כאן אותנטית פחות מהביקור בסקאנסן או בבימיש, אך מרתקת באותה מידה. בגלריה, המוקדשת לשנות ה-60, יכול המבקר לחזור בזמן אל אחד העשורים הסוערים בתולדות בריטניה במאה הקודמת.

מחוץ לברלינגטון שבוורמונט ביקרתי במוזיאון שלבורן, עוד מוזיאון פתוח הנפרס על שטח נרחב וירוק. גם כאן יש מקבץ נאה של בתים עתיקים, שהועתקו בשלמותם ורוהטו בסגנון תקופתי, לצד שחזור של חנות מכולת, נפחייה, בית כלא ובית ספר מימים עברו. נוסף על אלה תוכלו לבקר גם בכמה תערוכות מתחלפות ומסקרנות.

ואם לא די בכך, יש כאן גם רכבת מהמאה ה-19, תצוגה נפלאה של קרקס מיניאטורי, כרכרות ושאר כלי רכב עתיקים, מגדלור עם נוף מרהיב, ספינת קיטור ענקית, בית אחוזה מפואר ועוד.

מוזיאונים פתוחים יש ברחבי העולם, לא רק בצפון אירופה או בצפון אמריקה. בגיאורגיה, לדוגמה, ביקרתי במוזיאון הפתוח לאתנוגרפיה. על גבעה מיוערת בטביליסי הבירה קובצו יחדיו שבעים מבנים עתיקים שהועתקו לכאן מהמחוזות השונים של גיאורגיה - מצריפים פשוטים ועד בתים כפריים המרוהטים בסגנון של פעם ומקושטים במלאכות יד אותנטיות. לצד אלה יש כאן גם כמה אסמים, יקבים וטחנות מים.

מחוץ לעיר סיביו שברומניה נמצא מוזיאון דומה לזה של גיאורגיה, מוזיאון אסטרה לפולקלור. גם הוא צנוע וכפרי באופיו, גם הוא משתרע על שטח נרחב ומיוער השייך לשמורת טבע, וגם כאן תוכלו להציץ בעשרות בתי עץ עתיקים, כמה מהם זעירים, אחרים גדולים ומרוהטים, לצד טחנות רוח וכנסיות עץ. במקום מתקיימים פסטיבלים מסורתיים, ותוכלו לצאת לטיול נינוח בטבע או לשכור כרכרה עם עגלון ולכסות שטח נרחב יותר.

כאמור, מוזיאונים פתוחים יש ברחבי העולם, מקנדה ועד יפן, מאוסטרליה ועד איסלנד. יש כמה כאלה גם בארץ. המגוון רחב, ממקבץ צנוע של בקתות עץ ועד כפרים שלמים המשוחזרים עד לפרט האחרון. יש שיאמרו שמוזיאון פתוח מטבעו אינו יכול להיות אותנטי, שהרי מדובר בשחזור, בהעתק ממוסחר. יש בזה מן האמת, אך בעידן שלנו, כשחיי הכפר של פעם הפכו כמעט למוצג מוזיאוני וההיסטוריה הייתה לנחלתם של סרטים הוליוודיים, נדמה שזו האפשרות הקרובה ביותר שבה נוכל לגעת באורח החיים הזה, שפס מן העולם.

מידע מעשי

שימו לב: אתרים מסוימים פתוחים בעונת התיירות בלבד, ואחרים פתוחים מחוץ לעונה במתכונת מצומצמת - אם מפני ששעות הפתיחה קצרות יותר, או שאין הדגמות של מלאכות היד המסורתיות. לפרטים מלאים, היכנסו לאתרי האינטרנט.

טיפ: נסו לדובב את העובדים שיושבים בדרך כלל בפינות החדרים בבתים המשוחזרים. בניגוד למוזיאונים רגילים, הם לא שם כדי לומר לכם לשמור על השקט ולא לגעת בדבר. הם שם כדי להדריך, ויש להם סיפורים מרתקים.

שבדיה: Skansen (אתר: www.skansen.se) דמי כניסה 170-100 קורונות למבוגר, תלוי בעונה.

בריטניה: Beamish, The Living Museum of the North (www.beamish.org.uk) דמי כניסה 18.50 פאונדים, York Castle Museum (www.yorkcastlemuseum.org.uk) דמי כניסה 9.50 פאונדים.

ארצות הברית: Green Animals Topiary Garden (www.newportmansions.org) דמי כניסה 14.50 דולרים למבוגר, Red Lion Inn (www.redlioninn.com); תעריפים: 400-100 דולרים לחדר, Mystic Seaport (www.mysticseaport.org) דמי כניסה 25 דולרים למבוגר, Shelburne Museum (www.shelburnemuseum.org) דמי כניסה 8 דולרים למבוגר.

גיאורגיה: Open Air Museum of Ethnography (www.museum.ge) דמי כניסה 1.5 לארים למבוגר.

רומניה: Astra Museum of Traditional Folk Civilization (www.mcpt.muzeulastra.ro) דמי כניסה 15 ליים למבוגר.

ישראל: כפר נצרת (www.nazarethvillage.com) דמי כניסה 50 שקלים למבוגר.