"חזור אחורה!" פקד האיש בגרמנית שהבנתי גם בלי לדעת גרמנית, "המכונית שלך לא יכולה לנסוע בדרך המושלגת הזו", הוא פסק, לבוש מדים מגוהצים עם שפם קטן ומטופח, כשהוא נוהג ברכב כפול הנעה עם צמיגי ענק עטויי שרשראות - משהו שיכול היה לפלס את השלג בעצמו, לעצמו ולאחרים. ניסיתי להבהיר לו שהב.מ.וו M235i הזו רק נראית רגילה, כלומר עד כמה שרכב מסדרת M הספורטיבית של ב.מ.וו יכול להראות כזה, אבל הגרמנית שלא הייתה לי מראש, אזלה מזמן.
המשופם המשיך זועף לדרכו ואני נותרתי בודד בלב שביל שוויצרי מהאגדות, בשקט מוחלט, עם סימן שאלה גדול, האם לעשות מה שאמר לי האיש הכועס או שמא להקשיב להוראות המוקדמות של אנשי ב.מ.וו שהיתוו את הדרך וטענו שהיא אפשרית. הכול ממול היה לבן. הבתים, העצים וגם מה שנותר ממה שהיה פעם כביש. הכל היה מושלג, מפוצץ בשלג, מלא-מלא שלג.
ב.מ.וו 1
היה ברור שאין ברירה אלא להסתבך עם שלטון החוק, הרי לא באמת ידעתי היכן אני נמצא וללכת לאיבוד ביערות - רעיון לא רע אולי מתישהו - לא כדאי, אז הכנסתי להילוך ראשון, זה עם הידית והקלאץ' כמו פעם, ופתחתי בנסיעה. בהתחלה בזהירות, אחר כך בקצת פחות זהירות, המהירות הלכה ועלתה כשהצמיגים אוחזים בשלג ובקרח ואז מרפים ממנו, מחליקים מעדנות ואוחזים שוב, ריקוד על השלג, בלט על הקרח, איזה נהג גדול, אני סבטיאן לואב, אני טומי מאקינן, אני קשקשן גדול כי אני דני מבאר שבע וזה לא אני זו המכונית, אלו לא כישורי הנהיגה שלי אלא מערכת הארבע על ארבע הבווארית, ה-X דרייב.
כבר 30 שנה שב.מ.וו מתנסים במערכות כפולות הנעה למכוניות בדגמי השטח שלהם המכונים X, ובשנים האחרונות גם בדגמי הכביש הטהורים. זו מערכת מתוחכמת מאוד עמוסת מעבדי מחשב שקובעים מחדש בכל רגע נתון איך לחלק את הכח בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים, כמה עוצמה לתת לכל צמיג באופן אישי.
המטרה באירוע אקס דרייב צ'אלנג' של ב.מ.וו הייתה להוכיח את היכולות האלו לשלל עיתונאים מהעולם בנהיגה בכבישים המושלגים של שוויץ, באמצע פברואר חורפי. כדי לעשות את זה מעניין עוד יותר ניגש אלינו בכל פעם איש חביב, ונתן מעטפה עם משימות כמו מציאת אתרים לאורך הדרך, או ביצוע ביאתלון משונמך שבו הירי מתבצע אחרי גלישה במזחלת. חלק מהמשימות הצריכו תשובה לשאלות שנגעו למספרי מכירות, כוחות סוס, והיסטוריה של ב.מ.וו.
לרשותנו היו שלל דגמי איקס-דרייב, מרכבי ה-X למינהם, 3, 4, ו-6, מכוניות הדיזל של 220 ו-120 וסדרת הארבע גראן קופה, כולם יפים, כולם - בעיקר אותה M חביבה שבה פתחנו - יודעים את התורה, אבל אין ספק שפסגת הנהיגה היתה התנסות ישראלית ראשונה בפאר היצירה, הטכנולוגיה (והמחיר) של היצרן הבווארי, ה-i8 בכבודה ובעצמה, מכונית קופה מסעירה עתידנית ועתירת ביצועים שמצליחה להיות גם חסכונית בדלק, מכונית על - היברידית.
את הגלגלים הקדמיים מזיז מנוע חשמלי עם 131 סוסים ואת אלו האחוריים דוחף מנוע בעל שלושה צילינדרים בלבד ובנפח של 1.5 ליטר עם צמד מגדשי טורבו, מנוע שמנפק למרות גודלו הזערורי 231 (!) סוסים, כך יוצא שאת כל הכבודה הטכנולוגית הזו דוחפים במצטבר 362 סוסים צוהלים: 4.4 שניות למאה קמ"ש ויותר מ-250 קמ"ש מירביים. במקביל אפשר לנסוע עד 37 ק"מ ברצף ללא דלק במהירות של עד 120 קמ"ש, ותצרוכת הדלק עשויה להגיע לכ-26 ק"מ ויותר לליטר, מכונית שהיא אפשרות נדירה להיות איש ירוק מחבק עצים וחולה הגה שמוחו שטוף דלק, בעת ובעונה אחת.
גם יפה וגם אלופה
היא יפהפיה, ה-i8. שנה וחצי אחרי שהיממה את באי תערוכת פרנקפורט שבה הוצגה לראשונה, היא עדיין נראית כמכונית שיצאה זה עתה מסט של סרט מדע בידיוני.
הפרופיל הנמוך, פנסי הלייזר שמותקנים במכונית סדרתית לראשונה, ובעיקר הטריק הלא נגמר של דלתות שחף שמונפות אל על - כל אלו גורמים אפילו לשוויצרי קר רוח לסובב את ראשו ולשאול בנימוס "כמה עולה" (החל מ-130 אלף אירו, לפני מס ישראלי).
אחרי שמתלהבים מהעיצוב צריך להיכנס פנימה, אל מחילה צרה ונמוכה שאליה משתחלים בתנועות שעל גבר ממוצע קפוץ שרירים עלולות להיות קצת פחות סקסיות ממראה המכונית.
אחרי שמצליחים במשימה ויושבים בפנים, הכול מתחבר ונראה נוח ונעים, כל עוד לא צריך להגיע למושבים האחוריים. נודה - אנחנו לא מספיק קטנים וגמישים, אפילו לא ניסינו להגיע אליהם. גם תא מטען הוא לא משהו שבאמת קיים. אבל לא בשביל זה התכנסנו - לחיצה על המתג והמכונית מתחילה לנוע קדימה בשקט חרישי שבו שומעים את התפצפצויות הצמיגים על פתיתי השלג, הכל שליו ורגוע והיברידי כל כך, עד לרגע שבו אתה לוחץ על כפתור השגעת הספורטיבי, או אז השעונים הכחלחלים בלוח משנים עורם לכתום זועק, מנוע הבנזין הפעוט נעור משנתו בנביחה רועמת והמכונית הרובוטריקית הזו הופכת לחיה אחרת לגמרי.
סחיטת מצערת מעלה ציקצוקים של עונג בתא הנוסעים, הגה מדויק ושילדה קלילה וקשוחה עשוייה סיבי פחם ואלומיניום עם נגיעות מגנזיום, מה שנותן משקל של פחות מטון וחצי, וכך למרות הסוללות הכבדות - המשקל זהה לזה של פרארי 458 למשל.
הייתה זו טעימת נהיגה שהיא סוג של הצצה נדירה אל מה שעשוי להיות עתידה של מכונית הספורט.
הכוח של אקס דרייב
יותר מ-500 קילומטרים נהגנו באותם יומיים בכבישיה המושלגים של שוויץ, לעיתים עם אחיזה אפסית אבל תמיד עם תחושת ביטחון של שליטה והנאה. היה זה מפגן עוצמה טכנולוגי של היצרן הבווארי, שבעזרת מערכת X דרייב הוכיח עצמו בתנאי נהיגה שפחות מוכרים בכבישים הישראליים, אבל הייתה חוויה גדולה להתנסות בהם, בשניהם.
הכותב היה אורח החברה בשוויץ
חלק מהמתחרות
טסלה מודל S
גרסת העל של טסלה היא מכונית ספורט סאלון מפנקת עם הנעה חשמלית. בגרסה הבכירה היא מייצרת 422 כ"ס, מאיצה את המכונית ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות ומגיעה ל-212 קמ"ש. צריכת הדלק אפסית, אך המחיר לא: כ-110 אלף אירו לפני מס.
פורשה פנאמרה היברידית נטענת
לגרסה זו של פורשה יש מנוע V6 בנפח 3 ליטר, מנוע חשמלי חזק וסוללת ליתיום נטענת. ההספק המשולב הוא 333 כ"ס, התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 5.5 שניות והמהירות הסופית 270 קמ"ש. צריכת הדלק היא 32 ק"מ לליטר. כ-100 אלף אירו לפני מס.
קדילאק ELR
מלבד עיצוב עתידני ו-4 מושבים, יש במכונית של קאדילק הנעה חשמלית עם מנוע בנזין לגיבוי וטעינה בתנאי עומס. יש גם מארז סוללות מדור אחרון, כוח מיחשוב תיבה אוטומטית מסיבי והספק הכולל מעל 300 כ"ס. מחיר ומועד ההשקה טרם פורסמו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
