"מסי לא קובע שום דבר בברצלונה"

יש לאנשים ברחבי העולם מגוון תיאוריות שמנסות להסביר את המצוקה בה נמצאת ברצלונה. לנשיא, ג'וזפ מאריה ברתומיאו, יש אחת משל עצמו: הדעיכה החלה כשהמאמן טיטו וילאנובה חלה בסרטן ומת בשנה שעברה. "כמובן שהיכולת שלנו ירדה", הוא מודה. "אבל אף אחד לא אשם בכך. זה בגלל שמישהו מת לנו 'באמצע', ואנחנו מתאבלים. אנחנו אולי לא מודעים לזה - אבל אנחנו באבל".

ערב המפגש הסופר קריטי של המועדון במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי, המחסור בשמחה בולט אצלו. זה לא רק אובדן ההגמוניה לקבוצות ממדריד (ריאל זכתה אשתקד בצ'מפיונס, אתלטיקו באליפות); חמור מכך: אוהדים רבים חשים שבארסה היא כבר לא ממש בארסה. עד לא מזמן, "הרבה יותר ממועדון", המוטו המפורסם - הצדיק את עצמו - עם קבוצות שהורכבו בעיקר משחקני בית שהפגינו כדורגל התקפי מכושף ופרסמו על חולצותיהם את יוניצ"ף, קרן התמיכה של האו"ם בילדים. בארסה התגאתה בצניעות שלה, ובין 2010 ל-2013, פרובוקטור ורבאלי כמו ז'וזה מוריניו, שאימן בריאל - עזר לטיפוח התדמית - כשמבחינת ילדיה הטובים של בארסה היה הליהוק המושלם לתפקיד הנבל. אך כעת התדמית של בארסה מתפוררת. סגנון המסירות הקצרות שלה הולך ונמוג, על החולצה מתנוסס הלוגו הממוסחר של קטאר איירווייז, פס הייצור הבלתי נגמר של האקדמיה מתחיל לזייף, והאייקונים של המועדון עוזבים אותו. כל מה שנותר לברתומיאו המסכן הוא לנסות להתמודד עם גלי ההדף.

***

את רוב היום בו אנו נפגשים הוא העביר במשרדי חברת ההנדסה שלו. כעת הוא צועד אל עובר לשכת הנשיא הריקה מאדם בקאמפ נואו, מחויך, ממושקף. הוא מצטייר כאדם מאופק על רקע נופו של משחק שמורכב בעיקר מנשיאים אגו-מניאקים. הרגע שלו באור הזרקורים "נפל" עליו באופן לא צפוי, כמעט כפוי, הפך אותו לסוג של ג'רלד פורד קטאלוני: כמו נשיא ארה"ב בשנות ה-70, גם ברתומיאו היה סגן נשיא שעלה מדרגה אחת למעלה בהיררכיה לאחר סקנדל (סנדרו רוסל, קודמו בתפקיד, התפטר בשנה שעברה בשל אי-סדרים כספיים בעסקת רכישת החלוץ הברזילאי ניימאר). כמו פורד, גם ברתומיאו לא צפוי לשרוד יותר מדי זמן בפסגה: העובדה שהוא חלק מ-150 אלף ה"סוסיוס" (חברי מועדון) של ברצלונה, שהוצנח לתפקיד הנשיא ללא בחירות מסודרות - אילצה אותו לכנס כאלו כבר בקיץ הקרוב. זה ודאי יהפוך לספקטקל הדמוקרטי הכי גדול שידע הספורט אי-פעם (אפילו לריאל יש רק כמחצית מכמות מה"סוסיוס" של ברצלונה, הוא מזכיר).

"סוסיוס" רבים זועמים על כך שברצלונה מאבדת את האייקונים שלה. פפ גווארדיולה התפטר; וילאנובה מת; אביו הרוחני של המועדון - ההולנדי קשה האופי יוהאן קרויף - יושב בווילה שלו בעיר ובוער מזעם על ההנהלה; הקפטן שפרש אשתקד, קרלס פויול, התפטר בינואר מתפקידו בצוות המקצועי, לאחר שברתומיאו פיטר את המנהל הספורטיבי אנדוני זוביזרטה; כעת אוהדי ברצלונה חוששים כי השחקן הטוב ביותר בקבוצה, מסי - שלפי דיווחים לא מרוצה מהמאמן החדש לואיס אנריקה - יצטרף לרשימת הנוטשים. הארגנטיני הבדרך-כלל מופנם, אמר בחודש שעבר כי אינו יודע היכן ישחק בעונה הבאה. ברתומיאו קטגורי לחלוטין לגבי הנושא: "אנשים אומרים, 'מסי עצוב, הוא יעזוב'. זה לא נכון. אין לנו שום ספק שליאו מסי ימשיך לשחק כדורגל במועדון שלנו. יש לו חוזה עד 2018".

- אתה בטוח שהוא יישאר בעונה הבאה?

"בעונה הבאה, ובזאת שאחריה, ו... תראה, ביוני, יולי האחרונים" - ברתומיאו מצביע אל עבר שולחן הדיונים שבצידה של לשכתו - "חידשנו את החוזה שלו. המשפחה שלו גרה כאן בעיר, מרוצה שזה המועדון שלו". אך למסי יש דעות מוצקות לגבי האופן שבו הקבוצה שלו צריכה לשחק. האם מישהו במועדון התייעץ איתו לפני הרכישות של ניימאר או לואיס סוארז? ברתומיאו צוחק: "לא. היחסים שלו עם ההנהלה הם טובים, אבל הוא לא קובע שום דבר במועדון. ההחלטות במועדון מתקבלות על-ידי ההנהלה, על-ידי האנשים המקצוענים שעובדים בה".

***

ההחתמה של סוארז בקיץ עבור למעלה מ-80 מיליון אירו יצרה מחלוקת: החלוץ מאורוגוואי בדיוק סיים את חלקו במונדיאל שבו נשך את האיטלקי גיורגיו קייליני. האם בארסה צריכה להעסיק אדם שכזה? "כמובן שהיינו חייבים לעזור לו", אומר ברתומיאו. "כששחקן מגיע לכאן, אנחנו תמיד מנסים לקבל קודם כל את האדם שהוא, לפני שאנחנו מקבלים את המקצוען. רוב השחקנים שלנו מגיעים מהאקדמיה שלנו. הם לומדים כבר מגיל צעיר את הערכים שאנחנו חושבים שצריך להראות לאנשים. ובכן, במקרה הזה של לואיס סוארז - היו לו חלק מהערכים האלו, כי הוא למד אותם. אבל זה היה אתגר להביא את האדם הזה בחזרה אל משפחת הכדורגל. אנחנו חושבים שאנחנו מצליחים איתו, כי אם אני מסתכל עכשיו על לואיס סוארז - ואני מדבר איתו לעיתים - אני רואה איש שמח, שהשתלב היטב בתוך מועדון גדול כמו שלנו, איש מחונך. הייתה לו בעיה, אני חושב שעזרנו לו לפתור אותה".

ברתומיאו הבין למה פיפ"א בחרה להשעות את סוארז ממשחקי כדורגל למשך ארבעה חודשים לאחר התקרית עם קייליני. אך הוא לא היה מרוצה בכלל מההחלטה של הארגון העולמי למנוע ממנו להתאמן בקבוצה ואפילו להגיע לאצטדיון לראות משחקים (החלטה שבסופו של דבר ה-CAS, בית הדין העליון לספורט בשוויץ - הפך). וזאת לא הייתה ההשעיה היחידה שהטילה פיפ"א על בארסה: עקב אי-סדרים בהחתמת זרים מתחת לגיל 18, המועדון לא יוכל לרכוש שחקנים חדשים עד 2016. ברתומיאו מודה ש"אוקיי, עשינו משהו לא נכון עם מסמכי הרישום בהתאחדות הספרדית של שחקנים צעירים. אבל בספרד ובאירופה כולה יש אלפי כדורגלנים שמשחקים עם מסמכים לא נכונים. חלקם הגדול מהגרים צעירים. אז למה בודקים רק את בארסה? אני לא אומר שלא היינו צריכים להיענש, אבל אי אפשר לעצור את הילדים האלו, מבחינתם הכדורגל הוא אמצעי סוציאלי להשתלב במדינה חדשה".

ועדיין, בהתייחסו לכלל הבעיות של ברצלונה, הוא טוען כי "אין סיבות אובייקטיביות לחשוב שאנחנו בלתי יציבים. העניינים הולכים לנו די טוב. העמדנו את השלישייה הקדמית הכי טובה בעולם, אני חושב. אולי כריסטיאנו רונאלדו גם ברשימה הזאת, אבל שיהיה לך את ליאו מסי, ניימאר וסוארז באותה חוליית התקפה? אני חושב שזה דבר בלתי רגיל. לפעמים אני מופתע שעולם הכדורגל 'נתן' לנו להעסיק את שלושתם באותה התקפה. חשבתי שמישהו יגיד לנו - 'עצרו'!, שכל הדבר זה לא חוקי".

מבחינה מקצועית, בארסה עדיין נמצאת בתמונה של כל התארים החשובים - הליגה הספרדית (בפיגור של ארבע נקודות אחרי ריאל מדריד), הצ'מפיונס ליג, והגביע הספרדי (שם היא נמצאת על-סף העפלה לגמר, אחרי שניצחה את ויאריאל 1-3 במפגש הראשון בחצי הגמר). "בשנה הזאת אנחנו חייבים לחייך שוב. הזריחה והאושר יחזרו לקאמפ נואו". מבחינה כלכלית, טוען ברתומיאו, "אני חושב שהמועדון שלנו נמצא בנקודה הכי טובה בהיסטוריה שלו". ההכנסות שולשו בעשור האחרון ומסתכמות כיום ב-530 מיליון אירו בעונה. רק ריאל, עם ה-604 מיליון אירו שלה - יותר מכל קבוצה בכל ענף ספורט בהיסטוריה - עוקפת את ברצלונה. ולברצלונה, אומר ברתומיאו, "אין שוגר-דדי כמו להרבה מועדוני כדורגל באירופה, ויש לה את מחיר הכרטיס הממוצע הכי נמוך מבין 15 המועדונים הגדולים באירופה". לגבי ההסכם עם הקטארים, בשווי 30 מיליון אירו בעונה - הרי שהוא "מאפשר לנו להתחרות כראוי", לדבריו. "אנחנו זקוקים להכנסות האלו".

ברתומיאו סבור כי ההכנסות של בארסה ימשיכו לצמוח. ה"סוסיוס" הצביעו בעד התוכנית שלו לשיפוץ והרחבת הקאמפ נואו המזדקן ל-105 אלף מקומות (לעומת 95 אלף שהופכים אותו כבר היום לאצטדיון הגדול באירופה). עלותו הכוללת של הפרויקט, שאמור להסתיים עד 2021 - עומדת על 600 מיליון אירו. "אבל הוא יעזור לנו להגיע להכנסות שנתיות של 700 או 750 מיליון אירו בתוך ארבע-חמש שנים", הוא טוען. הקאמפ נואו החדש צפוי לקבל חסות שמית של ספונסר, בדומה למודל של ארסנל עם אמירייטס, באיירן מינכן עם אליאנץ וכו'. בינתיים בארסה פתחה את "משרד החוץ" האחרון שלה ביעד אטרקטיבי - ניו יורק. "האסטרטגיה היא גלובלית. אנחנו חייבים לתחזק את התדמית הגלובלית שלנו".

***

מאז שמוריניו עזב את ספרד בקיץ 2013 - נרשמת רגיעה משמעותית ב"יחסים" בין ברצלונה לריאל. "היו הרבה מתחים בתקופה שלו. אני חושב שיצירת מתחים היא חלק מהאסטרטגיה של מוריניו. היחסים בין ריאל ובארסה, ברמה הארגונית - תמיד היו טובים. מבחינה ספורטיבית הם היו רעים. אבל זה הגיע לרמות אחרות כשמוריניו תקע את האצבע שלו בעין של טיטו וילאנובה. מאז שמוריניו עזב בחזרה לפרמיירליג - ובכן - קרלו אנצ'לוטי הוא סוג אחר של בן אדם".

בשבת האחרונה בארסה שוב הפסידה בבית, למלאגה. זה היה הפסד הבית השני שלה העונה בליגה. היא לא הפסידה פעמיים בעונה בקאמפ נואו בליגה הספרדית בשבע העונות האחרונות. ברתומיאו אמנם משתדל לשדר עסקים כרגיל - אבל הוא נקלע לראש הפירמידה של המועדון הענק הזה דווקא בעיצומו של תהליך נסיגה. בארסה היא כבר לא ממש בארסה.