ניתוח "גלובס": חושבים שמחירי האינטרנט יצנחו? תחשבו שוב

ביום שלישי בשבוע הבא יחל בישראל עידן חדש בשוק התקשורת. ב-17 בפברואר תיכנס לתוקף רפורמת השוק הסיטונאי ותביא לסיומה של אחת מהבעיות הצרכניות המשמעותיות בשוק - ההפרדה בין ספק האינטרנט לבין חברת התשתית. מעתה והלאה יוכלו צרכנים לפנות לספקיות האינטרנט ולקבל אינטרנט וטלפוניה מגורם אחד.

כך, לקוח שבוחר בסלקום (דרך נטוויז'ן) או בפרטנר (דרך סמייל) או באקספון או בכל ספק אחר - יקבל את השירות מקצה לקצה. בעתיד, כאשר תבוטל ההפרדה המבנית בהוט ובבזק (שחלה עליהן בשל היותן חברות תשתית שמחויבות בהפרדה בין התשתית לספק), גם הן יוכלו למכור שירות אינטרנט הרמטי ללא פיצול.

איך זה יעבוד?

הרפורמה, שעליה חתם שר התקשורת גלעד ארדן ביומו האחרון בתפקיד, אמורה להביא לשינוי משמעותי באופן שבו אנו צורכים את שירותי התקשורת שלנו.

בעולם לא קיימת הפרדה בין ספק התשתית לבין ספק האינטרנט, ולכן הציבור בישראל יכול, למשל, לבחור את שירות האינטרנט שלו על גבי רשת בזק או על גבי הוט. הוא יכול לבקש מספק האינטרנט לעבוד על חברת תשתית מסוימת, או לבקש מחברת התשתית שתחבר אותו לספק המועדף עליו.

המטרה ברפורמה היא לבטל את ההפרדה, כך שספק השירות יהיה אחראי לשימוש בתשתית מול הלקוח. כלומר, אם יש תקלה בשירות האינטרנט או הטלפוניה - מי שייתן ללקוח מענה זה ספק האינטרנט.

המחירים יירדו?

מי שמצפה להוזלה דרמטית במחירי האינטרנט והטלפוניה, צפוי להתבדות. המחירים יירדו, אך מדובר בכמה עשרות שקלים ולא יותר.

כיום, ספקיות האינטרנט רוכשות את הקו מבזק או מהוט ומוכרות אותו ללקוח. המחיר עבור הקו נקבע על-ידי משרד התקשורת ומורכב ממחיר קבוע עבור הגישה בתוספת מחיר עבור היקף הצריכה.

מקובל לחשוב שהמחיר לחבילת אינטרנט בנוסף לטלפוניה צפוי לרדת ל-99 שקל בחודש עבור 100 מגה. זאת, במיוחד לאחר שרמי נחום, מנכ"ל טריפל סי, הכריז על כך ושרטט למעשה את הגבול העליון למחיר. עם זאת, עדיין צפויות חבילות עם מהירויות גלישה יותר נמוכות שיעלו פחות.

בנוסף, הספקיות, שיצטרכו כעת להילחם לא רק על המחיר אלא גם על איכות השירות, יידרשו לסוגיית ה"לקוחות הכבדים" - כאלה שצפויים לשחוק את הרווחים שלהן. גם הרגולטור יצטרך להיות עירני למדיניות מכוונת של האטה ברשת.

מה יקרה לשוק ספקיות האינטרנט?

הספקיות הגדולות צפויות לחטוף מכה קשה בשווי החברות בעקבות ירידה משמעותית בערך של מוצר הקישוריות. המשמעות היא שסלקום ופרטנר, שרכשו את סמייל ואת נטוויז'ן במחיר של 1.5 מיליארד שקל, יצטרכו למחוק מאות מיליוני שקלים משוויין בעקבות הרפורמה.

בזק, שעדיין מחויבת בהפרדה המבנית ובגלל שהיסטורית בזק בינלאומי מפוצלת ממנה כבר הרבה זמן, לא תצטרך לבצע מחיקות בדוחות הכספיים בגלל ירידת ערך ומוניטין. ברגע שיתירו לה לבטל את אותה הפרדה, לא תהיה יותר משמעות לסמייל ולנטוויז'ן, והן יסיימו את תפקידן ההיסטורי בשוק התקשורת בישראל.

מי ירוויח?

הצרכנים ירוויחו מפני שתחרות בעוצמה כזו או אחרת תייצר הורדת מחירים בשלב הקצר, וגם אם בסופו של דבר זה יתבטא בהוזלה של כ-40 שקל בחודש - הרבה משפחות ישמחו לחסוך את ההוצאה הזאת.

השאלה לגבי השירות היא פתוחה כרגע, ואי-אפשר לדעת האם הרפורמה תגרום לכך שהלקוחות יקבלו שירות טוב יותר. יש לקוחות שיסכימו לקבל שירות פחות טוב עבור מוצר יותר זול, אבל יש כאלה שדווקא יעדיפו לשלם פרמיה עבור מוצר ושירות טובים. ראו למשל את מקרה בזק בינלאומי, שמוכרת במחירים גבוהים יותר מאשר מתחרותיה, ועדיין היא השחקן החזק ביותר בשוק ספקיות האינטרנט שגם מגייס הכי הרבה לקוחות.

סלקום ופרטנר ירוויחו הזדמנות לבנות את עצמן כקבוצות תקשורת. הכניסה של סלקום לתחום הטלוויזיה היא חלק מהניסיון להתרחב ולהפוך לחברת תקשורת שמספקת סל של שירותים. סביר להניח כי סלקום תיכנס לעולם הטריפל ותמכור חבילות משולבות טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה ואולי גם סלולר. בכך היא תהיה החברה הראשונה בשוק שתתחרה ראש בראש עם הוט על סל שלם של שירותי תקשורת.

לא ירחק היום וגם פרטנר תבצע את הקפיצה לשוק הזה, גם אם זה יהיה בסופו של דבר בלית ברירה. החברה לא מאמינה בטלוויזיה כמקור רווחיות שעומד בפני עצמו, אבל במבנה של שוק שמבוסס על קבוצות תקשורת שמוכרות סלי שירותים, היא לא תוכל לעמוד מנגד ולראות את התחרות נסובה סביב טריפלים בזמן שלה אין מה להציע.

מי יפסיד?

מקובל לחשוב שחברות התשתית מפסידות כי הן נאלצות למכור את התשתית שלהן למתחרים ולא תמיד במחירים ריאליים. הניסיון בעולם מלמד כי חברות התשתית אמנם נפגעות ומאבדות נתח שוק, אבל במקביל הן גם לומדות להתייעל ושומרות על מעמדן כחברות תקשורת גדולות.

אם ההפרדה המבנית של בזק תבוטל, היא תוכל לחסוך הרבה מאוד כסף, לפעול כקבוצת תקשורת לכל דבר ולהציע חבילות טריפל משולבות עם yes. כמו כן, מערך ההנדסה הקבוצתי יצומצם, ויהיו הזדמנויות לחיסכון בשירות הלקוחות, ברכש, בפרסום ועוד.

הבעיה היחידה היא שעד עכשיו, פחות משבוע לפני שהרפורמה החדשה נכנסת לתוקף, בזק עדיין לא יודעת מתי כל זה יקרה. בגלל הבחירות ובגלל המאבק של החברה בבג"ץ נגד משרד התקשורת ונגד הרפורמה, המשרד הקפיא את פרסום התנאים לביטול ההפרדה המבנית, כך שאיש למעשה לא יכול לדעת מתי ובאילו תנאים החברה תעבור למצב צבירה חדש.

בזק משלמת את המחיר, הוט שוב מופלית לטובה / פרשנות - גד פרץ

העובדה שהאסדרה החדשה לא חלה על הוט (מבחינה הנדסית בלבד ולא מבחינת מחירי השימוש בתשתיותיה שלא פורסמו), היא אליה וקוץ בה. משרד התקשורת מעניק לחברה רוח גבית כשהוא לא מפרסם את מחירי השימוש בתשתיות שלה. בניגוד לבזק שלמתחרים יש גישה לתשתיות שלה, הוט מקשה על שימוש ברשת שלה, ולכן היא גם נמצאת בשל כך בעימות חזיתי מול משרד התקשורת.

אחרי הבחירות המגמה עשויה להשתנות, ואז הוט תהיה בבעיה. בניגוד לבזק שלמתחרים יש גישה לתשתיות שלה - הוט מקשה על שימוש ברשת שלה, ולכן היא גם נמצאת בשל כך בעימות חזיתי מול משרד התקשורת. הדבר מזכיר את מה שקרה בשוק הסלולר כאשר גולן טלקום והוט מובייל נכנסו אליו.

פרטנר נהגה בהן בשחצנות ולא הייתה מוכנה לאפשר להן להשתמש ברשת שלה לטובת נדידה פנים-ארצית. התוצאה הייתה שפלאפון וסלקום קפצו על ההזדמנות והרוויחו מכך מאות מיליונים, בזמן שפרטנר לא ראתה מכך גרוש.

השנה פרטנר "חטפה" את הוט מובייל, והיא צפויה להתחיל לראות מכך רווחים, אבל הרבה פחות ממה שהאחרונה שילמה לפלאפון.

עבור בזק, אין ספק שהחברה תצטרך להפיק לקחים ממה שקרה לה בשנה האחרונה. בשורה התחתונה, בזק לא הצליחה להגיע להבנות עם ארדן, ואפילו את ביטול ההפרדה המבנית - הבטחה שקיבלה ממשרד התקשורת בתמורה לאסדרה החדשה - היא לא קיבלה. המשרד אמנם משתמש בתירוץ הבחירות כדי לא לפרסם את התנאים לביטול ההפרדה, אבל זה לא באמת משנה. בסוף בזק משלמת את המחיר.

בנוסף, למרות שרשות ההגבלים כבר אישרה לבזק להתמזג עם yes, החברה לא קיבלה אישור לכך ממשרד התקשורת. כך, שאותה פנייה לבג"ץ נגד הרפורמה, שאפשר להסבירה כמוצא אחרון אחרי שכל המאמצים להגיע להידברות עם משרד התקשורת נכשלו, מביעה גם סוג של ייאוש, בעוד שאצל המשרד הדבר נתפס כניסיון מתריס לקלקל את הרפורמה שהוא עובד עליה שנים רבות.

בשורה התחתונה, בזק לא תיפגע דרמטית מהרפורמה. רווחיות החברה מאפשרת לה להתמודד עם מבנה שוק חדש, במיוחד בזמן שמתחרותיה לא נמצאות בשיא רווחיותן. פרטנר וסלקום חבוטות קשה מאוד מהתחרות בסלולר, והן נכנסות לשוק התקשורת הקווי בעיתוי גרוע. בזק, לעומתן, נלחמת על הקצפת.

המזל הגדול שלה הוא שהיא עושה עבודה טובה באמת בכל הקשור לאיכות השירותים והשירות שלה. אין כלפיה שנאה, והיא נתפסת כהגונה. זה מטשטש את הדיון על הרווחיות העודפת שלה ומסיט אותו לעוול שנגרם לה כתוצאה מחישובים שגויים של שימוש במחירי התשתיות שלה, לעובדה שכופים עליה לספק שירות ריטייל למתחרים ולא שירות סיטונאי, לכך שהיא מופלית לרעה מול הוט ועוד.

הכול נכון. אבל אי-אפשר לעבוד על כולם בזמן שהרווחיות שלך ברמה של 60% EBITDA, ובזמן שאת מגישה בג"ץ כדי למנוע את הניסיון של הרגולטור להגביר את התחרות בשוק.