לא נהנתנות, שחיתות

1. הדוח על מעון ראש הממשלה מבטא פער בלתי מוסבר ובלתי נסבל בין חומרת הממצאים שכלולים בו, לבין הלשון העדינה והרפה שבה משתמש מבקר המדינה יוסף שפירא בכל פעם שהוא צריך לסכם ולהגיע לכלל מסקנות והמלצות. "ההתנהלות אינה תקינה", זה המקסימום שמצאנו, בצד הרבה "ניתן היה לפעול אחרת", או "מן הראוי להימנע מהוצאות מיותרות". שהרי "ניתן היה לפעול אחרת" אפשר להדביק גם לאולמרט, לדרעי, להירשזון או לרבים אחרים שהורשעו ומצאו עצמם מאחורי סורג ובריח. כי מי שבוחן את הממצאים של המבקר בניכוי הסלחנות שניכרת משפתו מבין כי יש לנו עסק לא רק עם חזירות ונהנתנות שהן עניין של טעם ופרשנות, אלא עם שחיתות של ממש.

המבקר מצביע על שורה של מקרים שכל בר-דעת מבין כי יש לבחון אותם באגף החקירות של משטרת ישראל ולא בתוכנית ריאליטי נוסח מושיק גלאמין. הזוג נתניהו נקט במה שנראה כמו "טריקים חשבונאיים" כדי להגדיל סעיפי תקציב מסוימים, או כדי להיטיב עם בעל מקצוע שהוא במקרה חבר מרכז ליכוד. העסקתו נאסרה על ידי ועדה מיוחדת אז העסיקו אותו בכל זאת תחת שם אחר. כשאותה ועדה שכוללת יועצת משפטית קבעה כי היטל הבצורת שחל על הווילה בקיסריה יחול על חשבונם הפרטי של בני הזוג, הנחה נתניהו כי למרות ההחלטה המדוברת המדינה היא שתישא בתשלום. הציבור ישלם. בשפה המשפטית המקובלת, זו שנשכחה משום מה מהלקסיקון של השופט בדימוס שפירא, לאישומים כאלה קוראים הפרת אמונים וקבלת כספים במרמה.

2. מבקר המדינה מציין במספר הזדמנויות את "מצבו הפיזי הקשה" של מעון ראש הממשלה בירושלים שסובל לכאורה בין היתר מרטיבויות, וממליץ כי הגורמים הרלוונטיים ייבחנו כיצד יש לנהוג עד להבשלת התוכנית להקמת מעון חדש ומתקדם (בעלות אסטרונומית). בכך משרת המבקר, מרצון או שלא מרצון, בדיוק את הפרופגנדה של הזוג נתניהו, ה"צנועים" וה"מסכנים", אלה שמסתפקים בפירה ובשניצל אבל "נאלצים" לרכוש מכספי הציבור סטייקים וארוחות גורמה.

המבקר מתעלם מכך שתקציב התחזוקה של מעון רה"מ עומד על למעלה מ-400 אלף שקל בשנה, וזה יכול להספיק לרכישת דירה קטנה בפריפריה - קל וחומר לשיפוץ. כל בית שלישי בישראל חווה רטיבות כזו או אחרת, בטח אחרי סופה רצינית, אבל עבור האצולה הירושלמית ועבור מבקר המדינה מדובר כנראה בתופעה יוצאת דופן שלא ניתן להתמודד איתה. אז הנה כמה טיפים שאפשר ליישם בבית ברחוב בלפור בהוצאה שולית, לפחות בשביל לתקן את הצבע המתקלף. זה גם יכול להיות יופי של סרטון: קופצים לסניף הקרוב של "הום סנטר", רוכשים נייר זכוכית מספר אפס, שק קטן של טיח שמערבבים עם מים, שפכטל, צבע לבן ומברשת. משייפים את האזור הרצוי עם נייר הזכוכית עד לקבלת מרקם אחיד ככל הניתן ומנקים היטב במגבת יבשה. לאחר מכן מיישמים שכבה של טיח עם השפכטל עד שהמשטח הופך חלק, ממתינים עד לייבוש, משייפים מעט וצובעים בשתי שכבות. ככל שהתרחיש הזה נשמע לכם מופרך, ככה עומק הניתוק של ראש הממשלה מהציבור שהוא אמור לשרת.

3. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אבי תיאוריית "השמן והרזה" - זו שגורסת כי המגזר הציבורי-ממשלתי מנופח מדי, בזבזן מדי ועצל מדי, כאשר המגזר הפרטי היעיל והשדוף נאלץ לסחוב על גבו את אותו מגזר טפיל. וראו זה פלא, השמן איננו מיתוס, הוא חי ובועט (ואוכל מלא גלידה פיסטוק) בין המעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים לבין הווילה המפוארת בקיסריה.

בזמן שקראתם על שוברים לסטייקים בנמל, השמן האמיתי הזמין קילוגרמים על גבי קילוגרמים של אנטריקוט לארוחה אחת עם עוד זוג אחד ב-7,000 שקל. השמן האמיתי דאג שהחבר ממרכז הליכוד יזכה במכרז, אבל שילם לו יותר מהסכום שהוגש במכרז. השמן האמיתי בזבז מים בקיסריה ואת היטל הבצורת הגיש לקופת המדינה. כי השמן האמיתי הוא לארג', אבל רק על חשבונכם. הוא מעסיק עובדי קבלן בתנאים של טרור תעסוקתי, הוא שולח אותם לקנות במרכול על חשבונם ושוכח להחזיר להם את הכסף.

מי כאן השמן ומי הרזה, הוד מעלתך, איפה היעילות ובעיקר איפה הבושה?

4. "אתה תעשה לי סיור אולי?", שואל את נתניהו מושיק גלאמין בפתח הסרטון המדובר, ורה"מ משיב לו: "אני לא כי אני חייב ללכת לעבודה, אבל אשתי בטח תשמח". בצפייה ראשונה זה נראה כמו סצנה שוביניסטית ומיותרת מצד נתניהו, שמותיר את הביקור במטבח בידי רעייתו, שהרי המטבח הוא מקומה הטבעי של האישה גם אם עסקינן בפסיכולוגית ילדים או מדענית אטום. חשיבה מעמיקה יותר על הסרטון, במיוחד בהקשר של דוח מבקר המדינה, מגלה כי מדובר במלאכת מחשבת: נתניהו רוצה לשכנע אותנו שכל מה שקורה בביתו אינו קשור לתפקידו כראש ממשלה. הבית הוא מבצרו הפרטי, ואם כבר יש למישהו טענה שיפנה אותה לשרה.

אבל זה בדיוק המקום לקרוא את דברי הרקע של מבקר המדינה בעמוד השלישי בדוח: "המעון הרשמי משמש גם מקום עבודה עבור ראש הממשלה ומתקיימות בו פעילויות רבות, לרבות פגישות עבודה ואירוח של בעלי תפקידים מהארץ ומחו"ל". כלומר, נתניהו ניסה לייצר בסרטון הפרדה מלאכותית בין ביתו למקום עבודתו, אבל עיניכם הרואות - אין הפרדה כזו.

המבקר מוסיף ומסביר כי המעון בירושלים מנוהל למעשה על ידי משרד ראש הממשלה. כלומר, כל מה שקורה במעון ראש הממשלה הוא באחריות ראש הממשלה. גם העובדים הם העובדים שלו, לא של שרה. זה נכון גם לגבי העובד שהוזעק בשעת לילה בגלל שקית חלב, ובטח נכון כשמדובר על אי-מינהל תקין והפרת אמונים לכאורה בכל הקשור להתנהלות התקציבית במקום. אז באמת מה רוצים משרה - הכתובת היא בנימין נתניהו.