נדחתה העתירה נגד "ישראל היום": יחולק כרגיל בבחירות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, סלים ג'ובראן, דחה את העתירה נגד חלוקתו של העיתון "ישראל היום" במהלך תקופת הבחירות.

השופט ג'ובראן קבע בעניין עתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר - לפיה העיתון הוא "פלטפורמת תעמולה לטובת ראש הממשלה" - כי לא בסמכותו לקבוע החלטה כה מרחיקת לכת לפיה עיתון יומי בישראל אינו אלא "עלון תעמולה הנחזה לעיתון", לשון ההחלטה.

עו"ד בן-מאיר יצטרך לשלם את הוצאות המשפט של כל הגורמים שעתר נגדם, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על-פי ג'ובראן, "הנחת המוצא היא ש'ישראל היום' הוא עיתון לכל דבר ועניין. על הטוען אחרת - העותר - מוטל הנטל להוכיח זיקה חזקה במיוחד ולבססה על ראיות ברורות חד-משמעיות ומשכנעות. העותר לא הצליח להרים נטל זה... איני סבור כי יש בראיות שהציג העותר כדי ללמד על הזיקה הנדרשת לטובת מתן הסעד המבוקש (הפסקת חלוקת העיתון - ל"א)".

עם זאת, השופט ג'ובראן מתח בכל זאת ביקורת על "ישראל היום" בכל הנוגע לעובדה שלעיתון אין מודל כלכלי רווחי. בתגובת העיתון לעתירה נכתב כי טענה זו של עו"ד בן-מאיר לא הוכחה אמפירית. "דעתי אינה נוחה מעמדה זו", כתב ג'ובראן ואמר כי היה מעדיף לו היו מפריכים אותה.

לדבריו, "'ישראל היום' אינו מכחיש כי יש לו 'תעודת זהות אידיאולוגית', אותה תעודת זהות קשורה לימין הפוליטי. עם זאת, אם היה די בכך כדי להצהיר כי עיתון מסוים הוא בגדר תעמולה, בהתבסס על סיקוריו החדשותיים - סבורני כי היה בכך גם כדי להשליך על עיתונים יומיים אחרים, אשר להם 'תעודת זהות' הקשורה לשמאל הפוליטי. אכן, בעולם אוטופי, העיתונות הייתה אובייקטיבית לחלוטין, והסיקור היה חדשותי ונטול כל אג'נדה... עיתונות מסוג זה אינה יכולה להתקיים, הלכה למעשה, בעולם אמיתי".

"מגבלות על תוכן הנחזה לידיעות חדשותיות צריכות להיעשות במשורה ובאופן זהיר", כתב ג'ובראן, "זאת נוכח העובדה כי עד שתוכח - אם תוכח - אותה זיקה, נקודה המוצא היא שמדובר בפרסומים המוגנים מכוח חופש העיתונות. אשר הוא, כידוע, בגדר תנאי הכרחי למשטר ייצוגי, לממשל תקין והוגן, לחירויות האדם. בפועל היא יכולה לשמש נייר לקמוס של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית - יש דמוקרטיה".

לדברי השופט, המחוקק נמנע במכוון מהטלת מגבלות אשר פוגעות בחופש העיתונות.

"ליו"ר ועדת הבחירות יש סמכות למתן צווים בנוגע לידיעות חדשותיות, שנוכח אינדיקציות כאלה ואחרות מהוות למעשה מודעות תעמולה מטעם מועמד או מפלגה... אם אחד מהמועמדים בבחירות היה רוכש או מקים עיתון יומי, ובתקופת הבחירות אותו עיתון היה מסקר רק מועמד זה ורק באופן אוהד - סביר להניח כי בדומה לטענת העותר ביחס ל'ישראל היום', גם אותו עיתון היה 'נעטף' בתכנים שאינם חדשותיים על מנת למשוך קוראים בוחרים. הרי אם התעמולה לטובת אותו מועמד הייתה נעשית בגלוי - סביר להניח כי הקוראים-בוחרים כלל לא היו קוראים בו".

עו"ד בן-מאיר: שוקל לעתור לבג"ץ

עו"ד שחר בן-מאיר מסר בתגובה להחלטת השופט ג'ובראן: "אני מכבד את ההחלטה אך לא מסכים איתה, וככל הנראה אגיש עתירה לבג"ץ כנגד ההחלטה.

"עורך הדין של 'ישראל היום' טען כי מדובר בעתירה 'שערורייתית, חסרת סיכוי ואף הזויה'. לעומתו קבע השופט ג'ובראן, הגם שדחה אותה, כי 'עתירה זו הציפה סוגיות חשובות לדיון: היחס בין דיני התעמולה לעיתונות והמחלוקת הציבורית סביב עיתונים (לא רק 'ישראל היום') בעלי השקפת עולם פוליטית'. לדברי השופט, 'סבורני כי שאלות אלה - ראוי שיידונו, אולם נראה כי זירת ועדת הבחירות - הדנה בעתירות מעין אלה מבעד למשקפי דיני התעמולה - אינה הזירה המתאימה'.

"עוד קבע השופט כי 'מרבית האינדיקציות שהציג העותר (תוך עבודת מחקר מרשימה וראויה לציון - שלו ושל המומחית מטעמו) נוגעות לתוכן ידיעות חדשותיות מסוימות בעיתון'. השופט קיבל את הטענה העקרונית שלנו לפיה אם מועמד מקים לעצמו עיתון אשר משמש לו כבמת תעמולה במסווה של עיתון, אזי יש בהחלט סמכות ליו"ר ועדת הבחירות לקבוע שמדובר בתעמולת בחירות.

"השופט גם דוחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי מדובר בסעד כוללני, וקבע כי זהו סעד מתבקש במקרה דנן, נוכח שמדובר בבקשה לסעד נרחב.

"יותר מכך: השופט מבקר את 'ישראל היום', שבחר שלא לענות לגופא לטענה בדבר המודל הכלכלי שלו, והסתפק בהכחשה גורפת וסתמית מבלי להביא ראיות מטעמו (הגם שהנטל הוא על העותר). השופט כותב בהקשר זה כי 'דעתי אינה נוחה מעמדה זו. היה ראוי, לדעתי, אם המשיבים לא היו נתלים באי-הוכחת הטענה, אלא מפריכים אותה באופן יזוּם'.

"בסופו של השופט דחה את העתירה בגלל שלדעתו לא הוכחנו במידת הוודאות הדרושה את הזיקה של המועמד לעיתון. אני מודה שהדבר קשה להוכחה, ומירב המידע הרי נמצא בידי 'ישראל היום', אבל לדעתי בכך שגה השופט, שכן היה עליו ללכת לפי האמירה שלו עצמו ופשוט לדרוש מ'ישראל היום' לתת מענה מפורט ולא כללי וסתמי לכל הטענות שנטענו כנגדו. מענה כזה היה יוצר את המשקל המספיק לגישת השופט עצמו לקבוע כי מדובר בתעמולת בחירות ולא בעיתון".