שינוי אסטרטגי בדולר

מצב ההתלבטות שבו נמצא הדולר אצלנו מעורר מחשבה נוגה על מה שהורגלנו בו בתקופה האחרונה. עליות מהירות, רציפות, ומפתיעות בשכנוע העצמי שהן שידרו - כל אלו היו מנת חלקנו מאז הפריצה המפורסמת של תחילת אוגוסט 2014.

חוסר התנועה הנוכחי מהווה גם הזדמנות לעשות צעד אחד אחורה, ולראות מה הושג בזירה הזו, ומה הסבירויות הגדולות יותר לגבי ההמשך. הבה נעיף תחילה מבט על הגרף החודשי, זה של הטווח הארוך באמת, על מנת לקבל מושג המצב הטכני של הנכס החשוב כל כך עבור כלכלתנו:

 משה-שלום-דולר-17-02

לפני אוגוסט 2014 הדולר היה מושא של לעג ושנינה עבור כל מי שהיה צריך להקצות הון להשקעות. הסיבה לכך הייתה נעוצה בתקופה הקשה שעברה על מחזיקי המטבע האמריקאי מאז 2008. אז החל ההלוך ושוב הענקי, אשר התנהל מתחת לקו המגמה מספר 1, ואשר ניפץ כל פעם מחדש את התקוות לשיא חדש.

העובדה שבכל אותה תקופה השפלים היו גבוהים יותר לא הפריעה להצמיד לדולר שם של לוזר. לא רק זאת, אלא שגם אינדיקאטור המומנטום הצביע על שיפור יחסי מעניין, כאשר כל שפל בו היה גם הוא גבוה יותר מקודמו, דבר המעיד על שכנוע עצמי גדל והולך בכל אחד מן המהלכים המדשדשים של אותה תקופה. למעשה, המהלך היורד האחרון, זה שקדם לאוגוסט 2014, היה מלווה בפסיכולוגיה שלילית היסטורית של כל הזמנים.

אז מה קרה פתאום? בנקודה הזמן ההיא? והאם מדובר בשינוי אסטרטגי, או בעוד מהלך מתעתע מתחת לאותו קו מגמה גדול וקובע?

יש לציין שהדולר-שקל עדיין לא הוכיח לנו, סופית, וזאת על ידי מעבר מעל אותו קו, שהוא שינה תצורה ארוכת טווח. לדעתי, היה קשה לצפות למשהו אחר, כאשר נקודת המפגש עם אותו קו הורס תקוות התקיים עם מפגש עם רמת התנגדות עגולה כה יפה, ופסיכולוגית כמו ה-4 שקל לדולר.

אבל, לדעתי, שלושת הגורמים הפונדמנטליים הבאים תומכים בסבירות שהוא אכן יצליח לפרוץ את המחסום הקשה, ושהדולר המקומי ייתן, סוף סוף, אישור לשינוי האסטרטגי, דהיינו למגמה עולה ארוכת ימים ושנים. והנה אותם גורמים:

הרחבות כמותיות:

מבין כל המדינות המפותחות, ארה"ב היא היחידה ששמה קץ זמני להרחבה הכמותית שלה, ובכך היא היחידה שאינה מייצרת מטבע בקנה מידה תעשייתי לקידום מטרות הצמיחה והתעסוקה שלה. היה זה מספיק אם ארה"ב הייתה מפסיקה בלבד, אבל העובדה שיפן, בריטניה, סין, ועכשיו אירופה, מנפיקות ללא הרף מזומנים משלהן מאדירה עוד יותר את ערכו של המטבע אשר אלו נסחרים מולו, דהיינו הדולר האמריקאי.

עסקאות ה-Carry:

כאשר הפד הנפיק כ-85 מיליארד דולר לחודש (!), בריבית אפס, אותם ירקרקים היו צריכים ללכת לכיוון מסוים. חלקם נלקחו על ידי גופים, ומדינות, לצורך השקעות אמיתיות, אבל רובם נחתו בזירה הפיננסית, ולעיתים במינוף גדול.

תופעה זו של לקיחה כסף, בעלות נמוכה, הייתה מסורתית שייכת לזירה היינית, עקב הריבית האפסית ארוכת השנים של יפן, אבל אותה מדיניות פד גרמה לביצוע גדל והולך של עסקאות על בסיס דולרי. עלייתו האחרונה של הדולר, והחשש לעליית הריבית עליו, דוחפת עוד ועוד מלוקחי אותו מימון Carry לסגור אותו מפחד החשיפה להפסד מטבעי גדול.

הכלכלה האמיתית:

בינתיים, ארה"ב היא המדינה הטובה ביותר, בשכונה הגרועה של הכלכלות המפותחות. עם כל הבעיות הקיימות לגבי אמיתות הנתונים שאנו מקבלים משם, הצמיחה, התעסוקה, מצב הנדל"ן היוקרתי, והשיפור ביכולתה של ארה"ב לספק את האנרגיה של עצמה, כל אלו נותנים לה יתרון גדול מול יפן הדפלאציונית, אירופה הדואבת במיתון שלה, וסין המאיטה. בריטניה נראית לא רע, אבל גודלה אינו כה חשוב.

ומה לגבי השקל? האם הוא עצמו תורם לחולשתו?

אין ספק שהכלכלה שלנו גם היא מאיטה, ושהיורו המתרסק לא עוזר לייצוא שלנו. למעשה, בעיית הייצוא שהועלתה כאשר הדולר היה ברצפה, התחלפה כעת בזו של היורו, כי כזכור, אנו מייצאים לאירופה יותר מאשר לכל מקום אחר בעולם. כמו כן, הבחירות, או ליתר דיוק העמידה הפחות איתנה של כל ממשלה עתידית במדיניות צמצום הגרעון והחוב, כל אלו מייצרים אטרקטיביות קטנה למטבע הישראלי.

מכל האמור, דעתי היא שאכן אנו עדים לשינוי אסטרטגי בדולר בכלל, ובדולר מול השקל בפרט. חסר רק לנו המעבר מעל ה-4 שקל לדולר, וכך נוכל להוסיף את הצד הטכני לכל מה שגיבה את ההנחה הזו עד עכשיו.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.