הקיבוצים מנסים לשכנע חב' היי-טק להקים משרדים בתחומם

התעשייה הקיבוצית וקרן "המשתלה" לעידוד חדשנות טכנולוגית בקיבוצים, יערכו מעין "רוד שואו" שבו יפגישו בין חברות סטארט-אפ לבין קיבוצים שמעוניינים שהחברות הללו יפעלו בתחומם.

אופיר ליבשטיין, יו"ר קרן המשתלה וסמנכ"ל סחר חוץ בתעשייה הקיבוצית, מסביר כי "הקיבוצים מעוניינים לשלב בתוכם חברות היי-טק מסיבות שונות - להתחדש טכנולוגית, ליצור מקומות עבודה, להביא ולשמר כוח-אדם משכיל וכן להשתמש במשאבים הקיימים שלהם. בראש אלה עומד המשאב האנושי, אך יש להם גם קרקע, תעשיות קיימות בתחומים שונים שיכולות להוות שותפות או יועצות לסטארט-אפ באותו התחום וכן אתרים חקלאיים שיכולים להיות אתרי בטא לטכנולוגיות בתחום האג-טק והקלינטק.

"לפעילות שתגיע לשיאה באירוע שיתקיים ב-12 למארס, יוזמנו למשל חברת סוליצ'יפ, אשר מפתחת שבב סלולרי וסולארי, שיכול להיטען מן השמש במיקום מבודד ולטעון מכשיר חשמלי נייד. מוצרים אלה רלוונטיים לעולם החקלאות, ויכולים להשתלב בטפטפות או בחיישנים בשדות. חברה אחרת היא ביוקסל העוסקת בטיהור שפכים. אם יש מפעל לפלסטיק או חומרי גלם, ננסה לחבר אליהם סטארט-אפ שיכול להנות מהניסיון שלהם".

בזכות קרן המשתלה, המשותפת לאיגוד התעשייה הקיבוצית, התנועה הקיבוצית וקמ"ע (קרן הערבויות של התנועה הקיבוצית), הקיבוצים יוכלו להציע גם השקעה כלכלית, וכך יהפכו לבעלים חלקיים בסטארט-אפ. הכוונה היא להשקיע עשרות מיליוני דולרים, שחלקם יגיעו מהלוואות נון-ריקורס שתיתן קרן המשתלה לקיבוץ המשקיע, וחלקם מהקיבוצים עצמם, בכ-20 חברות סטארט-אפ שימקמו משרדיהן בקיבוצים. מספר השקעות כבר בוצעו.

ליבשטיין מספר כי באחד הקיבוצים בפריפריה הוקם גם אקסלרטור שאליו מגיעים סטארט-אפיסטים לשהות כמה חודשים בתנאי פנימיה. "במקרה הזה לרוב לא יקימו את הסטארט-אפ בקיבוץ בסופו של דבר, אבל תהיה חשיפה הדדית, הפריה הדדית ומעורבות בקהילה".

בתעשייה הקיבוצים לא תמיד מועסקים אנשי הקיבוץ. לפעמים מדובר במיזם שבו הקיבוץ הוא רק הבעלים.

"זה נכון, כי באמת לא כולם בקיבוץ רוצים לעבוד דווקא במפעל ייצור. חלק מתאימים יותר לעסק קטן ולא לחברת היי-טק. המטרה שלנו היא שאנשי הקיבוץ כן יעבדו בחברות שנקים באמצעות המיזם הזה, ואלה לא חייבות להפוך לחברות ענק".

הסטטיסטיקה של חברות הסטארט-אפים מצביע על כך שרבות מהן נכשלות. הקיבוצים ערוכים לזה?

"מבחינה פיננסית טיפלנו בכך באמצעות ההשתתפות של קרן המשתלה. מבחינה תפעולית-חברתית, וידאנו שהקיבוצים המשתתפים במיזם שהם בשלים לשיתוף פעולה עם סטארט-אפים, עם כל המשמעות של העניין".