עמי לנדאו: כך יגיעו לישראל חברות מחו"ל

"אם תהיה בישראל מסה קריטית של פרויקטים בתשתיות, יגיעו לכאן חברות מחו"ל", כך אמר היום (ב') מנכ"ל שיכון ובינוי זכיינות עמי לנדאו במסגרת פאנל מימון תשתיות בהנחיית עמירם ברקת, בועידת ישראל לנדל"ן ולתשתיות של "גלובס" שנערך היום.

"אני מדבר על 10-15 פרויקטים ב-3 שנים. כדי שחברות זרות יגיעו לכאן לא מספיק פרויקט אחד, אלא חשוב שיהיו מספר פרויקטים בו זמנית", טען והוסיף כי "קולומביה למשל הוציאה 20 מכרזים של כבישי אגרה, ויצרה אצלה תחרות גדולה. כל הבנקים פתחו שם סניפים. רק לאחרונה זכינו שם במכרז לשניית כיבש בהיקף של 700 מיליון דולר. גם טקסס פתחה תכנית של 11 כבישים שהיא רוצה לפתח ב-3 שנים".

בנוגע לשאלת מימון פרויקטים של תשתיות טען לנדאו כי הוצאת פרויקטים בשיטת PPP יכולה להצליח בישראל. "שיטה זו מאפשרת חלוקת סיכון בין המדינה ליזמים הפרטיים", אמר. לטענתו, בישראל קיימים מוסדיים שמחפשים להשקיע את כספם לטווח ארוך ובסיכון נמוך.

"הריבית הנמוכה היום מוזילה את עליות המימון, מה שהופך פרויקטים בשיטת PPP לכדאיים", הסכים רו"ח שאול בן-שימול, שותף-מנהל מחלקת מימון פרויקטים וייעוץ חוב BDO-זיו האפט. "אנחנו מחפשים השקעות מסוג זה. שיטת ה-PPP מורידה את הנטל מהמדינה ומעבירה חלק מהסיכון למגזר הפרטי".

"יש גם פתרון אחר", הוסיף בן-שימול. "הטלת חלק מנטל המימון גם על הדורות הבאים. כלומר, בהנחה שיש לי פרויקט שדורש מימון של 40-50 מיליארד שקל, חלק מהתקציב יכול להגיע מתקציב ממשלתי, וחלק ממנו יכולה החברה הממשלתית לגייס מגופים מוסדיים. גיוס זה יהיה מגובה בהתחייבות ממשלתית. בצורה זו ניתן לחלק את הנטל על פני 40-50 שנה, ולהעמיס את הנטל גם על הדורות הבאים".

השקעה בכבישים או בתחבורה ציבורית?

נעה סגל-ליפשיץ, רכזת תקציב כבישים, מינהל תשתיות ותיאום במשרד התחבורה, ענתה על השאלה האם עידן הכבישים הגיע לסיומו. לדבריה, משרד התחבורה קידם בשנים האחרונות רשת של כבישים שהובילה לפיתוח כלכלי וחברתי. בין הכבישים ניתן למנות את כביש 6. "המשרד שוקד על הארכת כביש 6 צפונה ודרומה, כאשר לאדם שגר בקריית גת ייקח 35 דקות להגיע לתל אביב", טענה סגל-יפשיץ והזכירה גם את פרויקט "נתיב לדירה" שמקדם המשרד. "ואולם, היום אין כבר ספק שהעתיד הוא בתחבורה ציבורית. אנחנו במשרד מקדמים היום 160 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית".

בנוגע לשאלת האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית, ענתה סגל כי משרד התחבורה משתמש במצלמות המהירות שהתקינה משטרת ישראל, בתוך אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית. "מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין משטרת ישראל למשרד התחבורה", טענה.

"הייתי משנה הרבה דברים בפרויקט הרכבת הקלה שמתכננת נת"ע בגוש דן", טען מיקי רביב, סמנכ"ל רכבות קלות, בומברדייה ישראל. "בראש ובראשונה הייתי ממנה יו"ר ברמה בינלאומית שיש לו ניסיון מוכח בעולם. כמו כן, הייתי מסתכל על ערים אשר דומות במבנה ובגודל שלהן לגוש דן ולומד מהם. כך למשל, ברלין דומה לגוש דן בהרבה היבטים. דבר שלישי שהייתי עושה הוא לאחד את מכרזי הרכבות והמערכות של נת"ע. זאת, משום שלספק הרכבות יהיה קשה להיות אחראי על המערכות שמותקנות עליו ומגיעות מספק אחר".

עוד הוסיף רביב כי היה בוחן גם את יתר המכרזים של נת"ע. "התכנון של הרכבת הקלה נעשה בשנות ה 80-90 והתוואי של הרכבת הקלה המתוכנן היום מותאם לביקושים בשנים אלה", טען והוסיף כי "לבסוף הייתי מציע לנת"ע לא לבנות את הרכבת במנהרה, אלא להגביה אותה לגובה של חלונות בתים. דרך זו קיימת בכל העולם, ואינו גוזלת נתיב מהכבישים הקיימים. פתרון זה הוא גם הזול והמהיר ביותר".