יו"ר רשות ני"ע פתח מלחמת עולם - והיא כנראה תיכשל

התוכנית שגיבש יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר למבנה פיקוח דו-ראשי בשוק ההון מחזק ומגדיל משמעותית את מעמד הרשות וסמכויותיה, תוך שינוי וחיזוק מעמד הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - וזה נעשה על חשבון החלשת הסמכויות של משרד האוצר, וחיסול מעמד הפיקוח העצמאי על שוק ההון הביטוח והחיסכון.

מבחינת האוזר, המודל הראוי הוא ריכוז הפיקוח בהיבט הצרכני בידי הרשות, והעברת הפיקוח על היציבות והפיקוח המוסדי לבנק ישראל, וכל זאת על חשבון אגף שוק ההון באוצר. במסגרת זו, כך הוא מציע, יבוזרו סמכויות הפיקוח על הביטוח ואגף שוק ההון באוצר בין שני גופי הרגולציה האחרים, כך שמבנק ישראל יועברו סמכויות לידי הרשות, ומהרשות יועברו לבנק ישראל גם סמכויות פיקוח על חברות מנהלות של קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים, למשל.

זה חודשים שהאוזר מגבש את השינוי במבנה הפיקוח, ואולם הוא בוחר לעשות את הצעד הפומבי-ציבורי הראשון שלו דווקא עכשיו, בשיא מערכת הבחירות, כאשר אין שר פעיל במשרד האוצר ואין מי שייצג את המשרד מול הממשלה - שכל כולה עסוקה בעניינים לגמרי אחרים.

ההערכה היא כי יו"ר רשות ניירות ערך מבקש לאותת בכך לרגולטורים בכלל, ובעיקר למפקחת על שוק ההון כיום דורית סלינגר וגם למפקח על הבנקים כיום דודו זקן, שהתוכנית שלו אינה מסכנת כלל ועיקר את מעמדם הם, שהרי בכל מקרה הדברים יובאו בבוא העת לדיונים בממשלה הבאה שיימשכו תקופה ארוכה, בוודאי עד סיום כהונתו של זקן וגם הסיום הטבעי של כהונת סלינגר. למרות זאת, אף על פי שהפגיעה לא תהיה בפיקוח הנוכחי, קשה להאמין ששר האוצר הבא, יהיה מי שיהיה, יקריב למעשה את כוח הפיקוח על הפנסיה, הביטוח והשוק, למרות שהרשות מצויה אף היא תחת חסותו של שר האוצר. לא סביר גם להאמין שראש הממשלה הבא, יהיה מי שיהיה, יתנה את מסירת תיק האוצר למי שיקבל מראש את הסרת מעמד הפיקוח שלו.

היוזמה של פישר נחסמה

מבנה הרגולציה הפיננסית הרצוי מעסיק רבות את העולם המפותח, במיוחד מאז משבר 2008, אז קרסו כמה מודלים של פיקוח, כולל כזה שנחשב מוביל עד אז - בבריטניה. אין זו הפעם הראשונה שמדובר על הוצאה של הפיקוח מהאוצר. בפעם האחרונה היה זה הנגיד הקודם של בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שקידם צעד שכזה, שנחסם בגלל התנגדות האוצר. אגב, בימים אלה מקודמת תוכנית להוצאת הפיקוח על נותני שירותי מטבע (חלפנים) מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר - וזאת, ללא התנגדות מצד ראשי האגף או האוצר.

כמו כן, האוזר וסלינגר נמצאים בעיצומו של עימות על הגדרת הגזרות של שניהם בעניין פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח. לטענת האוזר, מדובר במוצר שאמור להיות מפוקח על ידו וכפוף לחוק הקרנות. סלינגר לא מסכימה עמו ולא מתכוונת לשנות ולו במאומה את פוליסות ההשקעה הללו.

נוסף על כך, קשה להניח שנגידת הבנק והמפקח הבא יהיו נכונים למסור לידי גוף אחר, רשות ניירות ערך, את הפיקוח על התחרות בענף הבנקאות לרבות במתן אשראי. זאת בעיקר משום שהפיקוח, באופן מסורתי, טוען כי הוא תומך בתחרות ומקדם אותה. ואם כבר, קשה להאמין ששר הכלכלה הבא, יהיה מי שיהיה, יהיה מוכן להוציא מסמכות הממונה על ההגבלים העסקיים את האפשרות לפקח על התחרות בשוק הפיננסי בכלל והבנקאות בפרט - מרגע שזו תצא, על פי התוכנית של האוזר, מהפיקוח על הבנקים.

ביום ב' הבא יקיים האוזר "שולחן עגול" - רב-שיח במשרדי הרשות בירושלים - פורום סגור שאליו הוזמנו רגולטורים פיננסיים: דודו זקן, דורית סלינגר, מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, נציגי השוק הפיננסי ואנשי אקדמיה, בהם פרופ' אבי בן בסט ששב והתייחס בשנים האחרונות למבנה הפיקוח.

המבנה הרצוי לרגולציה הפיננסית, על פי האוזר, הוא מודל פיקוח דו-ראשי TWIN PEAKS, המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית. "מודל זה", כותב האוזר, "מונע היווצרות קונפליקט פנימי בין ההגנה על המשקיעים מחד גיסא, לבין השמירה על יציבות המוסדות המפוקחים מאידך גיסא".

על פי תוכניתו של האוזר, אלה הישויות המפוקחות: בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, מסלקות, הבורסה, מסלקת הבורסה, חברי הבורסה, חברות ציבוריות וחברות מדווחות, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, אנליסטים, חברות דירוג האשראי וחתמים.

לפי התוכנית, אלה עקרונות המודל הדו-ראשי הרצוי בשוק ההון:

רשות לפיקוח יציבותי - תהיה כפופה לבנק ישראל, תקבל את הסמכויות של המפקח על הבנקים שיקבל גם את סמכויות הפיקוח המוקנות כיום לאגף שוק ההון באוצר. רשות זו תהיה אחראית על יציבותם של הגופים הפיננסיים בהם הבנקים, המבטחים, בתי השקעות גדולים, מסלקות לרבות מסלקת הבורסה, תעודות סל וחברי בורסה. הרשות לפיקוח יציבותי תתמקד בנזק הפוטנציאלי שיכול להיגרם על ידי פירמה מפוקחת למערכת הפיננסית במקרה של כשל עסקי.

רשות ניירות ערך - שלסמכויותיה ויעדיה הנוכחיים יתווספו הגנת הצרכן ופיקוח על תחרות פיננסית, גם בבנקאות, לרבות במתן אשראי, ופיקוח על רגולציה חדשה שלא תפגע בתחרות ואכיפה. הרשות תהיה אחראית על כל החברות הציבוריות והחברות המדווחות שאליהן מתייחס המתווה בתחומי הגילוי וגם בתחום ההגנה על על המשקיע ועל הצרכן. הרשות תפקח גם על יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים, ותקיים פיקוח על ניהול "תקין והוגן" של הבורסה, מסלקת הבורסה וחברי הבורסה "בתחום הגילוי ובתחום ההתנהגות". הרשות תפקח גם על פעילות החברות המספקות שירותים פיננסיים וזאת "על מנת להבטיח את טובת המשקיע".

ועדת יציבות פיננסית - (FSC - FINANCIAL STABILITY COMMITTEE) שתפקח ותתמקד בפעילות המאקרו-כלכלית ויציבות המערכת הפיננסית בכללותה. זהו גוף תאום בין שני הקודקודים, רשות ניירות ערך ורשות פיקוח יציבותי.