המדינה מפנה יותר ויותר מכרזי תשתית לאומיים לחברות זרות, במקום להעדיף חברות מקומיות - כך טוענים בהתאחדות בוני הארץ. לטענת הקבלנים, יש בידיהם מספיק ידע וניסיון לנהל פרויקטים מורכבים, ועל המדינה לחוקק חוקים שיבטיחו כי המכרזים יישארו בידיים ישראליות. "חוקים כאלה קיימים בכל העולם", אומר מנכ"ל ההתאחדות, עו"ד אליאב בן שמעון, "מדובר בהחלטה שתמנע גם התנהלות כמו זו שראינו ב'צוק איתן', שבה עזבו קבלנים זרים פרויקטים שטרם הושלמו".
זרועות הביצוע של המדינה מפרסמות מדי שנה מכרזים, שלטענת הקבלנים לא רק שאין בהם העדפה לחברות ישראליות, יש בהם הקלות מסוימות לחברות בינלאומיות. למשל, הם אומרים, קבלנים ישראלים נדרשים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של משרד השיכון בעוד חברות זרות אינן נדרשות לעמוד בתקן זה.
הקבלנים נותנים דוגמאות רבות למכרזים שהם נכתב במפורש שהם בינלאומיים, ובהן המכרז לניקוי קרקעית נחל הקישון מ-2012, המכרז להקמת תחנת קרליבך שפרסמה נת"ע באנגלית בלבד, והמכרז לשיקום רציף 5 של נמל אשדוד.
לדברי אנשי ההתאחדות, פניות מצד גופים ישראליים בדרישה להעדיף חברות ישראליות נענות לרוב בטענה שלישראלים אין די ידע וניסיון בפרויקטים כאלה וכי מציעים זרים מאפשרים להוריד את עלויות הפרויקט. "הטענה איננה מבוססת. מבחינת העלות, השתתפות חברות ישראליות תגדיל את היקף גביית המסים ותוסיף מאות מקומות עבודה", אומר בן שמעון, "בעניין הטענה על חוסר ניסיון, הרי שבשנים האחרונות בוצעה רשימה של פרויקטים מורכבים מאוד מבחינה הנדסית ע"י שותפויות עם חברות ישראליות ובחלקם הובילו הישראלים את הפרויקט לבדם".
כמקובל בעולם
במדינות רבות בעולם מחויבים גופי בנייה זרים המבקשים להשתתף במכרזי תשתיות לאומיות לבחור בין שותפות עם גופים מקומיים או הקמת חברות מקומיות המחויבות לחוקי הבנייה והמיסוי המקומיים. צרפת, למשל, דורשת ממשקיעים זרים להיות שותפים לעסקים מקומיים, ומאפשרת לחברת בנייה להיכנס לארצה רק אם תירשם כצרפתית ותשלם מס כמו חברה מקומית. בווייטנאם נדרשים פעילי תשתיות זרים לקיים שותפות שווה עם חברה מקומית.
"על ממשלות ישראל וגופי הרגולציה לפעול לחיזוק ענף הבנייה המקומי על ידי חקיקה ותנאים שיחייבו מכל מזמין עבודה קבלנית ממשלתי בתחום התשתיות הלאומיות להותיר חלק מהותי מהפרויקט בידי חברות ישראליות", אומר בן שמעון.
ממשרד האוצר נמסר: "חברות ממשלתיות המוציאות מכרזים שלהם יש רלוונטיות לחברות ישראליות ניתנת בהם עדיפות לחברה ישראלית ע"פ קריטריונים מסוימים. עם זאת, יש מכרזים, כגון רכש קרנות, שאינם רלוונטים לחברות ישראליות".
ממשרד התחבורה נמסר: "מכרזים בינלאומיים מתפרסמים כשנדרש ידע וניסיון שאינם קיימים בארץ. כל המרכיבים האזרחיים, שלא נדרש להם ניסיון בינלאומי, מבוצעים ע"י חברות ישראליות. בכל מקרה, חברות זרות משתמשות בחברות מקומיות ועובדים ישראלים".
מחנ"י נמסר: "בהתייחס למכרז לשיקום רציף 5, מדובר במכרז שהחברה מחויבת על פי דין לערוך כמכרז בינלאומי, וזאת מכוח הסכם GPA".
מנת"ע נמסר: "מכרזים בינלאומיים מתפרסמים באנגלית ואין בשפת הכתיבה של המכרז בכדי לבטא העדפה כלשהי לחברה מקומית או זרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.