"כשהרצוג מדבר על קרקע חינם, היא לא תהיה במרכז ת"א"

מצוקת הדיור היא נושא שמעסיק כמעט את כל משקי-הבית, ובתקופת בחירות מהווה קרקע פורייה למועמדים השונים.

"הרקע נובע מהחלום הישראלי להגיע לדירה", מסביר יועץ התקשורת משה דבי, שכיהן בין היתר כיועץ תקשורת של שרת הרווחה אורה נמיר, של שלמה בן עמי כשהיה שר לביטחון פנים, של סילבן שלום כשהיה שר אוצר, ואף ליווה רפורמות שהוביל שר האוצר יובל שטייניץ. בבחירות האחרונות ליווה את התנועה, בראשות ציפי לבני. "הדירה נותנת הרגשה של ביטחון ומשפחתיות, בטוח במדינת מהגרים כמו שלנו. כתוצאה מהמציאות הזו, אין פה תרבות השכרה, והמשימה החשובה ביותר לזוג שמתחתן היא לקנות דירה".

- וכיצד המצוקה הזאת באה לידי ביטוי בבחירות הנוכחיות?

"מי שמדבר על האפשרות להגיע לדירה הם בעיקר מפלגות המרכז. הרצוג תחת הסיסמה של קרקע לדירה בחינם, לפיד תחת מע"מ אפס, וכחלון על הפשרת קרקעות וחיסול רמ"י. מי לא מדבר על הנושא? בנימין נתניהו, שמכהן שש שנים כראש ממשלה. הבית היהודי לא צועק יותר מדי דיור כי גם הוא היה חלק מהממשלה, ואצל ש"ס, דרעי מדבר על מעמד נמוך, ופחות על דיור. המפלגות המתחרות רוצות לשדר תקווה, ולהעביר מסר שיצליח לשלוט על סדר היום. מבחינתן, ככל שהנושא החברתי כלכלי על סדר היום, הן ביתרון".

- מועמדים כמו הרצוג לא חוששים שלא יעמדו בהבטחות?

"אנשים רוצים תקווה, וזה עובד כשיש חזרה על המסר. כשבנסיעה במונית הנהג חוזר על סיסמה מסוימת של מועמד, סימן שזה תפס. לא סתם בסקרים בודקים אם הנשאל מסכים עם משפט כזה או אחר. המשימה העליונה היא חד משמעית קודם כל להיבחר".

- אז הם לא חוששים לא לעמוד בהבטחות - ועוד אחרי שלפיד לא הצליח עם התוכנית שלו?

"קודם כל, זה שלפיד לא הצליח להעביר את מע"מ אפס, זה לא דבר רע ללפיד. הנושא במוקד הקמפיין, והוא תמיד יכול לומר שביבי עצר אותו באמצע. ואני מניח שכשהרצוג מדבר על קרקע חינם, היא לא תהיה במרכז תל-אביב, ויהיו לזה הגדרות וקריטריונים. המטרה היא קודם כל להיבחר. גם אם הם מתכוונים לממש תוכניות, במציאות המימוש יהיה מצומצם".

- הציבור סופג את המסרים?

"הליכוד הצליח לשלוט על סדר היום. לנתניהו עדיף שלא מדברים על בעיות חברתיות כלכליות, וגם דוח מבקר המדינה משרת אותו כי מתעסקים בשרה נתניהו ובמה שקורה בתוך מעון ראש הממשלה".

- לתקשורת יש חלק גדול בזה.

"נכון, אבל התקשורת אשמה שמחירי הדירות גבוהים? צריך לזכור שכלי התקשורת נתונים לרגולציה, והרישיונות שלהם בכל זאת תלויים בממשלה".