רווח על כספי הפנסיה: אילו מסלולי השקעה תוכלו לבחור?

תחילת כל שנה, עם פרסומן של התשואות המסכמות של השנה החולפת, אנו שבים לבדוק, לסכם, להשוות, ואולי גם ליצור חשיבה מחודשת אצל החוסכים על מסלולי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני שברשותם.

2014, כמו קודמותיה, המשיכה להניב תשואות טובות יחסית. בסיומה של השנה החולפת, כמו בשנים שלפניה, קראנו נבואות זעם על כך שהתשואות שנראה בעתיד יהיו נמוכות מהתשואות בשנים הקודמות.

פתיחתה של 2015 מלמדת אמנם על כיוון חיובי, אולם בחלוף השנים יש משמעות נוספת לתשואות אלו, על רקע עולם המתאפיין בריבית אפס, כלומר סביבת ריבית חסרת סיכון נמוכה מאוד, המקשה על מנהלי ההשקעות להמשיך להשיג תשואות גבוהות, אלא על בסיס הגדלת רמת הסיכון בתיק הנכסים הפנסיוני.

איך משפיעה תשואה על החיסכון שיעמוד לרשות החוסך? ניתן לקבוע בפשטות יחסית, כי תשואה גבוהה לאורך זמן תגדיל את החיסכון שיעמוד לרשות החוסך בגיל הפרישה. בשיטת הפנסיה הצוברת יש לכך משמעות רבה על רמת החיים ועל הפנסיה שממנה ייהנה החוסך.

את המשמעות נדגים באמצעות עובד בן 35, עם שכר חודשי בגובה 10,000 שקל ועם הפקדות חודשיות בשיעור 18.33% (1,833 שקל).

לפני עובד זה עומדות 35 שנות חיסכון. אם התשואה נטו שישיג החיסכון שלו תהיה 3% לשנה, יעמוד לרשותו בגיל 67 סכום בגובה 1,360,000 שקל. אם התשואה נטו תגדל ל-3.5% לשנה, יעמוד לרשותו בגיל 67 סכום בגובה 1,510,000 שקל. בתשואה שנתית נטו של 4% הסכום יגדל ל-1,680,000 שקל. עיניכם הרואות, כל הבדל תשואה, ולו הקטן ביותר, משפיע משמעותית על החיסכון הסופי.

גובה הסיכוי כגובה הסיכון

היכולת לבחור מסלולי השקעה מאפיינת את כל הפוליסות שנפתחו משנת 2004, ובאחרונה גם את רוב החלק החופשי ברוב קרנות הפנסיה החדשות (החלק החופשי מציין את אותו נתח של 70% מהצבירה בקרנות הפנסיה החדשות שאינו נהנה מתשואה מובטחת במימון המדינה).

כל גוף מוסדי מנהל מסלולי השקעה שונים, המתאפיינים ברמות סיכון שונות. בחלק מחברות הביטוח ניתן לבחור בין קרוב לעשרה מסלולי השקעה, המתאפיינים ברמות סיכון שונות ו/או באופי שונה של נכסים (אג"ח, מט"ח, מניות וכדומה).

מקובל לחשוב, כי רוב כספי החוסכים מנוהלים במסלולי השקעה כלליים, המהווים מסלולי ברירת מחדל. בבחינה נפרדת של הפוליסות שהופקו מאז 2004, אשר בהן החוסך יכול לבחור ולשנות את מסלול ההשקעה, עולה כי רק 42% מכספי החוסכים מנוהלים במסלולי ברירת המחדל.

בגרף המצורף נוכל לראות את התפתחות התשואות בשלושה אפיקים נבחרים מאז 2004. המסלולים מייצגים את סקאלת רמות הסיכון האפשרויות. מצד אחד, המסלול בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר (מנייתי), מצד שני המסלול בעל רמת הסיכון הנמוכה ביותר, ובאמצע המסלול הכללי. התשואות הן התשואות הממוצעות של מסלולים אלו בחמש חברות הביטוח הגדולות, המנהלות למעלה מ-95% מכספי החוסכים.

ניתן לראות, כי גובה הסיכוי כגובה הסיכון. מי שבחר ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לאורך זמן נהנה מהתשואות הגבוהות ביותר. בכל התקופה המסלול המסוכן הניב תשואה מצטברת של יותר מ-186% (מי שהשקיע 100 שקל בתחילת התקופה קיבל בסופה יותר מ-286 שקל). המסלול הכללי הניב תשואה קרובה ל-125%, ואילו המסלול הסולידי הניב תשואה מצטברת של קצת יותר מ-96%.

נשוב להשתמש במבוטח מהדוגמה הקודמת. אם היה נמצא מתחילת 2004 ועד סוף 2014 במסלול המנייתי, היו עומדים לרשותו מעט יותר מ-348,000 שקל. לרשות אותו חוסך במסלול הכללי היו עומדים כ-339,000 שקל, ואילו במסלול הסולידי היו נחסכים כ-315,000 שקל בלבד.

פערי התשואות הסופיים פחות באים לידי ביטוי בהבדלי החיסכון הסופיים. המשבר של שנת 2008, שבולט גם בגרף, עדיין משפיע מאוד על התוצאה הסופית.

נתון מעניין נוסף, שעולה מניתוח ההשקעות במסלולים השונים, הוא פיזור ההשקעה גם בחו"ל. ככל שעולה רמת הסיכון - הפיזור הגלובלי של התיק עולה. במסלול הסולידי, חשיפת התיקים לחו"ל עומדת על פחות מ-3% בממוצע, במסלול הכללי שיעור זה עולה ל-38%, ובמסלולים המנייתיים הוא עומד על 53%.

מה ניתן ללמוד מממוצע? לא הרבה. כאמור, הגרף מציג את ממוצע התשואות של חמש חברות הביטוח הגדולות, וביניהן נוכל לראות שונות גדולה.

אם נבחן בנפרד את המסלול המנייתי של חמש החברות, נוכל להבחין בשונות גדולה מאוד (ראו גרף שני). המגמה זהה במסלולים המנייתיים של כל החברות, אולם בתוצאה הסופית החברה בעלת התשואה הגבוהה ביותר הניבה תשואה של 280%, ואילו הקופה בעלת התשואה הנמוכה ביותר הניבה תשואה של 102% בלבד - מה שמלמד שיש חשיבות לא רק לבחירת מסלול ההשקעות המועדף אלא גם לבחירת מנהל השקעות.

הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים