בישיבתה האחרונה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה המועצה להאריך את תוקף תוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) בחמש שנים נוספות, וקבעה כי בחודשים הקרובים יתחיל צוות מקצועי לבחון אפשרות לעדכון ולתיקון נוסף, מספר 4, לתמ"א 38. לתמ"א 38, שאושרה לראשונה בשנת 2005, כבר הוכנסו בעבר שלושה תיקונים שהעניקו זכויות נוספות ונתנו דחיפה משמעותית לתוכנית.

האדריכל פרופסור דימטרי מאזו, בעלי משרד DM אדריכלים, שכיהן בעבר בין היתר כמהנדס עיריית הוד השרון וראש צוות תכנון במחוז תל אביב שבמשרד הפנים, היה החוקר שמונה ב-2012 על ידי משרד הפנים לשמוע את ההשגות שהוגשו על התיקון השלישי לתמ"א 38 ולהמליץ למועצה הארצית על יישומו.

שוהים יותר במשרד

"בשלושת התיקונים הקודמים טיפלו בעיקר במבני מגורים וכמעט שלא נגעו במשרדים או מבני ציבור. התיקון הרביעי חייב לטפל במבני ציבור ומשרדים, ויש לא מעט כאלו שנבנו לפני 1980 (אז נכנס לתוקף תקן הבנייה לרעידות אדמה). לפעמים שוכחים, אבל יש אנשים ששוהים במשרדים וגם במבני ציבור יותר מאשר בבית. הבדיחה אומרת שתמ"א 38 כנראה יודעת שרעידת אדמה תתרחש בלילה, אחרת היתה מתייחסת יותר לבניינים שאינם למגורים".

- הרבה פעמים נדמה שהממ"דים - שאינם כרגע חובה בתוכנית - חשובים יותר מחיזוק מפני רעידת אדמה, שאולי תגיע ואולי לא.

"ממ"דים זה חשוב, אבל סטטיסטית כל 80 או 100 שנה יש באזור שלנו רעידת אדמה חזקה, והאחרונה היתה לפני קרוב למאה שנה. מי שגר בבניין ישן שנבנה לפני שנת 1980 - אני במקומו הייתי מקדם תמ"א 38".

- מה הנושא העיקרי שעלה בדיונים על התיקון השלישי?

"היו הרבה השגות של גורמי מקצוע בתחום ההנדסה, בנוגע לשאלה האם תוספת בנייה על בניין קיים תחזיק מעמד ברעידת אדמה או לא. ההמלצה המרכזית היתה לעודד כמה שניתן הריסה ובנייה מחדש. זו הסיבה שתיקון שלוש העניק תוספת זכויות במסלול הריסה ובנייה ואיפשר ניצול הטבות תמ"א 38 יחד עם ניצול זכויות של תב"ע קיימת. ואפשר לראות שזה תמרץ אנשים ללכת לכיוון הזה".

- אז יש בעיה עם המסלול הישן של תוספת הבנייה? הוא לא בטוח?

"זה לא שולל את תוספת הבנייה, אבל זה מאוד תלוי בבניין, בחוות הדעת של מהנדס וגם של הרשויות המקומיות שבודקות את הדברים. יש פתרונות לכל דבר היום, אבל ההחלטה שקיבלה המועצה הארצית היתה לעודד הריסה ובנייה מהסיבה הזו".

- מה עם הפריפריה? בתיקון השלישי ניסו לקדם גם היתכנות כלכלית בערים מחוץ למרכז?

"דובר על הנושא הזה רבות. למרבה האירוניה, עיקר הבעיה כשמדברים על רעידות אדמה היא על השבר הסורי אפריקאי והאזור שסביבו, ערים כמו ערד, בית שאן, טבריה וכד'. אבל שם אין היתכנות כלכלית לתמ"א, וכמה שלא תוסיף קומות - זה לא יעזור בערים הללו. הוטל בזמנו על משרד הבינוי לטפל במקומות הללו שאין בהם פתרון כלכלי. דיברו על עזרה כלכלית לדיירים לביצוע החיזוק או מימון החיזוק על ידי המדינה".

- ומה עם ניוד זכויות?

"היה רעיון של ניוד זכויות, גם בתוך הערים ובין עיר לעיר, אבל זה מסובך מאוד, כי לא ברור איך מחשבים את זה. הרבה מאוד רשויות וועדות התנגדו לכך גם מחשש שיהיה אובדן קו מדיניות תכנונית. בכל הקשור לניוד בין ערים זה מסובך פי כמה, כי הוועדה צריכה לאשר ולשלם על משהו שעשו ברשות אחרות".

- מה אתה חושב שצריך לכלול תיקון רביעי?

"צריך לעשות סקירה של מה שנעשה ולראות האם דברים הלכו בכיוון הרצוי. בשלב הבא, צריך לשים דגש על חיזוק מבנים שאינם מבני מגורים. אני חושב שלא צריך לעשות מהפכות, כי גם ככה תמ"א 38 היא תוכנית יחידה במינה שמעניקה זכויות ברמה המקומית, אבל אם יתנו עוד ועוד זכויות זה כבר עלול להיות בעייתי למוסדות התכנון שכבר היום מתקשים לפעמים להתמודד".