"זה לא רלבנטי מי יהיה שר הבינוי הבא, יש בעיית משילות"

"הבחירות שבפתח לא מסמנות שום פתרון ושום מתווה אמיתי שיאפשר לזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור בישראל דיור ראוי. לצערי, אין אף אחד שמוביל אג'נדה שגם תיושם בפועל לאחר הבחירות", כך מעריך היזם חנן מור, יו"ר קבוצת הנדל"ן הנושאת את שמו.

לדברי מור, "הבחירות אף מחדדות את חוסר המקצועיות וההבנה בין הפוליטיקה לבין הצרכים האמיתים של השוק. כבר שנים שקברניטי הענף וכל בעלי המקצוע זועקים לפתרונות הנכונים, אך הפוליטיקאים מעדיפים ללכת אל הפתרונות הפופוליסטיים, אלו שיזכו אותם בנקודות מהירות אצל הציבור. בקדנציה האחרונה היו לנו מספיק כאלו".

- הממשלה האחרונה הוסיפה סביב שולחן אחד את כל השרים והקימה קבינט דיור מיוחד לטפל במצוקת הדיור.

"הייתי מחלק את הקדנציה הקצרה של הממשלה לשלושה חלקים: השליש הראשון היה חיובי מאוד. ראינו רצון כן ואמיתי לטפל במשבר הדיור. אחרי שנים רבות היתה הכרה במשבר (מה שלא היה קודם לכן) בשילוב עם הרצון לטפל.

לאחר מכן, השליש השני החל גם כן במגמה חיובית, באמצעות קבינט הדיור המפורסם שהביא לחיבור בין משרדי הממשלה הרלבנטיים, שהתגייסו למען המטרה של הורדת מחירי הדיור. זו היתה הפעם הראשונה שראינו שמנסים להוריד אבק וחלודה מתקנות ישנות והחלו רפורמות והצעות חוק, טובות יותר או פחות, במטרה לשפר את מלאי המקרקעין לבנייה.

אך אז נכנסנו לשליש השלישי, בדיוק כשנדרש היישום של חוק מע"מ אפס ומחיר מטרה. אז אפשר היה לראות כיצד מחלוקות פנימיות בין המפלגות טורפות את כל הקלפים, והתוצאה הרי ידועה לנו. כיום אנו כבר שנה אחרי הצעת מע"מ אפס - שנה בה נוצרה עצירה בביקושים. כעת, כשמבינים שהרפורמות הללו לא יצאו לפועל, יש שוב עליית מחירים".

- מי צריך להיות שר הבינוי הבא?

"זה לא ממש רלבנטי מי יהיה שר הבינוי הבא. למשרד הבינוי אין סמכות בפועל על ענף הנדל"ן. במתווה הנוכחי של משרדי הממשלה, על מנת שיהיה אפשר להביא פתרון אמיתי לבעיות הנדל"ן צריך שמפלגה אחת, מפלגת השלטון, תקח לידיה את ששת המשרדים האחראים לנדל"ן: משרד האוצר, משרד הפנים, משרד הבינוי, משרד התחבורה, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה (שאחראי על העובדים הזרים).

"לחלופין, הגיעה העת שמדינת ישראל תצעד באמת אל המאה ה-21 ותקים סביבה כלכלית מאפשרת - באמצעות יישום מסקנות דו"ח זיילר והקמת משרד אחד שירכז תחתיו את כל הסמכויות הרלבנטיות. השר שיעמוד בראש המשרד יוכל לקבוע חזון של מדיניות נדל"ן ברורה למדינה, ואף ליישם אותה בלי להיות תלוי במשרדים אחרים. רק ממשלה שתשים לנגד עיניה את אינטרס הדיור תוכל לפתור את הבעיות בשוק הזה, ולהביא ליעד דיור נכון כמו במדינות הנאורות".

- מהו מחיר דירה שיניח את דעתם של מחוסרי הדירה?

"מחיר דירה ממוצעת צריך להיות 80-90 משכורות - לעומת כ-140 משכורות ממוצעות היום - ושכירות ממוצעת לדירת 4 חדרים של 2,000-3,500 שקל במרכז הארץ".

- זו הבעיה המרכזית בשוק הנדל"ן?

"הבעיה המרכזית היא חוסר היכולת של זוג צעיר לרכוש את הדירה הראשונה שלו. לכן יש להתמקד בפתרונות לרוכשי הדירה הראשונה ולסייע לאותם רוכשים לעשות את הצעד הזה בצורה בטוחה. זה יכול להיות על ידי מענקים, סיוע בשכר דירה עד לרכישת הדירה ועוד.

"בעיית הדיור מייצרת מעמדות חדשים, בעלי דירות אל מול אלו שאינם בעלי דירות. זה מייצר משקולת על הכלכלה הישראלית בשני היבטים: הכסף הפנוי של משפחה קטן, וזה אומר פחות קניות ופחות הוצאות. מנגד, הדוחק הכלכלי גורם להתכנסות ולחוסר הרצון לפתח יוזמות חדשות, מה שמשפיע על היצירתיות הישראליות שאפיינה אותנו לאורך שנים. אני מניח שאם נעשה מחקר נגלה בוודאות שיצירתיות פורחת בתנאים אופטימליים ולא בסביבת לחץ".

- מי אחראי לנסיקת המחירים מלבד אוזלת היד הממשלתית?

"קבוצות הרכישה, שנולדו דווקא על מנת להוזיל את עלויות הדיור, הביאו לעליית מחירים. ידוע שקרקע שנמכרת לקבוצת רכישה עולה ב-25%-30% יותר מקרקע שנמכרת ליזמים, וזה מעלה את מחירי הקרקע לכולם. המדינה חייבת להתערב ולטפל בקבוצות הרכישה, באמצעות הכלת חוק מכר דירות גם עליהן, מה שיביא להוזלה מסוימת במחירי הקרקעות".

- אמנם מעמדה אינטרסנטית של מוכר דירות - אבל מה היית מייעץ לזוג צעיר היום - לרכוש דירה או להמתין לירידת מחירים?

"אני ממליץ לקנות דירה בהקדם האפשרי, במקום שהתקציב שלהם מאפשר את זה. אין צורך לקפוץ מעל הפופיק אבל רכישת דירה היא בסיס - ובמצב הנוכחי אנו רואים שכל התמהמהות גורמת לכך שזה הופך להיות קשה יותר ויותר".

למרות הכל, חנן מור מדגיש שהוא אופטימי בנוגע ליכולת המדינה לטפל במצוקת הדיור: "חלק גדול מהטיפול בבעיה הוא תהליך הזיהוי. אנו כבר אחרי זה. ומצבנו עדיין טוב לעומת מדינות אחרות. יש אצלנו רצון טוב בקרב כל הגורמים וזה חשוב כשרוצים להוביל פתרונות לענף".