גמר גביע בירושלים, אז מה?

1. דני פרנקו אמר בצדק שהפרקט והסלים בארנה פיס לא יעשו עבור ירושלים את העבודה. מעבר לקלישאה שמאמן חייב להגיד, גם עובדתית זה נכון: למרות שגמר הגביע ייערך בבית שלה, ירושלים עוד לא הוכיחה שהארנה הוא בית כמו שבית צריך להיות. מתוך 15 משחקי בית שירושלים שיחקה העונה בליגה וביורוקאפ היא הפסידה שבעה. מי שמנצח בבית משחק כן משחק לא, לא יכול להגדיר אולם כזה כבית שמייצר יתרון מול היריבות.

מכבי ת"א התמודדה בשנים האחרונות בכל המגרשים הכי קשים ומורכבים באירופה, כמעט כל שחקני הסגל הנוכחי היו כבר בכל הסרטים של משחקי חוץ ולחץ מטורף, גם צוות המאמנים שלה. היא אלופת אירופה. אין קבוצה באירופה שיודעת לקחת משחק אחד ולהפוך אותו לפרויקט ברמת הכנה כירורגית כמו מכבי. לא צריך להגחיך את הסיטואציה עם משחק חוץ בארנה. לא שם יהיו הבעיות של מכבי. ולא משם יבוא היתרון של ירושלים.

***

2. סוגיית סופו שאמור לא לשחק הערב בגלל בעיה בקרסול היא לא כזאת נוראית עבור מכבי. סופו הוא גיים-ציינג'ר בעיקר באירופה. אבל בליגה הוא מתנהל יותר כמו פיל בחנות חרסינה. השיפוט פה פחות מתאים לו ולממדים שלו (שורקים נגדו עבירה כל 3:40 דקות, לעומת 4:30 באירופה), בעיקר כי הוא לא משחק כאן מול סנטרים אמיתיים וכבדים, והתפוקה שלו יורדת. במשחק חשוב באירופה עם קרסול מסובב הוא היה משחק. בטוח. 17 משחקים מכבי שיחקה העונה באירופה, ויש לה בסגל רק שניים ששיחקו בכולם. אחד מהם זה סופו (השני פארגו). בישראל אין בעיה לוותר עליו גם במשחק גמר גביע מול ירושלים בחוץ. מתוך 19 מחזורי ליגה, שבע פעמים מכבי לא שיתפה את סופו העונה ובכולן היא ניצחה. זה לא עניין של סיכון מחושב. עם סופו מכבי קולעת העונה בליגה 82 נקודות, בלעדיו 90. גם בעונה שעברה מכבי הסתדרה מצוין בשלבי ההכרעה אחרי שהורחק לשישה משחקים. גם אז היא הגיעה למלחה בלי סופו וחזרה משם עם ניצחון. כמעט מפתה להגיד שמכבי בלי סופו מגדילה את הסיכויים שלה לנצח.

***

3. ביום-יום מכבי ת"א קבוצה טובה יותר מירושלים, גם בארנה וגם בלי סופו. יש לה את הניסיון, את צוות האימון האיכותי יותר, טיפה יותר עומק. יש רק דבר אחד לא צפוי: לירושלים יש פוטנציאל נפץ אדיר שלא ראינו מאף קבוצה ישראלית הרבה מאוד שנים. עם ברייסי רייט, דונטה סמית, אליהו, הלפרין, ג'וזף ג'ונס. זה קורה אחת לכמה זמן. כשזה קורה זה דומה לסערה שבלתי אפשרי לעמוד מולה. תשע פעמים התפוצצה העונה ירושלים ביותר מעשרים הפרש על היריבות, כולל המשחק בספטמבר מול מכבי ב-30 הפרש. גם בחצי הגמר מול אילת התרחשה סערה שהלכה ל-30 הפרש פלוס. ככל שירושלים לא תצליח לתפוס הערב עוד רוח גבית אחת ולהתרומם איתה אל אותם ערבים פרועים, הסיכוי שלה לנצח יירד לרצפה. היא פשוט לא בנויה למשחק צמוד: 10 פעמים סיימה ירושלים העונה (בליגה ובאירופה) משחק בהפרש של חמש הפרש ומטה, בשמונה מהם היא הפסידה.