מה חושבים בבנק ישראל על אוריאל לין?

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דורש שבנק ישראל והעומדת בראשו יחדלו מלהצביע על הצורך בנקיטת צעדים להגדלת הכנסות המדינה.

ניתן להזדהות בקלות עם הקריאה של לין. ניהול תקציבי אחראי כרוך לעיתים בהעלאת מסים, והרי מי אוהב לשלם מסים? כולנו היינו מעדיפים לקבל שירותים ממשלתיים איכותיים מבלי לשלם עליהם. בשבוע שעבר ("השגיאות של פלוג", "גלובס", 4.2. 2015) לין הוסיף לדרישה זו גם ביקורת על מדיניות הבנק בשוק המט"ח, ועל אופן הניהול האדמיניסטרטיבי של הבנק. אלא שהעובדות במאמרו פשוט אינן נכונות.

לשיטתו של לין, "מוטב שבנק ישראל יעמיק בביצוע התפקידים שהוטלו עליו מכוח החוק, ויימנע מלהציע מדיניות כלכלית". יעיין נא הקורא בחוק בנק ישראל התש"ע-2010, סעיף 7.(ב), שם כתוב במפורש: "הנגיד ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים". אלה העובדות. או שאולי סבור לין שכוונת המחוקק הייתה אך ורק לנגיד, ולא לנגידה... בכל אופן, נגידי בנק ישראל לדורותיהם מילאו תפקיד זה בנאמנות. פירות עבודתה של חטיבת המחקר של הבנק מהווים מקור חשוב למידע, ניתוח כלכלי, ומתן המלצות למדיניות כלכלית בישראל, על בסיס עצמאי ובלתי פוליטי ומתוך ראייה ארוכת טווח.

לין טוען שלאור העובדה שהממשלה עמדה ביעד הגירעון לשנת 2014, הרי שהקריאה של בנק ישראל להעלות מסים התבררה כ"שגיאה חמורה בניהול הכלכלה". אלא שגם כאן העובדות שונות. לאחר הצעדים החשובים שנעשו על-ידי הממשלה בין קיץ 2012 לקיץ 2013 להשבת האמינות הפיסקלית ולהחזרת הגירעון והחוב התקציבי לתוואים סבירים, כולל מספר העלאות מסים, לא הביע בנק ישראל כל התנגדות להחלטת האוצר לבטל את העלאת מס ההכנסה שתוכננה ל-2014, ואף פרסם (הדברים מוצגים באתר האינטרנט של הבנק) הערכה על-פיה לא צפויה חריגה מיעד הגירעון ב-2014.

טענתו של לין ל"שגיאה של בנק ישראל ביכולת לקרוא נכונה את נתוני המאקרו" לא עומדת, אם כן, במבחן המציאות. רק לפני כמה ימים העריך בנק ישראל שגם ב-2015 לא יהיה צורך בהעלאת מיסים נוספת, לאור ביטול תכנית מע"מ אפס והעובדה שמדיניות התקציב לשנת בחירות תביא לירידה בהוצאה האזרחית לעומת זו שהייתה מתבצעת לו התקיים תקציב רגיל. עם זאת, הבנק חזה צורך בהעלאת מסים נוספת מ-2016 והלאה, אחרת ישוב נטל החוב הציבורי לעלות.

מוסיף לין: "גם הרכישה המאסיבית של דולרים על-ידי הבנק בשנת 2014 מסתברת כשגויה.... רכישת דולרים עולה לנו הון עתק". אלא שב-2014 רשם הבנק רווח גדול "על הנייר" כתוצאה מהשפעת הפיחות על השווי השקלי של יתרות המט"ח, וגם הפרשי הריביות חדלו לשחק לרעת מאזן הבנק (המאזן המלא יפורסם בסוף מארס).

ואולם, היות וכלל לא ברור שמצב שבו הבנק צובר רווחים כתוצאה מפיחות, אינפלציה, או ריבית גבוהה על האשראי לבנקים המקומיים, הינו עדיף על מצב שבו מאזן הבנק נפגע אך היעדים המאקרו-כלכליים של הבנק והמשק מושגים, הפסדי או רווחי הבנק לא צריכים להוות שיקול בקביעת המדיניות. כידוע, על רקע המגמות העולמיות, מדיניות בנק ישראל הביאה בשנת 2014 לתפנית בשער החליפין, אשר מביאה תועלת עצומה לייצוא, לייצור, ולתעסוקה.

לקינוח, לין מציין ש"בנק ישראל נעשה עם השנים גדול מידי ויקר מדי". אלא שבעבר היה מספר העובדים גדול בהרבה, ומאז המשבר הכלכלי העולמי הוטלו על בנק ישראל, וכנראה יוטלו עוד בעתיד, משימות רבות נוספות - עד כה הדבר לא בא לידי ביטוי בגידול במספר העובדים, אלא בעבודה יעילה יותר ומקצועית יותר של כוח-האדם האיכותי שעומד לרשות הבנק.

המשק הישראלי עומד בפני אתגרים רבים, ובהם שיפור הפריון והעצמת ההון האנושי, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, צמצום העוני והקטנת הפערים, ועוד. הדברים באים לידי ביטוי בדוחות השונים שבנק ישראל מגיש לממשלה ומפרסם לציבור.

לפני זמן קצר סיירה משלחת של בנק ישראל בראשות הנגידה במספר מפעלים תעשייתיים באיזור עוטף עזה, אשר מספקים תעסוקה איכותית למאות עובדים באיזור, ולעוד רבים באופן עקיף.

בביקורים עלה באופן ברור ההבדל של שמיים וארץ שחל ביכולת המפעלים לשמור על רמת רווחיות נאותה בעקבות התפנית שחלה בשער החליפין, כמו גם הצורך בסיוע ממשלתי להתמודדות עם הקשיים שעולים מהמצב הבטחוני, החשיבות של תמיכה ממשלתית בהכשרה תעסוקתית ובשילוב עובדים חרדים במעגל התעסוקה, התועלת הרבה שבמענקי המדען הראשי לפיתוח טכנולוגיות המעצימות את היתרון היחסי של התעשייה הישראלית, ועוד. כל אלה ממומנים באמצעות כספי המסים של כולנו.

המדיניות שבנק ישראל נוקט וממליץ עליה מתוקף סמכויותיו וחובותיו, מתבססת על ידע ונסיון מצטברים של שנים רבות, ונובעת מראייה מאוזנת של צרכי כלל המשק הישראלי, על מגזריו השונים. קשה להשתחרר מהרושם שחלק מהביקורת נובע מתוך ראייה מגזרית צרה. במקרה דנן, הביקורת מתבססת גם על חוסר הכרות עם העובדות.

■ הכותב הוא דובר בנק ישראל.