מה יהיה עם יוון?

ושוב, לכאורה, הפשרה ניצחה, והצילה את אירופה ממצב ביש ביותר.

הקלה רבתי עטפה את כל הזירה הפיננסית, כאשר התבשרנו על ה"עסקה" היוונית החדשה. אין כמו החוזים העתידיים על מדדי המניות העיקריים על מנת להעביר את המסר הזה. והנה דוגמא לאחד מהם, לדעתי החשוב מכולם, דהיינו זה של מדד המניות האמריקאי S&P500:

 משה-שלום-סנופי-24-02

ההתנגדות הטכנית החזקה שהמדד עמד מולה, ואשר גרמה לו להסס ולהתחיל לרדת במקצת, החליפה מייד כיוון כאשר הגיעה הבשורה מאתונה. האליפסה הסגולה מראה כמה מהר תחושת ההקלה הייתה גדולה, וזאת במדד שאינו קשור במישרין לזירה האירופית, אלא מהווה סמן של הפסיכולוגיה הכללית של המערכת הפיננסית הגלובלית.

ומה לוז העסקה הזו? האם לפנינו משהו מהפכני באמת, הבונה בסיס למערכת יחסית איתנה בין קובעי המדיניות החדשים באתונה לאלו של בריסל וברלין? האם מפלגת סריצה השמאלית הקיצונית הצליחה לשנות דבר מה בהליך הנורמטיבי של שיחות דומות שראינו בעבר?

שפטו בעצמכם:

תחילה, ליוון ניתן חמצן לארבעת חודשים הקרובים, כאשר בתקופה זו תינתן הארכה למנגנון ה-MFFA המזרים עזרה למדינה הכואבת הזו. מייד תשאלו למה ארבעה, ולא יותר? הנה גרף קטן המסביר זאת היטב יותר טוב מהכול:

 משה-שלום-יוון-24-02

ניתן לראות שבדיוק אחרי ארבעה חודשים מגיע זמן פירעון לכמות רצינית במיוחד של חוב. חרב שהגרמנים רצו, והצליחו, להשאיר מעל צווארם של היוונים. בינתיים, ארבעת החודשים יועדו להקמה "גשר הבנה" בין מוסדות בריסל, ואותה ממשלה יוונית חדשה. נזכור שאותה קואליציה החדשה מורכבת ממפלגה שמאלית קיצונית, ומאלמנט לאומי שדגל בכל מערכת הבחירות שלו ביציאת יוון מגוש האירו.

שנית, ממשלת יוון צריכה להמציא חבילת רפורמות עד ה-23/2. כל ההסדר שהושג עומד על קבלת הרפורמות החדשות האלו כ"מספיקות" על ידי ה"מוסדות" (שם קוד חדש עבור הטרויקה הידועה לשמצה), וה-Eurogroup.

על בסיס יישום אותן רפורמות יימשכו בעתיד המאמצים של מוסדות אירופה והבנק המרכזי, לתת ליוון עזרה מספיקה להחזר את חובותיה (למי? למדינות אירופה, כמובן!). כמו כן, כל הסכומים שיועברו ישמשו אך ורק למימון הלימות הון של בנקים, והחזר חובות, ולא לתקציבים שוטפים, או לכיסוי גירעונות ממשלתיים. זאת במדינה ששירותיה האזרחיים קרסו לחלוטין.

שלישית, מוסכם שקרן המטבע הבינלאומית תמשיך לשמש בכל תפקידיה כמקודם (!). נזכור שאותה קרן מהווה את הנושה השני בחשיבותו אחרי מדינות הגוש עצמן.

ולבסוף, הממשלה היוונית מתחייבת לכלול ברפורמות טיפול בשחיתות, בגביית מיסים, ובשיפור יעילות הסקטור הציבורי, ומתחייבת מחדש לכבד את כל התחייבויותיה מן העבר, לכל נושיה.

ועל זה ניתן לומר:

יש הרבה אמת באמרתו האומללה של שר האוצר הגרמני, ממש לאחר אותו הסכם, בהתייחסו לשר האוצר היווני, ולמי שהוא ייצג: "יהיה להם קשה להסביר את תנאי ההסכם הזה למצביעיהם".

אין ספק שיוון ממשיכה לסבול משגיאות העבר: שחיתות, בזבוז בקנה מידה אסטרונומי, סקטור ציבורי שהתנפח למימדים מפלצתיים, וחוסר בבניה של מקורות תעסוקה, וצמיחה לטווח הארוך.

אבל, מאז המשבר היווני הראשון, היוונים משלמים, ועוד איך, על שגיאותיהם אלו. אחרי שני משברים, אשר הביאו כמעט לקריסת המטבע האירופי, העם היווני בחר בממשלה אשר הבטיחה עמידה איתנה מול חוסר ההיגיון של הקזת הדם המהירה מדי.

האם זה הגיוני להכניע בצורה כה בוטה את הממשל החדש? האם שבירת גבה של סיריצה, ושותפה הקואליציוני, מול עמה שלה, הוא הצעד הנכון לטווח הארוך? ולו מבחינת ראיית האינטרס של הגוש בכללותו? נראה שהגרמנים חושבים שכן, והעסקה הזו מראה זאת היטב.

זה המקום לשאול - למה? האם לגרמנים עצמאות מחשבתית חד-כיוונית, או אג'נדה שאיננו מודעים אליה? כאשר בוצעה סוציאליזציה של החוב היווני, מן הבנקים למדינות, נקבעה עובדה אחת: עשרות מיליארדי אירו יכולים להעלם עבור מדינות כמו צרפת, איטליה, ואף ספרד במקרה של פשיטת רגל יוונית.

דווקא גרמניה יכולה בהחלט לעמוד בתסריט כזה, אבל האם האחרות יכולות להתהדר גם כן ביכולת כזו? מי שחוקר קצת את צעדי החיסכון שממשלות אותן המדינות מכריזות עליהן כהישג, מבין מיד שמכה של 30-40 מיליארד בלתי אפשרית היום מבלי להיכנס שם לתוהו ובוהו פוליטי.

וכך, עולה המחשבה שגרמניה הקשוחה מהווה בעצם שומר סף או "איש רע" בגרסה מדינתית של ה"איש טוב-איש רע" הקלאסי. ועולה עוד מחשבה מעניינת: המפלגה הבאה בקיצוניותה ביוון מגיעה הפעם מימין, והיא נאצית של ממש ("השחר העולה").

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.