דעה / יעקב צלאל: על מחירי הגז הטבעי ובגידת הרגולטורים

"המדינה מפרקת את המונופול ותקבע תקרה למחירי הגז הטבעי", קראו הכותרות באתרי חדשות הכלכלה. אם היה מוטל עלי לנסח אותן, את הכותרות, הן היו אומרות כך: "המדינה מקבעת את מחירי הגז הטבעי ברמה גבוהה, המונופול ניצח".

ולראיה, ההצעות שפרסמו הרגולטורים לקביעת מתווה לסיום דרמת הגז הטבעי גרמו לזינוק בשערי מניות חברות הגז הטבעי ב-5% בממוצע. הספקולנטים הבינו שהאלמנט המרכזי בהצעה - מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל, הלקוחה העיקרית של הגז הטבעי - לא יופחת ומכאן שמחיר הגז הטבעי בישראל יקובע לעשרות שנים ברמה הגבוהה של קרוב ל-6 דולר ליחידת חום. כך, יהפכו מרבצי הגז הטבעי למכרות זהב - לא לאזרחי המדינה, כמובן, אלא לכמה יזמים פרטיים עשירים מאוד ממילא.

דווקא יצרני החשמל הפרטיים, שקבוצת יצחק תשובה היא אחד מהם, המספקים חשמל לצרכנים פרטיים גדולים במחירים נמוכים מאלה שמהם נהנה הציבור הרחב - הם אלה שייהנו מאותם מחירי תקרה נמוכים. הם וצרכני החשמל הפרטיים הגדולים ייהנו, אך ההנחה לא תגיע לצרכן הביתי, למפעלים בינוניים וקטנים או לעסקים עצמאיים.

באופן מקרי בהחלט, הצעת הרגולטורים נחשפה בדיוק בשעה שקבוצת דלק הייתה עסוקה בגיוס חוב בשוק ההון. והנה, המשקיעים הבינו כי ההצעה מוטה באופן חד-משמעי לטובתם של בעלי השליטה במונופול הגז הטבעי (ובעלי עסקים גדולים אחרים במשק), שבשבועות האחרונים פעלו כדי למנוע הטלת פיקוח על מחיר הגז הטבעי.

הטלת פיקוח מחירים על הגז הטבעי היה הצעד היחידי ממנו חששו במונופול הגז הטבעי, מאחר שפיקוח כזה היה פוגע בשווי המאגרים וקבוצת תשובה הייתה נאלצת למכור את חלקה בתמר ובמאגרים האחרים במחיר נמוך מזה שהם מקווים להשיג עבורו. כל שאר אמצעי התחרות שמציע הממונה על ההגבלים העסקיים הם לא יותר מאשר פתפותי ביצים וסיסמאות בעלמא ובכל מקרה לא בעלי היתכנות לביצוע בטווח הקצר. הפלונטר שהציגו הרגולטורים יכול להתחרות בפלונטר של הרכבת הקלה.

משונה גם הטיפול הדחוף שהרגולטורים מעניקים לתחום קריטי כמו הגז הטבעי, פחות מחודש לפני הבחירות. נהוג לדחות החלטות קריטיות לאחרי הבחירות והקמת ממשלה חדשה. אבל, מישהו מאחורי הקלעים פועל כדי לקבל החלטות, שאינן דחופות במיוחד במבט של שנים אחדות, לטובת קבוצות עסקיות ולרעת אזרחי המדינה. הרגולטורים, שלרגע נחשדו כמי שפועלים לטובת הציבור, נראים פתאום כמי שמשתפים פעולה נגדו.