הרצוג: "מבחינתנו ארה"ב היא בעלת ברית אסטרטגית, לא פוליטית"

בראיון ל"וושינגטון פוסט", שמתפרסם היום (א'), משרטט מנהיג המחנה הציוני, יצחק הרצוג, קווים ברורים שמבדילים בינו לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסוגיית איראן והיחסים עם ארה"ב, אם כי הוא טוען, שההבדלים בסוגיית איראן אינם משמעותיים.

"אני בוטח באובמה שהוא ישיג עסקה טובה (עם איראן)", אמר הרצוג. לדבריו, במקום לפעול נגד אובמה או להתמודד עם שר-החוץ קרי, "הייתי מעדיף לנהל שיחות אינטימיות (עם האמריקאים) ולחדש את האמון הנחוץ בין ארה"ב לישראל".

הרצוג גורס, כי כל מה שעשה נתניהו הוא להרגיז את בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל. לטענתו, ביקורו המתוכנן של נתניהו בושינגטון, בלי הזמנה מהבית הלבן, הוא שגיאה שתפגע בתמיכה הדו-מפלגתית של הקונגרס בישראל.

"היחסים בין ישראל לארה"ב הם משהו יוצא דופן, משהו מיוחד, ולכן הם יגברו על כל משבר או קרע", אמר הרצוג. "לרוע המזל, הצעדים האחרונים (של נתניהו) היו שגיאה. מבחינתנו, ארה"ב היא בעלת ברית אסטרטגית, לא פוליטית". ברמז לקשר בין נתניהו לבין הרפובליקנים בקונגרס, הוא הוסיף: "אנו צריכים להיזהר ככל האפשר לא לחזר אחרי צד זה או אחר (בזירה הפוליטית האמריקאית)".

"אני מאמין שעדיף להגיע להסכם בינלאומי עם איראן, בתנאי שהסכם זה יהיה קשיח, וימנע בעליל את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית", הוא אמר. "חשוב יותר לקבוע מהי עסקה גרועה. הנשיא אובמה אמר, שאם תסתמן עסקה גרועה, הוא מעדיף שלא תהיה עסקה בכלל. אך אנו צריכים לקבוע עם בעלי הברית שלנו, האמריקאים, מה בדיוק נחשב עסקה גרועה".

הרצוג נמנע מלהגדיר את איראן כ"איום קיומי" על ישראל. "איראן היא איום גדול, וזה מספיק", אמר מנהיג המחנה הציוני. אך הוא הוסיף: "אני מסכים שאיראן גרעינית מסוכנת במידה קיצונית, ואני מאמין שיש למנוע את חימושה הגרעיני. שום מנהיג ישראלי לא יסכים לקבל איראן גרעינית. מבחינתי, כל האופציות מונחות על השולחן", לרבות האופציה של התקפות צבאיות ישראליות.

"אין הבדל משמעותי בינינו לבין נתניהו בזיהוי האיום האיראני כאיום גדול על המזה"ת ועל שלום העולם", אמר הרצוג.

בתשובה על שאלה האם כראש ממשלה הוא ישנה את הגישה הנוכחית של הממשלה, שמכריזה לעיתים תכופות על הקמת מאה יחידות דיור פה ומאה יחידות דיור שם, וגורמת לכעס ברשות הפלסטינית ובממשל האמריקאי, השיב הרצוג: "ישראל צריכה לנהוג באחריות, אך עליה להקפיד על קיום החזון שלפיו בכל הסכם אפשרי גושי הישובים הגדולים ישארו תחת ריבונותה של ישראל".

"כחלק מאתחול תהליך השלום, אני מדבר על צעדים בוני אמון, אך הם צריכים להיות הדדיים", המשיך הרצוג. "נצטרך למצוא את הדרך הנכונה להסכים על צעדים אלה ואז לראות האם כל צד יכול לבטוח בצד האחר".

- האם, לדעתך, מבצע צוק איתן נמשך זמן רב מדי?

הרצוג: "אזרחינו הותקפו יומם ולילה ואני מצאתי את עצמי במקלט כמו בידי ילדותי. החוויה הזו עוררה משהו בעומק נשמתי ואני מאמין שבמאבק בטרור אין מקום לשום פשרה. ברור שהכישלון הגדול ביותר היה העדר החלטה בינלאומית (על יציאה מעזה). לא נעשו שום צעדים לפירוז עזה או לבנותה מחדש או להשיק מעין תכנית מרשל בזעיר אנפין. לא היתה אפילו החלטה לנוע לתחילת תהליך זה".

- האם אתה מאמין שהבחירות הקרובות הן בעצם משאל עם על נתניהו?

הרצוג: "הבחירות הן משאל האם אזרחי ישראל רוצים עוד ארבע שנים עם נתניהו, אך הן גם יקבעו את הקדימויות של המדינה. לאן אנו רוצים לנתב את המשאבים שלנו? הבחירות יעצבו את יכולתנו לשלב את האג'נדות הכלכלית, החברתית והלאומית עם יכולתנו לתמרן בזירה הבינלאומית".