המעריצים יעברו הלאה

אמנם מתבקש להתחיל מבנימין נתניהו, אבל נפתח דווקא עם אהוד אולמרט. כך נשמע אולמרט באחת מהקלטות הסתר של שולה זקן, שפורסמה לפני מספר חודשים: "את יודעת ש(אהוד) ברק ביקש את האאודי A8, כי לי יש אאודי, 12 צילינדרים, טלוויזיה בפנים דיגיטלית בכל הכיוונים". וכך אולמרט ממשיך ומפליג בשבחיה של המכונית, עד שאתה שואל את עצמך לשם מה בכלל הוא רצה להיות ראש הממשלה - האם זו הזכות להנהיג את מדינת ישראל, או שזו האאודי שהופכת את העניין למפתה כל-כך.

בנימין נתניהו עסוק מאוד בימים אלה. יש לו בחירות על הראש, וחייבים לעשות הכול כדי להתמודד עם האתגר שבפתח, משמע: לתקוף את התקשורת, לבקר את מבקר המדינה, להזמין סטייליסט מלוקק הביתה, כדי שיראה עד כמה דל הוא הבית, ושייצא החוצה לספר לעולם. אם בכל זאת ימצא ראש הממשלה מעט זמן פנוי לעצמו ולמחשבותיו, ייתכן שירצה להיזכר בכהונתו הראשונה.

בקבלן ההובלות שסיפק לו שירותים בחינם, במתנות הרשמיות שהוא נטל לביתו הפרטי, בסעודות הדשנות שהועברו גם אז למעונו ממלון המלך דויד בעבור אירועים רשמיים, כמו יומולדת שש של בנו יאיר, ועוד כהנה וכהנה (הכול סיפורים שהיו באמת).

האם בכל השנים שחלפו מהקדנציה הראשונה ההיא לקדנציות השנייה והשלישית שבאה בעקבותיה, לא ניתן היה לאמץ קו יותר מאופק כשזה מגיע לשימוש בכספי משלם המסים? האם ראוי שראש הממשלה ושר האוצר, שהקפיד תמיד על משמעת תקציבית והידוק חגורה, יפגין כזה רוחב כיס על חשבון הציבור?

עכשיו ננסה להתמודד רגע עם הטענות שמשמיעים הדוברים השונים מטעם ראש הממשלה: התקשורת במסע רדיפה, ומבקר המדינה יוסף שפירא - שנתניהו דאג למנותו אחרי שהעביר אותו אודישן כשאירח אותו לארוחת ערב (בפטיו) עם רעייתו - התרשל ונכנע ללחץ האופוזיציה, והשמאלנים שמאלנים, ונוני מוזס נוני מוזס.

הכול טוב ויפה. ועדיין, האם כשנתניהו בוחן בינו לבין עצמו את ההתנהלות המתוארת בדוח מבקר המדינה, הוא לא מוצא שם שום פגם? האם הכול נובע מרדיפה פוליטית, בשעה שהתנהלותו שלו הייתה נטולת פגמים?

בזה אחר זה באו ויצאו אתמול (ג') מן האולפנים הבולטים שבחברי סיעת הליכוד. שרים וחברי כנסת בכירים, שרק לפני רגע קיבלו אמון אישי מעשרות אלפי חברי מפלגה, נתבקשו מול פני האומה לסוכך בפיהם על מנהיג מפלגתם. לא על מדיניותו או תוכניותיו לקדנציה הבאה הם באו להגן, כפי שזה טבעי ומתבקש - אלא על הוצאות המזון שלו, על מוסר התשלומים שלו, על יחסיו עם אב הבית.

לפני חצי שנה, כשהארץ רעשה ב"צוק איתן", הם נדרשו, באותם אולפנים ממש, לצלול לסוגיות של חיים ומוות. אמש הם כבר צללו למימי הבריכה בקיסריה. הרי בעוד חודשיים ייתכן שיעמדו בתור כדי לקבל ממנו משרה מיניסטריאלית, אז כעת מוטב לבלוע את הרוק, לשמור לעצמם את מה שהם באמת חושבים על האיש שגורר אותם פעם אחר פעם להגן בפומבי על התנהלותו הפרטית, ולקוות שבסוף זה ישתלם להם פוליטית.

לפני כ-3 שבועות נחשפה פרשת מיחזור הבקבוקים בבית ראש הממשלה, ועוררה תשומת-לב תקשורתית רבה. הסקרים שפורסמו מיד אחר-כך הראו שהליכוד לא נפגע מכך כלל, אלא אפילו התחזק. מאז היתרון הקל שפתח הליכוד על המחנה הציוני שב אל מחוזות התיקו.

מי שסלד מנתניהו טרם פרסום הדוח, ימשיך לסלוד ממנו גם כעת; ומי שהעריץ אותו, יוסיף להעריץ גם אחריו.

הקולות הבטוחים, בין בימין ובין בשמאל, כלל לא רלבנטיים כאן. מי שכן חשובים הם כ-20% מבעלי זכות הבחירה שטרם החליטו איזה פתק לשים בעוד חודש. למערכת השיקולים העמוסה שלהם נוספו כעת ממצאי מבקר המדינה.

מידת ההשפעה שתהיה, או לא תהיה, להם על "המתלבטים", עשויה להשפיע על זהות האיש שישב בעוד מספר שבועות בינות לקירות המתקלפים בבית ברחוב בלפור בירושלים.

■ הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10.