השניים שלא אוהבים נדל"ן

חודש לפני הבחירות, תחום הדיור הוא ללא ספק המאניה של מפלגת "כולנו". כל המפלגות שמחות להגג פתרונות בנוגע ליוקר הדיור, אבל בשביל משה כחלון מדובר באובססיה. דגל שקשה לראות אותו מוותר עליו בכל מו"מ עתידי לישיבה בממשלה.

ולמה זה חשוב? כי מה שלא נחשוב על הפוליטיקאים שלנו, אין ספק ש"אדם קרוב אצל עצמו". ורק במפלגת "כולנו", בתסריט ובצירוף מקרים שנראים כמעט דמיוניים, את שני המקומות הראשונים תופסים שני אנשים שחטפו בשנים האחרונות נוק אאוט דווקא מתחום הנדל"ן.

את הסיפור של יואב גלנט והבית במושב עמיקם לא צריך לשוב ולספר. לא משנה אם אתם סבורים שמדובר בשגגה או ברשלנות פושעת, אין ספק שהאיש איבד את תפקיד חייו - הממשלה כבר בחרה בו לתפקיד הרמטכ"ל! - בגלל ענייני נדל"ן. אין ספק שבניגוד למרבית הישראלים, גלנט לא משתתף ב"ספורט הלאומי" ולא מדבר עם החברים בשיחת הסלון של שבת על השקעות מוצלחות בנדל"ן.

ולהבדיל, אצל כחלון מדובר במכה כלכלית טרייה למדי שהחלה את דרכה מהשקעה בנדל"ן. לפני חמש שנים הוא רכש עם שלושה שותפים בית בן 4 יח"ד בשכונת כרמליה בחיפה (רחוב הירקון 45). התוכנית היתה להרוס את המבנה ולהקים במקומו שבע דירות, אולם בשל התנגדות שכנים, שנגררה בערכאות משפטיות, הם נשארו עם ארבע דירות בלבד - אחת לכל שותף. בגלל שהמבנה הישן כבר נהרס, כחלון גם החמיץ הזדמנות למקסם משמעותית ודי בקלות את זכויות הבנייה, בעקבות תמריצים שנכנסו בינתיים לתוקף על ידי הממשלה (הרחבת תמ"א 38). כחלון, לפי הצהרת ההון שמסר בשבוע האחרון, מעריך את הנכס ב-2.5 מיליון שקל (הבניין עדיין בבנייה) והוא גר בשכירות של 4,000 שקל. גם אם הוא לא ייצא מהסיפור הזה בהפסד משמעותי, אין ספק שכל השקעה נדל"נית אחרת באותן שנים היתה מניבה לו פירות משתלמים בהרבה.

בשורה התחתונה: שני אנשים שהפסידו בשנים האחרונות לא מעט בגלל נדל"ן, בזמן שמיליוני ישראלים אחרים, ודאי בני גילם ומעמדם, ראו באותו הזמן בדיוק את ערך נכסיהם רק מטפס, שנה אחר שנה.

יש משהו מסקרן מאוד באפשרות המאוד ריאלית שתחום הנדל"ן יגיע בממשלה הבאה לידי מפלגה שמי שהעומדים בראשה הם אולי הישראלים היחידים במדינה שלא "מאוהבים" בתחום הנדל"ן. שבוודאי לא מאמינים בקלישאה השכיחה, ולפיה השקעה בנדל"ן יכולה רק לשגשג ולהעשיר את בעליה.