פרופ' ליידרמן: ממליץ לממשלה הבאה "בעיקר לא לקלקל"

הממשלה שתקום אחרי הבחירות תיהנה מתנאי הפתיחה הנוחים ביותר בשנים האחרונות ברמת המאקרו, הכלל משקית", כך אומר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ולשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל. בראיון ל"גלובס" מציג ליידרמן תחזית אופטימית לשנה הקרובה וממליץ לממשלה "בעיקר לא לקלקל" ולהתמקד בהסדרת נושאים ובעיות דחופות במשק הגז ובתחום הבריאות והרווחה.

- על מה מבוססת האופטימיות שלך לגבי מצב המשק?

"המשק הישראלי מפתיע בכל פעם מחדש. ההתאוששות מצוק איתן הייתה מהירה והמנועים ממשיכים לעבוד, למרות הסיכונים הגיאו-פוליטיים, למרות המצב בכלכלה הגלובאלית ולמרות האי ודאות והפסימיות בסקטורים מסוימים. ברמה הפיסקאלית ההתאוששות באה לידי ביטוי בכמה אינדיקטורים אחרונים, כגון העלייה בתקבולי הממשלה ממסים בחודש שעבר.

כשאנחנו מנתחים את המצב במשק אנחנו רואים שהצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב של מעל 3% בשנה, אנחנו רואים פעילות תוססת במיזוגים וברכישות באקזיטים ובמיזמים חדשים. הירידה במחירי האנרגיה הוזילה את עלויות הייצור במשק, מקטינה את היבוא, ותורמת להאצת הביקושים. גם נתוני שוק העבודה הם חיוביים, אם כי יש מוקדים מדאיגים כגון אזור הדרום.

בשוק הדיור מנועי הפעילות חוזרים לעבוד בצורה נאה, הן בצד רוכשי הדירות והן בצד היזמים והקבלנים. ניכרת פעילות מוגברת סביב מכרזים ממשלתיים חדשים, אבל גם בפעילות סביב פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38. למרות כל אלה, בתקופה הקרובה יימשך מצב עודף הביקוש בשוק הדיור, והלחץ יהיה להמשך העלייה במחירי הדירות. תחום בולט במיוחד הוא ההשקעות בתשתית, התורמות לפוטנציאל הצמיחה של המשק. מבין הפרויקטים שיבלטו בתקופה הקרובה ניתן להצביע על הקמת נמל נוסף בחיפה, השקעות במים ואנרגיה ירוקה, המשך כביש 6 וכדומה. כידוע, הריביות המאוד נמוכות משפיעות באופן חיובי על כל סוגי הבנייה, כולל לדיור ותשתיות".

- צפויה הפחתה נוספת בריבית בנק ישראל?

"במצב המשק הנוכחי אין צורך להפחית את הריבית מרמתה הנמוכה של 0.25%. נהפוך הוא, המצב בשוק הדיור ובשוק האג"ח מחייב זהירות מרבית בהקשר הזה. אמנם הציפיות לאינפלציה לשנתיים הקרובות נמצאות מתחת ל-1%, שהוא הגבול התחתון של יעד האינפלציה, אך מדובר בתופעה כלל עולמית (ראו גרף) שמקורה בירידת מחירי האנרגיה והסחורות בעולם, בתוספת אצלנו בהתגברות התחרות בתחומים רבים במשק, כגון התקשורת, רשתות המזון ואחרים. עבור הצרכן, האינפלציה המאוד נמוכה מהווה חדשות טובות. על הרקע הזה, ספק אם הפחתת ריבית תהיה יעילה בהעלאת האינפלציה אל תוך תחום היעד".

בהרצאה בכנס השנתי של חברת הביטוח והפיננסים אורן-מזרח, מקבוצת הפניקס, שהתקיים בירושלים התמקד ליידרמן בהתפתחויות בכלכלה הגלובלית ובראשן המשבר ביוון וקונפליקט רוסיה-אוקראינה - מוקדי הסיכון העיקריים לדעתו לכלכלה העולמית בטווח הקצר.

- אירופה היא עדיין שותפת הסחר המרכזית של ישראל, החמרת המצב שם לא תשפיע לרעה על היצוא?

"נתוני היצוא כבר משקפים את החולשה שנובעת מהמצב באירופה ולהערכתי לא צפויה הרעה נוספת. מצד שני יש הסתברות לא רעה דווקא להתפתחויות חיוביות, אם למשל יימצא הסדר במשבר באוקראינה שיאפשר את הסרת הסנקציות של האיחוד האירופי על רוסיה, או אם יושג פתרון למשבר החובות ביוון".

ליידרמן מעריך כי גם הפעם ייגמר המשבר היווני בהסדר שיבטיח את המשך הסיוע למדינה - זאת משום שהעלות הכלכלית, הפוליטית והחברתית של פירוק חלקי או מלא של גוש האירו גבוהה בהרבה מהעלות של מציאת פשרה והסדר להמשך קיום הגוש. קצב משיכת הכספים מפיקדונות הבנקים ביוון המאיים ליצור משבר בנקים בממדים עצומים יהווה לדעת ליידרמן זרז למציאת פתרון גם אם זמני.

- איפה במשק אתה רואה בכל זאת סימני דאגה?

"התמונה פחות חיובית בתחום ההשקעות במפעלי תעשייה חדשים, במבני תעשייה, במכונות ובציוד. אין צל של ספק שמצב התעשייה בישראל מדאיג, אנחנו כבר שנתיים-שלוש בחוסר מסוים וזה אחד מהנושאים שהממשלה שתורכב אחרי הבחירות תצטרך להתמודד איתם".

- מה צריכה הממשלה לעשות עם תקציב המדינה?

"במצב שנוצר הכי הגיוני שהממשלה החדשה תקבל החלטות שיתייחסו למחצית השנייה של 2015 ול-2016 כמכלול אחד. למרות שכעיקרון אני מתנגד לתקציב דו-שנתי, הפעם נראה שיהיה זה מיותר ולא יעיל לקיים שני סבבים של דיוני תקציב במהלך השנה הקלנדרית הנוכחית. המצב התקציבי הוא נוח יחסית, ואין כיום צורך בביצוע קיצוצים משמעותיים או בהעלאת מסים בטווח המיידי. שנת 2014 הסתיימה עם גירעון של 2.8% מהתוצר, וכאמור לעיל, השנה התחילה עם ביצועים תקציביים טובים יחסית. היעד הראשון של הממשלה שתקום הוא שלא תהיה פגיעה, או קלקול, במגמות החיוביות, ושמירה על משמעת תקציבית ויציבות פיננסית".

- לממשלה אין מה לעשות מעבר ל"לא לקלקל"?

"אין ספק שיש תחומים רבים שבהם דרושה קבלת החלטות מהירה ואמינה. כך, למשל, בכל מה שנוגע להסדרת ההפקה של גז טבעי ממאגרי תמר, לוויתן ואחרים. גם בתחומי הבריאות, הרווחה, והחברה יש נושאים קריטיים שחשוב שיטופלו בהקדם, ללא דיחוי. זה לא סוד שבתקופה האחרונה התפתחה במגזר העסקי מעין פסימיות לגבי עתיד המשק, על רקע התגברות הקשיים הרגולטורים, הביורוקרטיים, וכן על רקע אי ודאות גדולה בקשר ל'כללי המשחק' במשק. הפסימיות עלולה להביא לכך שמשקיעים פוטנציאליים לא מבוטלים יישארו בעמדות המתנה, ומשקיעים אחרים יעדיפו להשקיע את השקל השולי שלהם בחו"ל ולא בישראל. חשוב להדגיש שצמיחה בת קיימא בישראל צריכה להיות מובלת על ידי המגזר העסקי, וכדי שזה יקרה, חשוב להחזיר את האמון של המגזר העסקי במשק. וזה מחזיר אותנו לצורך בתוכנית כלכלית-חברתית נחרצת ואמינה".