"יהיה קושי למצוא קונה לאחזקות דלק במאגר 'תמר'"

חודשיים לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים הורה על פירוק שותפות "לוויתן", הציגה אתמול (ד') המדינה ליזמי הגז - קבוצת דלק של יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית - את מתווה הפשרה המוסכם עליה במשק הגז. ההצעה הוצגה על ידי צוות בינמשרדי בהשתתפות האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות והרשות להגבלים עסקיים, והיא גם תוצג לבכירי חברת נובל אנרג'י שאמורים להגיע לארץ בשבוע הבא.

הפתרון של המדינה לפירוק מונופול הגז הוביל לביקורת במשק הגז. "יהיה קושי למצוא קונה שיקנה מדלק את אחזקותיה ב'תמר'. מה גם שלא שמתי לב שמישהו רץ לקנות את המאגרים הקטנים". בנוסף, גם לא יהיה קל למצוא קונה למאגר ברמת המחירים שהמדינה מאפשרת ב-5 השנים הקרובות", אמר ל"גלובס" בכיר במשק הגז. אותו בכיר התייחס גם לחברת החשמל, "צרכנית הגז הגדולה ביותר", לדבריו, ש"נדפקת" לטענתו, זאת משום שמחיר הגז שאותו היא משלמת נאמד ב-5.75 דולרים ליחידת אנרגיה, בעוד שיצרני חשמל קונבנציונליים יכולים לחתום כעת על מחיר מרבי של 4.8 דולרים. נכון שבאופציה הקיימת היא תוכל כבר לבחור לקנות גז מבין כמה ספקים, אך עד אז יעברו כמה שנים".

גם מתיוס ריגאס, מנכ"ל חברת אנרג'יאן הקפריסאית, אשר חתמה ביוני האחרון על הסכם עם השותפות ברישיונות "מירה" ו"שרה" על כניסתה כמפעילה, הגיב היום ואמר: "אנחנו עדיין מעוניינים להיכנס לישראל, אך עכשיו נצטרך להיות זהירים וקפדניים יותר. אנחנו רוצים להיכנס לישראל ומעוניינים להיכנס גם לרישיונות אחרים, אך נצטרך לחכות ולראות לאן הדברים מתפתחים ורק אז להחליט", טוען ריגאס ומוסיף כי "אין ספק שממשלת ישראל שינתה את חוקי המשחק. ודאות היא הדבר שהכי חשוב למשקיעים. כל שינוי כזה הוא סיכון שאנו צריכים לקחת בחשבון, ואם בסופו של דבר ייצא שהסיכון גדול מדי - ייתכן שכבר לא יהיה שווה לקדוח ברישיונות".

לבחור בין כמה ספקים

התוצאה שאליה שאפה המדינה להגיע היא למציאות שבה יכולים לקוחות חדשים ולקוחות שבחוזי הגז שלהם יש אופציה לקניית כמות נוספת של גז, לבחור בין כמה ספקים. זאת, בניגוד לאופציה שקיימת להם היום והיא לקנות מספק אחד - נובל ודלק. כך, יצרה המדינה תחרות בין חמישה שחקנים השולטים בשלושה מאגרים עיקריים: אחד ב"תמר", אחד ב"כריש" ו"תנין" ושלושה ב"לוויתן". עוד ביקשה המדינה להתערב במחירי הגז של היזמים ב-5 השנים הקרובות.

בד בבד עם יצירת התחרות, ניסתה המדינה לייצר ודאות רגולטורית. כך, ההצעה כוללת פתרונות במגוון סוגיות פתוחות ביחסים שבין המדינה והיזמים - שאלת הרישיונות הנוספים, בעיות מיסוי ואחסון הגז בים תטיס. לטענת מקורבים לשותפויות הגז, ההצעה אתמול היא "ספין תקשורתי של המדינה שנועד להראות שעשו משהו". בכל אופן, ההצעה הסופית תוגש לאישור הממשלה, ובמידה שהחברות לא יסכימו לה - יחל הליך משפטי בין המדינה לשותפות במאגר.

הדרך לתוצאה הסופית מעט מורכבת יותר, וזו עיקרה: במאגר "תמר" תמכור דלק את כלל אחזקותיה לשחקן שלישי, וגם נובל תיאלץ למכור אחוז מסוים מאחזקותיה, אך תישאר מפעילת המאגר. האחוז שאותו תיאלץ נובל למכור הוא עוד בגדר נעלם ותלוי במרכיבים רבים. ואולם, מה שבטוח הוא שאותו אחוז יבטיח כי במאגר "תמר" לא תהיה לנובל שום השפעה על מכירת הגז למשק המקומי.

למעשה, אותה כמות נאמדת בכ-100 מיליארד מטר מעוקב (BCM) פנויים של גז, והיא מורכבת מכמות הגז שלגביה טרם נחתם חוזה, וכמות הגז שתשמש כאופציה בחוזי הגז שכבר נחתמו. בין החוזים שבהן קיימת אופציה לרכישת כמות נוספת של גז ניתן למנות, למשל, את החוזה עם חברת החשמל, כמו גם את החוזים עם תחנות הכוח הפרטיות דליה, OPC ודוראד. במילים אחרות, אותם 100 BCM הם הם הגז ה"תחרותי" במאגר "תמר", והם אלו שיימכרו למשק המקומי על ידי ישראמקו ושחקן שלישי. לנובל ודלק לא יהיה עוד שום השפעה על גז זה.

במאגר "לוויתן" מצאה המדינה מתכונת אחרת ליצירת תחרות, כאשר "מטרת העל" שלה הייתה להבטיח כי פיתוח המאגר לא יעוכב וכי הגז יזרום במהירות למשק המקומי. לכן, על פי הצעתה, יוכלו השותפות לשמור כל אחת על אחזקותיה. הדרך ליצור תחרות ממאגר זה היא באמצעות מודל של "מכר בנפרד". כלומר, כל אחת מהשותפות תנהל משא ומתן עם לקוחות בישראל על חלק הגז היחסי שלה כבר בטווח הזמן המיידי. בצורה כזו, ייווצרו 3 ספקים שונים ממאגר "לוויתן".

לגבי מאגרי הגז "כריש" ו"תנין", דלק ונובל יתחייבו למכור את כל האחזקות שלהן במאגרים אלו (רישיונות אלון A ו-C תוך 12 חודשים). מכסות הייצוא של דלק ונובל במאגרים אלו יעברו למכסת הייצוא שלהן ב"לוויתן" ויאפשרו להגדיל את כמות הגז לייצוא מהמאגר העיקרי - אך רק לאחר פיתוח וחיבור "תנין" ו"כריש" לחוף. הרוכש של שני המאגרים יקבל בנוסף את רישיון החיפושים הישן "אלון B", ובמידה שיימצא בו גז - יוכל לייצא חלק מהגז בהתאם לכללי מדיניות הייצוא של הממשלה.

מעבר לשינויים המוצעים, החליטה המדינה כי ב-5 השנים הקרובות תתערב במחירי הגז שנמכר על ידי היזמים. זאת, עד שייווצר משק תחרותי מספיק שלא יהיה עוד צורך להתערב בו. על פי ההצעה, ליצרני חשמל שונים מאושרת תקרת מחיר אחרת, כאשר יצרני חשמל קונבנציונליים יזכו למחיר הנמוך ביותר שלא יעלה על 4.80 דולרים ליחידת אנרגיה (mmbtu). יצרני חשמל תעשייתיים (קו-גנרציה) ישלמו מחיר מקסימלי של 5.10 דולרים, ומפעלי תעשייה ומשווקים ברשת החלוקה ישלמו מחיר מקסימלי של 5.20 דולרים ליחידת חום. יצוין, כי כיום משלמת חברת החשמל ל"תמר" מחיר של כ-5.75 דולרים ליחידת חום בעוד שצרכני גז קטנים יותר משלמים בין 6 ל-7 דולרים.

 מתווה הפשרה