אלה הפתרונות שיסייעו לבוגרי מדעי החיים למצוא עבודה

תעשיית מדעי החיים והאקדמיה בתחום מדעי החיים הם שני חלקים מאותו השלם, אך רוב הזמן אין חיבור בין שני התחומים. הדבר נכון במיוחד לדוקטורנטים ואנשי הפוסט-דוק באקדמיה, שאולי מעוניינים בעתיד לעבוד בתעשיה, אך כלל אינם מכירים אותה.

הקושי בלהשתלב בתעשייה כבוגר דוקטורט או פוסט דוקטורט חסר ניסיון, הוא כה גבוה וסיפורי הזוועה על בני ה-30 שסיימו דוקטורט ומצאו את עצמם ללא מקצוע הם כה נפוצים, שבוגרי ביולוגיה רבים היום כלל לא ניגשים לעשות דוקטורט, רק כדי לא להקדיש כל כך הרבה שנות חיים ולהתאכזב. זה קורה למרות שיש ביקוש לבוגרים עם תארים מתקדמים, הן באקדמיה והן בתעשייה, אולם קשה להם לקבל את התפקיד הראשון, כשהם יוצאים מן האוניברסיטה חסרי ניסיון.

ד"ר ירון סוויסה, אשר מסיים בימים אלה את הפוסט באוניברסיטה העברית בתחום הסרטן והסוכרת, ועומד להשתלב בחברת מכשור רפואי, החל לנסות לתקוף את הבעיות הללו כשבעצמו היה דוקטורנט.

סוויסה שם לב למיעוט אנשי האקדמיה ובמיוחד החוקרים הצעירים בכנסים המקצועיים של התעשייה, וליחס המתעלם לו זוכים הסטודנטים המעטים שכן מגיעים לכנסים הללו. בנוסף הוא שם לב כי חברות ההשמה בתחום מדעי החיים, מתקשות להתמודד עם קורות חיים של מועמד חסר ניסיון מקצועי, משום שהמגייסים בחברות הללו מכירים פחות לעומק את תחום המחקר הרלוונטי. לשני הנושאים הללו ניסה למצוא פתרונות.

הפתרון הראשון יבוא לידי ביטוי בכנס Life Sciences Israel שייערך בימים רביעי וחמישי הקרובים בתל אביב. לאחר פניה של סוויסה, הסכימה מארגנת הכנס חברת TBN בראשות סיגל וייסווסר, לפתוח את הכנס בהנחה לסטודנטים, ולהקדיש להם בו מקום מיוחד - גם פאנל בנושא מעבר מאקדמיה לתעשיה, בהשתתפות בכירים בתעשיה שמכירים את שני התחומים, וגם מערכת מיוחדת שתציג את המחקרים של הדוקטורנטים והפוסט דוקטורנטים המשתתפים בכנס, באופן שיאפשר למי שמעוניין בטכנולוגיות או בידע מחקרי בתחומים האלה, לגשת לאדם הנכון. כך עשויים הדוקטורנטים והפוסט דוקטורנטים להפוך לחלק אינטגרלי מן האירוע, המכוון בראש ובראשונה לתעשיה, ובו משתתפים גם בכירים רבים מהחברות המובילות בעולם.

היוזמה השנייה היא מערכת לניתוח קורות חיים, שפיתח סוויסה עבור חברת ההשמה L-IL בראשות רוני לן. המערכת, שהיום מבוססת על כללי אצבע שכתב סוויסה ובעתיד עשויה לכלול אלגוריתמיקה מורכבת יותר, נועד להפיק מקורות חיים של בוגר דוקטורט חסר ניסיון תעסוקתי, מידע על מקצועות בתעשיה שהוא יכול להתאים אליהם.

זאת, לפני סוגי המכשירים ושיטות העיבוד שהוא עבד עליהם, סוגי הפרוייקטים שהוא הוביל, האופי שלו כחוקר (כפי שניתן ללמוד למשל ממספר הפרוייקטים בהם עסק הסטודנט ביחס למספר הפרסומים שהניב וכדומה - מידע שלמגייס שפחות בקיא בתחום, לא יבלוט לעין מיד).

בדיקה שעשתה לן העלתה כי התוצאות הנובעות מהפעלת כללי האצבע הללו, דומות לאלו שהיא עצמה מפיקה, כמראיינת המתמחה בתחום המחקרי, ומאפשרות להציע גם אקדמאים ללא ניסיון תעסוקתי למשרות מחקריות בתעשיה, ולתת להם הזדמנות שווה בראיונות העבודה.