אוכלים יותר מדי? פיתוחים טכנולוגיים לאורח חיים בריא

האויב הגדול ביותר שלנו הוא לא פעיל דאעש ואפילו לא מדען גרעין איראני. רובנו מנהלים מלחמה מתמדת מול מי שאנחנו פוגשים כל יום מול המראה ומדובר בקרב סיזיפי שכולל שמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. יש לא מעט "חברות נשק" שמפתחות טכנולוגיה בתחום הזה שנקרא MHealth - בריאות באמצעות המובייל. באחרונה התקבצו כמה חברות כאלה בתחרות שערך מסלול התזונה של ה-Rally, מאיץ סטארט-אפים שעוסק באחריות חברתית בשיתוף פעולה עם ה-Hub, חממת הטכנולוגיה של תל אביב.

אחת החברות בתחום היא Vivo שמפתחת מערכת עבור ילדים ומשתמשת באהדתם למשחקי מחשב כדי לדרבן אותם לפעילות פיזית. "ניגשה אליי ידידה שסיפרה שהילדים שלה לא מצליחים להתנתק ממשחקי המחשב כדי לעשות פעילות. שום דבר לא עזר. כך נולד הרעיון להביא את הפעילות מתוך המשחק", מסביר ג'ף רביס, יזם ומנכ"ל החברה.

הפתרון הוא צמיד שהילד עונד, אשר מתממשק למשחקי מחשב מוכרים ומצליחים שבהם הילדים משחקים ממילא. ברגע מסוים המשחק נעצר, והילד מתבקש על ידי המשחק לבצע פעולה פיזית כלשהי, אינהרנטית למשחק - לזרוק כדור, להילחם במלחמת חרבות, לרוץ במקום וכדומה. "חיישן התנועה בצמיד בודק שהילד באמת זז כמבוקש, ויש גם חיישני זיעה וחום גוף, כדי לוודא שהוא לא סתם שם את הצמיד על הרומבה".

אתם זקוקים לשיתוף פעולה של יצרן המשחק?

"כן. הפלטפורמה היא אוניברסלית אבל מתכנן המשחק הוא שקובע את האתגר הפיזי שמתאים להיות חלק בלתי נפרד מהמשחק שלו וגם מתכנת את המשחק כך שיוכל לקלוט את השדרים מהצמיד שלנו. חשוב לנו מאוד שהילד יחווה את עצמו עדיין 'בתוך' המשחק כאשר הוא מבצע את הפעולה הפיזית. אם זה יחווה כעונש, הוא יעבור למשחק אחר".

מה הבידול שלכם ביחס לקונוסולת משחק כמו Wii שדורשות מהשחקנים אקטיביות?

"המשחק האקטיבי הוא פחות סיפורי, ולרוב השחקן לא באמת חי בתוך המשחק בתור דמות. זה קהל יעד אחר. במשחקים הווירטואליים המתקדמים משחקים כ-200 מיליון ילדים בני 8-14. אנחנו לא מכריחים אותם להיות אקטיביים כל הזמן, אלא במידה".

הצמיד של Vivo כבר יוצר והוא נמצא בדרך לפיילוט בקבוצה של כ-800 ילדים. החברה שגייסה סבב סיד מקבוצת אנג'לים קנדית נפגשה עם כמה יצרניות משחקים גדולים.

מחפשים מנה

חברה אחרת שהשתתפה בתחרות היא איטיון (Eat Tune), שהוקמה כדי לעזור לאנשים למצוא מנות במסעדות אשר מתאימות להעדפות התזונה שלהם.

תמי פריזאט-שלף, מייסדת ומנכ"לית, מסבירה איך הרעיון נולד: "זה קרה כשיצאתי מדיאטנית עם רשימה של מזונות שאסור או מומלץ לי לאכול. אני אוהבת מסעדות וההגבלות הללו ממש הרסו לי את הבילוי. גם אם הצלחתי למצוא מסעדה ללא גלוטן ואפילו גררתי לשם את כל החברים שלי, הם מיצו ולא רצו לחזור לשם. חזרתי למסעדות הרגילות ונשארתי רק עם סלט חסה, אבל ידעתי שקיימות כמה מנות במסעדות רגילות שיכולות להתאים לי".

מחקר שוק גילה כי לכ-60% מהאוכלוסיה יש העדפות תזונה כלשהן, החל מאלרגיות מסכנות חיים, דרך מגבלות קשיחות כמו כשרות או טבעונות ועד מגבלות "רכות" (אך קשות בהיבט אחר) כמו שמירה על המשקל. "ישנם בשוק כמה כלים שמאפשרים לבעלי מסעדות לעדכן לגבי מנות מיוחדות, אבל המטרה שלנו הייתה ליצור כלי שלא תלוי באינפוט מבעלי המסעדות".

פריזאט-שלף מעריכה כי הסיבה שכלי כזה לא פותח עד היום, היא שהצורך היה רלוונטי עד כה בעיקר במקרים שבהם אכילת מזון מסוים עלולה לפגיעה חמורה בבריאות ואף למוות (אלרגיה וכו') והצורך בדיוק רב הגביל את הפיתוח של מוצר כזה. איטיון החליטה לנקוט בתחילה בגישה מקלה יותר - האלגוריתם של החברה סוקר את תיאורי המנות בתפריטי האונליין של המסעדות, וממליץ. האם הוא יכול להתחייב משפטית שאין במנה סוכר? לא.

מי שרגיש לחומר מסוים יכול להתקשר למסעדה ולשאול, אבל עדיין מדובר באופציה טובה יותר מאשר סריקה של מנות רבות במספר מסעדות. בשלב הבא, הביטא, תוכן גולשים ואינפורמציה שתגיע מבעלי המסעדות אמורים לשפר את האפליקציה.

"המטרה היא שאנשים עם העדפות תזונתיות שונות יוכלו לשבת ביחד בשולחן אחד, עם כמה שפחות פשרות", אומרת פריזאט-שלף.

נמצאת בשלב האלפא, ומתייחסת ל-12 העדפות תזונה. בשלב הבא, ביטא, שצפוי בעוד מספר חודשים, כבר יהיו 20-25 העדפות והכוונה היא לספק בעתיד מענה רחב יותר. החברה התבססה עד כה על השקעה פרטית מצומצמת. "אנחנו נעזרים באנשים טובים", אומרת המייסדת.

מקשיבים ללעיסות

מתי הקשבתם לעצמם אוכלים? חברת ביטבייט (Bitbite) פיתחה מכשיר שמאזין ללעיסות על מנת לסייע לאנשים לפתח מודעות להרגלי התזונה שלהם, לצורך דיאטה. איתי גרניט, יזם החברה, חשב על הרעיון כשניסה בעצמו להשיל כמה קילוגרמים. המנכ"ל של ביטבייט, נמרוד אשכנזי מספר: "הוא נתקל בפתרונות הקיימים שהם מסורבלים. דיאטנית מציעה תפריט, ואין לה שום דרך לעקוב אחרי הביצוע ובוודאי שלא לאכוף אותו. הלקוח תמיד מעגל פינות, זוכר את מה שאכל באופן מחמיא".

כדי למנוע מהמרזים לאבד קשר עם התפריט האמיתי שלהם, ישנן אפליקציות ספירת קלוריות, אך אותן צריך "להאכיל" באופן ידני, עניין שמתסכל את רוב המשתמשים אשר נוטים להרים ידיים. "המשימה הייתה לעקוב אחרי האכילה באופן שדורש מהמשתמש מעט מאוד עבודה", אומר אשכנזי.

החברה פיתחה אלגוריתם שפועל בתוך באוזניות בלוטות', אשר באמצעות האזנה לצלילי הלעיסה מחשב ארבעה פרמטרים: מהירות הלעיסה, עוצמת הלעיסה, איפה ומתי אוכלים ובשאיפה גם - מה אוכלים. "ברגע שאמרת לו פעם אחת מה אכלת, יצרת חתימת קול לאותו מאכל. אנשים נוטים לאכול רוב הזמן את אותם הדברים, ובאמצעות למידה אישית של צלילי הלעיסה שלך, יחד עם חוכמת ההמונים, המערכת אמורה לנחש ברמה סבירה של דיוק מה אכלת ובדיוק כמה, ולא תצטרך להקליד". היתרון הגדול של המערכת הוא שלא ניתן "לשכוח" לדווח, במקרה או שלא.

"החלק השני של הטכנולוגיה הוא הטיפים בזמן אמת. אפשר לקבל את זה בשתי צורות, האחת בנוטיפיקציות לטלפון, והשניה בלחישה באוזן".

כמו קול פנימי מרושע שאומר לך שאתה חזיר.

אשכנזי: "לא, לא... יותר משהו כמו - שים לב ללעיסה, היא מהירה מהרגיל שלך. השעה 3 בלילה. זו לא שעה שנהוג לאכול בה. אתה אוכל בעמידה, האם זו הייתה כוונתך?".

בלילה המשתמש כנראה לא הולך עם אוזניה.

"כן, האפליקציה תלויה בכך שתאכל כשהאוזניה עליך, אבל זה לא אומר שעכשיו התחתנת עם האוזניה. גם שימוש במחצית היום טוב. אפילו שימוש של כמה שבועות בודדים יכול להעלות את המודעות של המשתמש למה שקורה לו".

החברה ערכה קמפיין מימון המונים ב"אינדיגוגו" בו גייסה 70 אלף דולר - 17% יותר מהסכום שאותו שאפה לקבל. בנוסף קיבלה החברה השקעת פרה-סיד והמוצר זמין ברשת.

מי שליוותה את התחרות היא ענת גרוס-שון, מנהלת חטיבת עסקים ושיווק בתנובה, שהיא שותפה במסלול התזונה ואורח החיים הבריא של ההאב ראלי.

"אנחנו מחוייבים לבריאות כחברת מזון", היא אומרת, ונותנת כדוגמא את העובדה שתנובה מפחיתה בהדרגה את כמויות הסוכר והמלח במוצרים שלה - לאו דווקא אלה המשווקים כ"דל מלח" אלא המוצר הקלאסי, כשהמטרה של ההדרגתיות היא להרגיל את האוכלוסיה לטעם מעודן יותר ולמזון בריא יותר.

"כחלק מן התמיכה ברעיון התזונה הבריאותית, הצטרפה תנובה כשותפה במסלול התזונה בהאב ראלי", היא אומרת, "היה לנו מאוד חשוב שחלק מן הפעילות תהיה מול ילדים, כי שם מתחילה הבעיה והיום כל ילד שלישי בישראל שמן. אנחנו מאוד אוהבים את התוכנית, ונותנים ליזמים מאות אלפי שקלים, מנטורינג של שישה בעלי מקצוע מהחברה וגם תמיכה בייצור".

 מהפכת הבריאות במובייל