לתקופת בחירות בישראל אפשר לקרוא "עונת ההכפשות". מנהיגים פוטנציאליים מכפישים זה את זה כדי להעלות את קרנם, או טוענים להכפשת האחר את שמם הטוב. ומה אנחנו מרוויחים מכך? שום דבר טוב.
את מלחמת ההתשה הקולקטיבית הזו חווים גם עובדים בכל ארגון שבו מנהליו משקיעים את מלוא משאביהם בריבים מוחצנים ורוויי הכפשות זה עם זה.
למה הם מכפישים זה את זה?
אפשר לומר שרוב המנהלים הם בסך הכל "אנשים טובים" - עובדים קשה, אכפת להם מהקולגות שלהם, מרווחת עובדיהם. אולם לא כולם כאלה. ישנם מנהלים שמרבים לריב, להתחרות ולדרוס אחרים בשם האינטרסים שלהם.
קל מאוד לזהות את המכפישנים הסדרתיים (גם בפוליטיקה המדינית), אך כדי להתמודד עמם יש להבין מה גורם להם להתנהגות המטרידה: ברוב המקרים מדובר באנשים שאפתניים מאוד מצד אחד, אך חסרי ביטחון מצד שני - שילוב מסוכן של שני מאפיינים קיצוניים ומנוגדים זה לזה. מאחר שהם לא יודעים איך לפעול בדרך נינוחה ובטוחה כדי לקדם את עצמם, הם מתדרדרים לפגיעה באחר, כדי להצטייר כמנצחים בתחרות הבלתי פוסקת על תדמית, הישגים, חיוניות ומעמד.
מה זה עושה לעובדים?
מחקרי פוליטיקה ארגונית מראים כי מדובר באחד מגורמי הלחץ והמתח העיקריים בקרב עובדים. היא יכולה להתיש עובדים עד כדי גוויעה, ליצור אווירה עכורה, סיפוק ירוד בעבודה ומוטיבציה נמוכה, ותופעות פיזיות של סטרס ומחלות.
אמנם פוליטיקה ארגונית לא חייבת להזיק לארגון ולחבריו, והיא לגיטימית ואף מקדמת כל עוד היא תכליתית, משרתת את העובדים, ומשמשת לקידום מטרות ארגוניות שתועלתן נחוצה לכולם במידה שווה. אולם כשהסיבה לשימוש בפוליטיקה בין מנהלים היא לא טובת הארגון והכלל אלא אינטרסים אישיים בלבד - על אחת כמה וכמה כזו הנגררת להטרדה ובריונות הדדית - זוהי פוליטיקה ארגונית שלילית.
עובדים, שמרו על עצמכם
יש עובדים ששפר מזלם, והארגון שבו הם עובדים מתנהל על מי מנוחות ובאווירה חיובית ואוהדת בגזרת ההנהלה. אולם אלה שעובדים בארגון שמנהליו מכפישנים סדרתיים, צריכים לדעת איך לשרוד בג'ונגל הזה. אחת הסכנות הגדולות ביותר בעבורם היא שהמנהל התגרן יזהה שהם לא לצידו, ויראה גם בהם מושא ראוי לשטנה ולדיבה.
כדי להגן על עצמם, עליהם לזהות את הדמויות השליליות הללו, ולא לטעות: רבים נוטים לחשוב שעם המסוכנים כדאי דווקא לטפח מערכת יחסים קרובה ולהרוויח "פרוטקשן", אך זה מסוכן אף יותר. אין לצפות מהמנהלים הללו למערכת יחסים המושתתת על אמון. הם בוגדניים. ברגע שיעלה הצורך, הם עלולים לתקוע באוהדים שלהם סכין בגב לטובת האינטרסים האישיים שלהם.
עדיף להתרחק מהם ככל האפשר, ולא להתפתות לסמוך עליהם. לעובדים שלא מנוהלים על ידיהם ישירות מומלץ להימנע מלשתף אותם ברעיונות, בתובנות, במידע פנימי ובמצבם המקצועי. עליהם לשמור מרחק, בלי שהדבר ירגיז את אותם מנהלים או יאיים עליהם, ובלי לגרום להם לשחור לטרף.
עובדים ישירות תחת מנהל מכפישן? אתם בבעיה
לעובד שמנוהל על ידי מנהל מכפישן ישירות יהיה קשה יותר להימנע מאינטראקציה עמו, אך אין בררה. כדי להגן על עצמו, עליו ללמוד לווסת את הקשר עמו, ולהימנע מלהיפתח בפניו.
עליו לדעת לשמור על מידת מה של ערפול ושטחיות ביחס למצבו המקצועי והאישי. עליו לפקוח עיניים: לחקור, להעמיק ולשאול שאלות אודות מידע שניתן להו מהמנהל, שהרי אין לדעת מתי הוא מהימן ומתי מהווה כלי בידיו.
עליו להגן על עצמו בשגרה על ידי שמירת מסמכים ותכתובות המתעדים את תהליכי העבודה שלו ואת התנהלותו, ועליו להיות מוכן תמיד לעימות - בביטחון ובלי לשדר בהלה. כשהמכפישן מבין שהעובד שלו אינו טרף קל, הוא עשוי להפסיק לנסות להשתמש בו לטובתו האישית.
לבסוף, עליו לזהות מתי הדברים יוצאים מכלל שליטה, ולפנות בזמן למנהל של מנהלו, כשבידיו מתועדות הנסיבות הרלוונטיות למקרה.
מנהלים, היזהרו מהקולגות שלכם
בניגוד לעובדים, מנהלים לא יכולים פשוט להתרחק, שכן הפוליטיקה הארגונית נחוצה להם. הנה כמה טכניקות שיעזרו להם להתמודד עם קולגות מכפישנים:
1. הכירו את תרבות הארגון לעומק: את ערכיו, את הדרך להשיג בו מטרות, את התוצאות שנחשבות בו לראויות להערכה, את סגנון תהליכי קבלת ההחלטות, ואת רף הסיכונים שלא מומלץ לחרוג ממנו.
2. בהתאם לכך, קדמו עצמכם עניינית: כשיודעים מה מוערך בארגון אפשר להפגין את הרצוי ביעילות רבה יותר (הרבה יותר מדרכם של המכפישנים). שחקו בפוליטיקה ארגונית חיובית: תעדו את פועלכם בשגרה לטובת ראיות עתידיות במקרי עימות, תקשרו את הצלחותיכם (אלה שאתם יודעים שנחשבות למוערכות בארגון), ועשו זאת בזהירות ולא ביהירות, ובלי לשכוח קולגות ששיתפו פעולה.
3. היו אסרטיביים: כל מנהל צריך להיות כריזמטי, אך עליכם להיות כאלה פי כמה. עבדו על כך. תקשרו את מסריכם בצורה משכנעת, וגבו אותם בהוכחות מן השטח.
4. היו ערניים: עמדו תמיד על המשמר. אל תחמיצו מידע שנמסר אודותיכם או מהלך שהופעל כנגדכם מצד הקולגות.
5. גיליתם שהוכפשתם? התמקדו בעניין: טפלו במשבר בקור רוח, בלי להיגרר לעימות. היעזרו במנהלכם לטובת גישור, כשבידיכם תיעוד התנהלותכם, התייעצו באנשי מקצוע לגבי הדרך הנכונה לפעולה, ושדרו מקסימום לויאליות לארגון ורצון בטובתו.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם.
פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.