מפתיע, ולא לטובה - כזה היה טקס האוסקר ה-87 במספר, שנערך הלילה (שעון ישראל) בלוס אנג'לס, למעט האוסקר בקטגוריית הצילום (עמנואל לובצקי הווירטואוז, "בירדמן") ופרס עבור השחקנית הראשית הטובה ביותר,שהוענק לג'וליאן מור הנהדרת על תפקידה המרגש ב"עדיין אליס", אחרי שנים שבהן הייתה מועמדת לאוסקר על שלל תפקידים.
אגב, גם לזוכה בפרס עבור תפקיד המשנה, פטרישיה ארקט, יש מסלול דומה לזה של מור. ארקט זכתה בפרס עבור תפקידה בסרט "התבגרות" של ריצ'ארד לינקלייטר, אחד המאוכזבים הגדולים של הערב, שעד לרגע בו התחיל היה הפייבוריט לזכייה.
הזוכים הגדולים בטקס האוסקר 2015
לצדו של לינקלייטר בספסל המאוכזבים יושבים יוצרי הסרט "איה" הישראלי שהיו מועמדים על קטגוריית הסרט הקצר (הזוכה בקטגוריה הזו הוא "שיחת טלפון", סרט שמצולם נהדר, וזה הדבר הטוב היחיד שניתן לומר עליו), אנדריי זבייגינצב, במאי ותסריטאי של "לוויתן" הרוסי, שהפסיד את פרס האוסקר עבור הסרט הזר ל"אידה" הפולני.
אך במרכז ספסל המפסידים ישב מייקל קיטון ("בירדמן"), עד אמש המועמד הוודאי לזכייה, עם תפקיד קאמבק שכמו נתפר בצלמו, ולא פחות מכך - לכבודו.
קיטון הוא אולי המאוכזב היחיד מהקאסט ומהצוות של "בירדמן", שכן הסרט היה לזוכה ה גדול של הטקס, עם 4 פרסי אוסקר בקטגוריות החשובות: בימוי, תסריט מקורי, צילום והסרט הטוב ביותר. למעשה, מדובר ב-7 פרסי אוסקר, כיוון שכל אחד מארבעת התסריטאים שהשתתפו בכתיבת התסריט חולקים יחדיו את הזכייה.
אם לקיטון יש טענות על אי-זכייתו, הוא צריך להפנות אותן דווקא לבמאי שלו, אלחרנדרו גונזאלס אינייריטו ("21 גרם", "בבל") - כאמור הזוכה הגדול של הערב. אינאריטו יצר דמות ראשית שכמעט בלתי אפשרי להזדהות עמה (וגם לא עם שאר הדמויות הסטריאוטיפיות והשטוחות).
על הנייר, ההזדהות מובטחת - כוכב עבר שהצליח בזכות סרטי קומיקס כמו באטמן (קריצה בלתי מרומזת לתחילת הקריירה של קיטון, שהפכה מקרטעת, ועל כן לוהק), שהפך לאנדרדוג וכעת מנסה לזכות באהבתה של בתו הצעירה ולפצות על שנים שבהן קריירה תובענית ובעיות אגו הרחיקו אותו מהבית ומהלב, וכעת הוא מנסה את מזלו בבימוי ובמשחק לתיאטרון, במחזה בהפקתו המבוסס על סיפור קצר של ריימונד קארבר ("על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה"), ולזכות בתהילה ובהכרה כשחקן רציני.
אך אינייריטו לא איפשר לקיטון להביע חמלה או רגש ולו לרגע אחד, גם לא ברגעי השבירה הנפשית של הדמות. וזה מוביל לפגם השני - פעולת הסיום הקיצונית של הדמות, פעולה המנותקת מהאישיות שלה, או יותר נכון - מהאפיון שלה. והמהלך הזה הוא יותר מכל פתרון תסריטאי לא מוצלח.
כיצד, אם כן, "בירדמן" הפך לזוכה הגדול? ראשית, הסרט מהנה לצפייה. הוא משעשע לפרקים (בעיקר הודות להופעה קומית אדירה של אדוארד נורטון), הצילום מרהיב, והרעיון המרכזי של הסרט מוצלח מאוד.
מעבר לכך, "בירדמן" הוא סרט הוליוודי לא טיפוסי: זהו סרט ששמו בו הכול: תסריט אינטליגנטי ומושקע ששקדו עליו לא פחות מ-4 תסריטאים - תסריט שלכאורה בז לרדידות ההוליוודית, שנגדה לכאורה יוצא הסרט אך רק לכאורה, שכן זוהי ביקורת מודעת לעצמה, כזו שחברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע וטלוויזיה יוכלו לדגמן באמצעותה מודעות עצמית.
בנוסף, הסרט מתהדר בצילום מרהיב (הכולל צילומי ONE SHOT ארוכים, שאפתניים, וירטואוזיים), בבמאי שהוא כוכב ובשחקנים מעולים: אמה סטון, נעמי ווטס, אדוארד נורטון ובראשם כאמור קיטון.
עילה נוספת שתרמה לזכייה היא ההתעסקות בנושא שמעסיק כל אחד מחברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע וטלוויזיה - מצבו הנפשי של השחקן, העליות והמורדות בקריירה ההוליוודית, ההתמודדות עם האלטר-אגו, וכמובן - הסיפור שמאחורי הסרט, על שחקן שהחל את הקריירה שלו כהבטחה גדולה, הפך לכוכב ענק בזכות דמות בדיונית שגילם בסרט המבוסס על ספר קומיקס, ועל הנפילה שאחרי. כי בסופו של דבר, בל נשכח - אנחנו חיים בעולם הריאליטי.
המספרים הזוכים בטקס האוסקר 2015
אלפים החרימו את האוסקר בשל היעדר בגיוון אתני בין המועמדים
טקס האוסקר הוא בדרך-כלל חגיגה ענקית לתעשיית הסרטים בהוליווד, אבל הפעם לא כולם נהנו מהוקרת התודה לשחקנים ולבמאים שהצליחו בשנה האחרונה. בימים האחרונים שקדמו לטקס ובמהלכו החליטו אלפים להחרים את הטקס בשל חוסר הגיוון האתני במועמדים לפרסים והמחסור במועמדים אפרו-אמריקאים ובמועמדים לא לבנים.
תחת ההאשטאג #OscarSoWhite רבים מחו בטוויטר על איך שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע מתעלמת מקהילה שלמה וציינו נתונים על היעדרות האפרו-אמריקאים מטקס ההוקרה הנחשב.
כך, למשל, גולשים רבים ציינו כי הפעם האחרונה שבה שחקנית אפרו-אמריקאית זכתה באוסקר הייתה ב-2002, כשהאלי ברי קטפה את הפרס. גולש אחר העלה תמונה של השחקן אדי מרפי יושב בקהל בטקס האוסקר ומוקף בשחקניות לבנות עם הכיתוב: "כמו שוקולד צ'יפס שמוקף בערימות מרשמלו".
גם מנחה הטקס, ניל פטריק האריס ("איך פגשתי את אמא"), לא יכול היה להתעלם מהמחאה מאחורי הטקס ופתח את דבריו כשאמר: "ברוכים הבאים לטקס האוסקר ה-87. הערב נכבד את הכוכבים הטובים והלבנים... אה, מבריקים... של הוליווד".
האריס לא עצר שם וניסה להצחיק את הקהל כשביקש מזוכת האוסקר לשעבר, אוקטביה ספנסר האפרו-אמריקאית, להשגיח על מזוודה שבה היו שמורים הניחושים שלו לזוכים באוסקר, וביקש משני שחקנים לבנים, רוברט דובאל ואדי רדמיין, להשגיח עליה ולראות שהיא עושה את משימתה כראוי. זה אולי היה נראה מצחיק במוחו של האריס, אבל הצופים בבית לא ממש אהבו את הבדיחה וביקרו אותה בטוויטר.
גם הנאום של פטרישיה ארקט, עם קבלת פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר, על כך שצריך לדאוג לזכויות שוות גם לנשים, בעיקר בכל מה שקשור למשכורות, זכה לביקורות על כך שלא דאגה להתייחס גם לנושא הגיוון האתני בכלל אלא רק לזכויות נשים בפרט.
טקס האוסקר 2015 / צילומים: רויטרס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
