רפורמת האינטרנט: כמה כסף אתם יכולים לחסוך?

מאחורי המילים "רפורמת האינטרנט" עומד מהלך ארוך שעושה את צעדיו הראשונים בשטח, ולצדו חוסר ודאות גדול של צרכנים לגבי המשמעויות בפועל. משרד התקשורת נמנע כרגע מלצאת בקמפיין הסברתי בנושא בשל הסמיכות לבחירות, אולם אם לנסות ולתמצת את המהלך, ניתן לומר שמעכשיו חיבור לאינטרנט יתבצע בפעולה אחת ללא צורך בהתקשרות כפולה לספק ותשתית: חברות התקשורת יוכלו לרכוש את תשתית האינטרנט מחברות בזק והוט במחיר סיטונאי ולהעביר אותו אלינו דרכן במחיר מוזל. הנה כמה תשובות לשאלות המעסיקות את הצרכנים:

מנקודת מבט צרכנית, מה מטרות הרפורמה?

המטרות המרכזיות הן שתיים: ראשית, לשים קץ לפיצול המיותר והמעיק בין שתי חברות התשתית וספקיות האינטרנט - "פטנט"ישראלי ייחודי ומיותר, המקשה על ההתנהלות של הצרכן הקטן בניסיון לרכוש שירותי אינטרנט בסיסיים. במקום התנהלות כפולה ומייגעת צפוי זה כאמור להתקשר מעתה רק עם ספקית האינטרנט, שתתווך למעשה גם את שירותי התשתית אותן תרכוש בנפרד מבזק או מהוט.

שנית, וחשוב לא פחות - הורדת מחירים: בשורה התחתונה, גם אם ההוזלה אינה נראית דרמטית במבט ראשון, הרי שלטווח ארוך לכולנו אמור להיחסך לא מעט כסף. למעשה, הצעד זה צפוי לעודד בסופו של דבר תחרות בכל שירותי התקשורת: בטלוויזיה, באינטרנט ובטלפוניה הקווית.

מה האפשרויות העומדות בפני הצרכן במעבר לחבילה חדשה?

למעשה, מדובר בניוד לכל דבר: הצרכנים יעבירו את שירותי התשתית שלהם מבזק או מהוט לספקית האינטרנט שבה יבחרו, זו שתבצע את הניוד בפועל מול חברת התשתית. אם באותה הזדמנות יבחר הצרכן להחליף את הספקית, מדובר למעשה בניוד כפול שאמור בכל מקרה להיות פשוט יחסית ולהיעשות על ידי החברה החדשה.

האם הרפורמה באמת נכנסה לפועל?

ה-17.2 היה אמנם המועד הרשמי להחלת הרפורמה, וללא ספק יריית הפתיחה של המצטרפות הראשונות למהלך, אולם בפועל - הוא לא לגמרי התניע: מרבית ההיערכות עד לתאריך הגג שהציב משרד התקשורת הייתה טכנית ולוגיסטית, והספקיות ברובן עדיין נערכות להשקת החבילות החדשות לצרכן.

"החיבורים הפיזיים קיימים", מסביר גורם בענף, "אבל החברות לא קופצות לבריכה לפני שיהיו משוכנעות שזה עובד כמו שצריך. תוך כמה ימים נראה קמפיינים בנושא".

בשיחות שקיימנו עם מוקדי השירות של החברות השונות ביום הראשון להחלת הרפורמה, הבטיחו נציגי השירות כי "ממש בקרוב" יושקו התוכניות החדשות, והודו כי נכון לעכשיו אין בידיהם מידע יעיל בעניין לצרכן. במרבית החברות (למעט 012 ואקספון שיישמו ראשונות את הרפורמה, ונציגת בזק בינלאומי שגילתה בקיאות חריגה) - גם לא ידעו להסביר לנו את מהותה של הרפורמה המדוברת ומה בעצם צפוי לנו בעתיד הקרוב; יש לקוות כי התדרוך המלא של נציגי השירות עצמם יושלם במהרה, לטובת כל הפונים בהמשך.

מה יקרה למחירים, האם הם יירדו?

נתחיל ממה שכבר קרה: אתמול, כאמור, נורתה יריית הפתיחה, כשחברת 018 אקספון הודיעה על הורדת מחירי הגלישה והיא מציעה קצב גלישה של 100 מגה עם תשתית במחיר כולל של 100 שקל לחודש ו-79 שקל לגולשים במהירות 15 מגה. במקביל השיקה 012 סמייל של אורנג' שירות אינטרנט במחיר זהה ל-100 מגה, ובעלות של 89 שקל לחודש עבור 15 מגה.

בימים הקרובים, יש להניח, יפרסמו המתחרות את מחירי הגלישה שלהן - כשהצפי הוא התכנסות סביב מחירים דומים פחות או יותר. ההוזלה במחירים בהשוואה לתקופה טרם הרפורמה נאמדת ב-20-30 שקל לחודש עבור צרכן מעודכן, שהחזיק בחבילות גלישה מוזלות, ושל עשרות רבות יותר של שקלים עבור מי ששילם עד היום מחירים "ישנים" וגבוהים יותר.

יש לשים לב שכדרכן של חבילות מסוג זה, לרוב מוגדר המחיר לשנה מראש ולאחר מכן הוא מזנק אוטומטית - כך שעל הצרכן מוטלת החובה לשמור על ערנות ולעדכן את החבילה בהתאם.

האם הצרכן יכול לבחור ממי בפועל ירכוש הספק את התשתית?

על פי משרד התקשורת, יעבדו הספקיות מול שתי חברות התשתית ויוכלו להציע לצרכן את הבחירה בין חבילות המבוססות על שתיהן - כשסביר להניח שהמחיר הוא זה שיכריע את הכף (למעט, למשל, צרכנים הכבולים לשירותי בזק באין תשתית כבלים בסביבת מגוריהם הגיאוגרפית).

בפועל, נכון לעכשיו מוצעות חבילות המבוססות על שירותי בזק, ככל הנראה בשל המחיר הראשוני הגבוה שהציבה הוט בפני הספקיות לשירותי התשתית - וגם בחברות שעדיין לא השיקו את המהלך הסבירו לנו נציגי השירות כי הבחירה אינה בהכרח בידי הצרכן וכי שיקול הדעת הוא בעיקר של הספקית.

מה קורה לציוד בעת ניוד התשתית?

נתון שצריך לקחת בחשבון בעת הניוד, הוא הצורך בהשבת ציוד הקצה - ראוטר/מודם - לחברת התשתית הישנה (בזק או הוט) ממנה הוא מושאל במרבית המקרים. במקרה הזה, יש לבדוק האם מציעה ספקית האינטרנט שבה בחרתם ראוטר משלה, מה יהיו העלויות והאם קיימות חלופות - כמו רכישת ראוטר באופן פרטי.

כך, למשל, הסביר לנו נציג 018 אקספון כי החברה כלל לא מציעה נתב (ראוטר) משל עצמה - ולכן האפשרויות הן או לרכוש אחד כזה עצמאית בחנויות החשמל או המחשבים, או "לשלם לבזק את הקנס על אי השבת הראוטר - אולי זה כבר יותר משתלם", כדבריו.

מנגד, ב-012 סמייל התקשו לומר אם ניתן להשתמש בראוטר מודם פרטי, ופירטו את העלויות להזמנת מודם דרכם: השאלה חינם בשנה הראשונה, לאחריה תשלום של עשרה שקלים בשנה, לצד עלות משלוח של 50 שקל והתקנת טכנאי למעוניינים במחיר 100שקל.

מה יקרה עם מי שלא יעבור אקטיבית לחבילת שירות כוללת אצל אחת הספקיות?

המעבר בפועל נתון בידיים של הצרכן: עד שלא יבחר בחבילת תשתית גלישה אצל ספק אינטרנט, ייאלץ להמשיך ולהתנהל ישירות מול שתי חברות שונות בעלויות הישנות. במשרד התקשורת מאמינים שהאינטרס של ספקיות האינטרנט, להן יש מה להרוויח מהמהלך, יוביל אותן לשיווק נרחב של הרפורמה מכאן ולהבא - כך שגם מי שלא שמע על השינויים או לא תכנן לעבור מיוזמתו לחברה אחת יתוודע לאפשרות במוקדם או במאוחר.

"בכל פעם שלקוח יפנה לבירור, שתהיה לו תקלה או שייצור קשר עם החברה מכל סיבה אחרת, כבר ידאגו להעביר אותו למסלול הכולל", מעריכים בענף. "החברות ינצלו כל שיחת טלפון למוקד כדי להעביר את הלקוח לפורמט החדש, יש להן מה להרוויח מזה". כמו בענף הסלולר, צפוי גל ראשון של ניוד מיד בהתחלה כשהשאר מגיעים בהמשך - וגם אם העברה של כל הלקוחות תיקח בסופו של דבר כמה שנים, היא בסופו של דבר תקרה מכורח הנסיבות.

למי פונים במקרה של בעיה או שאלה?

על מנת להיערך לשינויים במסגרת רפורמת ה"פס הרחב", הקים משרד התקשורת צוות מיוחד לנושא טיפול בתלונות ופניות הציבור, שנועד לסייע ולטפל בתלונות ובפניות הציבור בנושא. במקביל, אגב, הוקם צוות למתן פתרונות וטיפול מיידי בתלונות או חילוקי דעות שיתגלעו בין חברות התשתית (בזק והוט) לספקי השירות.

פניות מתקבלות באתר המשרד ובמייל: Pnyot@moc.gov.il.

פרשנות: הרפורמה האמיתית תתרחש כשנחובר ל-1 ג'יגה / גד פרץ

הקשיים שחווים לקוחות והעובדה שספקיות אינטרנט לא מצליחות להעביר לקוחות כרגע הם חבלי לידה ומחלות ילדות לרפורמה חדשה שתעלה על המסלול בחודשים הקרובים, אז ניתן יהיה באמת לראות את ההשפעה שלה. כרגע החבילות שיציעו ספקיות האינטרנט לא כוללות טלפוניה ולכן יהיה מעניין לראות האם באותו המחיר של 100 שקל לקצב של 100 מגה, הספקיות יכניסו גם את הטלפוניה.

בשלב הנוכחי לקוחות שהטלפוניה בביתם רלוונטית, יצטרכו להמשיך ולרכוש אותה מאחד ממפעילי התקשורת הקווית וכמובן גם לשלם עליה ואז יהיה מעניין להשוות ולראות את מידת האפקטיביות התחרותית של הרפורמה. התחרות תואץ כשתהיה תחרות על חבילות טריפל מצד סלקום, בזק ופרטנר - לגבי בזק זה כנראה ייקח עוד זמן.

לעצם העניין: מאז הושקה הרפורמה כולם שואלים למה רק בישראל נדרשנו לפיצול בין חברת התשתית לספק האינטרנט ולמה לכאורה אנחנו מפגרים אחר העולם.

ובכן, צריך לזכור שלהפרדה שהונהגה בישראל בין הספק לתשתית בשנות ה-90 הייתה מטרה של עידוד התחרות והכנסת שחקנים חדשים לשוק התקשורת. לולא ההפרדה, בזק הייתה נשארת מונופול חזק הרבה יותר והרגולטור היה נדרש לפיקוח אדוק הרבה יותר על מחירי האינטרנט שהיום אינם מפוקחים, ומטבע הדברים גם היו פחות שחקנים בשוק. אז בישראל בחרו בהפרדה בין התשתית לספק ובאירופה בחרו במודל השוק הסיטונאי, של החכרת תשתיות שהיום כופים בישראל.

מישהו יכול באמת ובתמים להגיד שהשוק הסיטונאי טוב יותר, לנוכח העובדה שמדינות רבות באירופה מודות היום שהוא תקע את פיתוח תשתיות התקשורת? די אם מסתכלים על ארה"ב ועל מדינות במזרח אסיה כדי לראות את הפיגור של אירופה בכל הקשור להנחת סיבים אופטיים ולהגדלת מהירויות הגלישה.

לכן, כדאי לקחת את הרפורמה שמנהיגים בישראל עם הרבה יותר סקפטיות ולהנמיך ציפיות. יהיה לנו נוח יותר מבחינה שירותית לקבל שירותי אינטרנט כצרכנים ואולי תתפתח תחרות בעקבות חבילות טריפל של מתחרות, אבל הרפורמה הזו לא תקרב את ישראל לרפורמה האמיתית באמת, שהיא הבאת סיבים אופטיים לבתים וחיבורם בקצב של 1 ג'יגה - ולא להסתפק ב-100 מגה הזוחל שיש בישראל. חבל שלא זו הפכה להיות מטרת העל של משרד התקשורת.