דרוש: גוף סביבתי עצמאי

החלטות רבות הקשורות לאיכות חיינו ולחוסן המשק תלויות בדרג הפוליטי החשוף כל העת ללחצים של בעלי אינטרסים ולשיקולים פופוליסטים המובילים לאורך זמן לפגיעה בציבור ובכלכלה.

במערכת הבחירות הנוכחית לא נשמע קולם של נבחרי הציבור בתחום איכות הסביבה. מדינת ישראל, שהיא מהצפופות בעולם המערבי, מתמודדת עם בעיות סביבתיות רבות ואינה יכולה להרשות לעצמה להכניס למלכודת הפוליטית את הגוף המקצועי המטפל באיכות חיינו. תחומי הפעילות של המשרד להגנת הסביבה נוגעים בתחומים רבים כגון: תעשייה, תכנון, פסולת, מים, חינוך, בריאות, איכות חיים, תחבורה ואנרגיה - כולם נושאים בעלי השפעה כלכלית, חברתית ובריאותית על המשק והאזרחים בישראל.

לחקיקה הסביבתית השלכות כלכליות כבדות-משקל על מי שהחוק נאכף עליו, ומנגד, אם החוקים אינם נאכפים כראוי, נגבה מחיר בבריאותם ובאיכות חייהם של האזרחים. האחריות הרובצת על כתפיו של המשרד היא רבה, היות שהוא נדרש למצוא את שביל הזהב בין שמירת האינטרס הציבורי ובין יצירת חוקים ותקנות ריאליים שלא ימוטטו כלכלית את הגוף הנאכף.

בשנים האחרונות הפכה המערכת הפוליטית לתזזיתית ובמידה מרובה פופוליסטית, כאשר על השר המכהן במשרד להגנת הסביבה מופעלים לחצים גדולים על-ידי קבוצות-לחץ הקוראות לו להציג הישגים כאן ועכשיו. תהליכים אלו יכולים לגרום לחקיקה פופוליסטית או כזו שמשתנה חדשות לבקרים, שעיקרה האדרת השר המכהן ומתקבלת בחיוב על-ידי חברי-כנסת שגם הם שמחים להתחלק בהישגי החקיקה.

פעמים רבות החקיקה הסביבתית איננה בת-יישום במשאבים העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה כיום; ולכן היא אינה משרתת באופן מקצועי ונכון את הנושא שלשמו נוצרה, וגם לא נמצאת בהכרח בסדר עדיפויות נכון. חקיקה כזו עלולה לגרום לחוסר אמון ולזלזול במערכת המקצועית של המשרד מצד אחד, ומצד שני להביא לשינויים תכופים שאינם מאפשרים לתעשייה להיערך לטווח ארוך.

את מורכבות המעורבות בתחומים כלכליים שונים אפשר להסביר בדוגמה הבאה מתחום האנרגיה. כל פוליטיקאי הדואג לכיסאו יבטיח להוריד את מחירי החשמל לטובת עם ישראל, אבל גורם מקצועי כמו המשרד להגנת הסביבה חייב להסב את תשומת-לב מקבלי ההחלטות לכך שכבר היום מחיר החשמל בישראל הוא נמוך בהשוואה לרוב מדינות אירופה. מחיר נמוך מעודד שימוש בזבזני ללא תמריץ לחסוך, ונדרשת סובסידיה גדולה כדי לעבור לשיטות ייצור חשמל ממקורות נקיים, במקום דלקים מזהמים - כמו פחם, מזוט, סולר וגז - התורמים גם להתחממות כדור-הארץ.

תפקיד המשרד הוא להמליץ למשל על תמחור פרוגרסיבי של מחיר החשמל כדי להגן על השכבות החלשות, ובמקביל לעצור את הבזבוז במשקי-הבית האדישים למחיר החשמל הנמוך יחסית. כדי להמליץ המלצה מסוג זה, צריך לנתק את הקשר בין המשרד לפוליטיקה.

המענה הראוי לסוגיה זו הוא הקמת רשות ממלכתית שאליה יועבר הטיפול בנושא הסביבתי. הרשות תיהנה מתקציב קבוע שאינו נתון לחסדי הדרג הפוליטי (דוגמת רשות השידור שהייתה זקוקה לחסדי הכנסת כל שנה מחדש לאישור תקציבה) ולמניפולציות פוליטיות מדי שנה, תקציב שיהיה צמוד למדדים מוגדרים, כמו למשל גודל האוכלוסייה. חוק הרשות הסביבתית ידאג להפרדה ברורה בין המערכת הפוליטית, ויאפשר לרשות כזו לקבל החלטות מקצועיות, מושכלות ולטווח ארוך.

פתרון כזה עובד היטב בארצות-הברית, שבה "הרשות לשמירה על איכות הסביבה" (EPA) היא גוף חזק, עצמאי, מקצועי ובעל השפעה. רק על-ידי הקמת רשות עצמאית-מקצועית נוכל להבטיח שהתפקיד החשוב שממלא המשרד להגנת הסביבה בתחומים רבים של חיינו, יהיה נקי עד כמה שניתן מפוליטיקה מיותרת ומלחצים לא רצויים.

הכותבת היא מנהלת תחום איכות הסביבה בקריה האקדמית אונו, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה